טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק - ארז הלבנון

"א"ר יוחנן: הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו. איני? והא א"ר יוחנן: מנין לדברי תורה שהן קולטין? שנאמר: את בצר במדבר וגו', וכתיב בתריה וזאת התורה. לא קשיא: הא בעידנא דעסיק בה, הא בעידנא דלא עסיק בה. ואי בעית אימא: מאי קולטין? ממלאך המות. כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב, ולא הוה קא יכול שליחא דמלאכא דמותא למיקרב לגביה, דלא הוה שתיק פומיה מגירסא. סליק ויתיב אארזא דבי רב, פקע ארזא ושתיק, ויכיל ליה" (מכות, י ע"א).

שם עברי: ארז הלבנון   שם באנגלית: Cedar of Lebanon   שם מדעי: Cedrus libani


נושא מרכזי: מה משמעות הביטוי "ארזא דבי רב"?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.

הביטוי "פקע ארזא" מופיע בכמה מקומות בש"ס. הספור המופיע בסוגייתנו על האופן בו גרם שליח מלאך המוות להפסקת לימודו של רב חסדא מופיע גם בגמרא במועד קטן (כח ע"א) כאשר ההקשר שם הוא משאים ומתנים שונים בין מלאך המוות לאמוראים שאת נפשם ביקש. אתרע מזלם של הארזים בבית רב להיות קרבן לא רק לרצונו של שליח מלאך המוות לגרום לקול נפץ שיסיח את דעתו של רב חסדא אלא גם "לשאת על גבם" את תוצאות הויכוח הסוער בין רב עמרם לרבה: "ההוא גיטא דאשתכח בי דינא דרב הונא, דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיס נהרא. אמר רב הונא: חיישינן לשני שוירי. אמר ליה רב חסדא לרבה: פוק עיין, דלאורתא בעי לה רב הונא מינך. נפק דק ואשכח, דתנן: כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר. אמר ליה רב עמרם לרבה: היכי פשיט מר איסורא מממונא? אמר ליה: תרדא (שוטה) שטרי חליצה ומיאונין תנן. פקע ארזא דבי רב. מר אמר: משום לתאי דידי (עלבוני) פקע, ומר אמר: משום לתאי דידי פקע" (בבא מציעא כ ע"א). על מהותו של אותו ארז בבית רב נוכל ללמוד מדברי רש"י (במקום): "פקע ארזא דבי רב - נשבר העמוד שבית המדרש נשען עליו". אין מתאים יותר מארז, בעל הקורות הישרות והארוכות, כדי לתמוך את גג בית מדרשו של רב. על פי תאור הגמרא בכתובות (קו ע"א) היה בית מדרש זה גדול מאד משום שבנוסף לתלמידים הקבועים שמספרם היה כ – 1,200 נוספו גם הבאים לירחי כלה: "כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב, הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן וכו'". קורות הארזים שימשו בעת העתיקה כדי לתמוך מקדשים ומבני ציבור גדולים. 

הארז ש"פקע" בבית מדרשו של גרם לרב חסדא להפסיק מלימודו אך גם סימן את המשבר שחל בבית מדרש זה בעקבות הויכוח הקשה והבוטה בין רב עמרם לרבה. הארז הקשה שאינו מוכן להיכנע לרוחות העולם עלול להשבר בשעת משבר: "מה ארז זה אינו עומד במקום מים, ושרשיו מועטין, ואין גזעו מחליף, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו. כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו וכו'" (סנהדרין קו ע"א). על עוביו של גזע הארז אנו לומדים מספור הנס שאירע לרב יצחק בר יוסף: "... ואין שואלין בדבר שדים בשבת. רבי יוסי אומר: אף בחול אסור. אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי. ואף רבי יוסי לא אמרה אלא משום סכנה, כי הא דרב יצחק בר יוסף דאיבלע בארזא, ואתעביד ליה ניסא פקע ארזא ופלטיה" (סנהדרין קא ע"א). עץ הארז הוא בעל קוטר גדול די הצורך כדי לבלוע אדם. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'.
 

ארז הלבנון - צולם באלון שבות		ארז הלבנון

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.