טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך - ארז הלבנון
"משנה: המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין, ואת כל המנהיגין אותה ... תורן: איסקריא, וכן הוא אומר ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך" (בבא בתרא, ע"ג ע"א).
שם עברי: ארז הלבנון שם באנגלית: Cedar of Lebanon שם מדעי: Cedrus libani
נושא מרכזי: מהו הקשר בין התורן לארז?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.
הארז או בשמו המלא ארז הלבנון הוא עץ מחט ירוק עד השייך למשפחת האורניים וגדל בעיקר בהרים גבוהים (1050 - 1925 מ') בלבנון, דרום טורקיה וסוריה המערבית. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'. הארז הוא אחד מהעצים המפורסמים בספרות של העת העתיקה הן בעם ישראל והן של העמים סביבותיו. פרסומו נבע בעיקר מהיותו גבוה ומרשים ביחס לעצי בר אחרים והתועלת הרבה שהוא העניק לאדם בעת העתיקה, כעץ בנייה המתאים למבנים גדולים כמו ארמונות, מקדשים ואניות. בתנ"ך מוזכר הארז מעל 70 פעם בעיקר סביב שני נושאים אלו: כמשל לכוח, הדר ויופי ותפקידו כעץ לבניין. הארזים קבלו את עיקר פרסומם בעם ישראל כאשר שימשו לבניין בית המקדש הראשון והשני הן כחלק מהמבנה עצמו והן כחומר חיפוי.
במחקר שהתבצע על קורות שהוצאו מתקרת מסגד אל אקצה בעת שיפוץ שהתנהל במקום התברר בעזרת פחמן 14 שהן מתקופות שונות וממיני עצים שונים. בין הקורות נמצאו עצי ארז ששימשו לבניייה ביניהם קורה שתוארכה לגבול שבין התקופה הביזנטית והתקופה הערבית ולכן קשה לקבוע בבטחון באיזה מהמבנים שהוקמו על הר הבית היא שובצה.(1) מחקרים רבים נוספים מלמדים על השימוש בארז לבנייה בארץ ישראל גם בתקופות מאוחרות יותר.
בחירתו של הארז כעץ מועדף לבנייה ונגרות נבעה כתוצאה מכמה מתכונותיו. גזע הארז ארוך, ישר וזקוף מהקרקע עד הצמרת דבר שאיפשר להפיק ממנו קורות ארוכות וישרות המתאימות לקירוי מבנים גדולים. הקוטר הרחב של הגזע והעצה הקשה איפשרו בנייה מסיבית חזקה די הצורך כדי לשאת משקל כבד. העצה רוויה בשרף המקנה לה ריח נעים ומגן עליה באופן מוחלט ממזיקים כמו חרקים נוברי עץ ורקבון.
הרשב"ם מפרש את אופן הוכחת הגמרא, שהתורן במשנה הוא אסקריא, מהפסוק "ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך". מתוך כך שתורן הוא בהכרח חפץ ארוך שהרי הוא נעשה מארז, שהוא עץ גבוה, משמע שזו האסקריא הנקראת בלשוננו תורן. בלשון הרשב"ם: "וכן הוא אומר ארז מלבנון כו' - ראיה לדבר דתורן דמתניתין היינו אסקריא שהאסקריא מארז או מאילן גבוה עושין אותה". הארז ידוע בגובהו הרב בהשוואה לעצים אחרים ולכן הוא המתאים ביותר לתורן הספינה. עצים אחרים נמוכים יותר עשויים לשמש למטרות אחרות, כמו למשל למשוטים, ואכן לבניית המשוטים השתמשו בעצי אלון: "מנהיגין א"ר אבא אלו המשוטין שלה וכן הוא אומר אלונים מבשן עשו משוטיך" (שם).
ארז הלבנון: צולם באלון שבות
הרחבה
הארז מוזכר במקרא בפסוקים רבים כסמל לגובה, עוצמה והדר. תיאור נרחב ומרשים מופיע בספר יחזקאל (ל"א ג-ז) בנבואה אל פרעה מלך מצרים: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רמְמָתְהוּ אֶת נַהֲרתֶיה הלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת תְּעָלתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה. עַל כֵּן גָּבְהָא קמָתוֹ מִכל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פארתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. במלכים א' (ה' י"ג) בתאור חכמת שלמה מודגש גובהו של הארז בהשוואה לאזוב: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים". רעיון דומה מובע בדברי יהואש במשל ששלח לאמציהו: ... הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לְבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמס אֶת הַחוֹחַ" (מלכים ב' י"ד ט'). עמוס מתאר את עצמתו של האמורי: "וְאָנכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת" (עמוס, ב' ט'). הארז הובא מלבנון לארץ ישראל לבנייה ממלכתית. "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד" (שמואל, ב' ה' י"א). מאוחר יותר נרקמה עסקה גדולה בין שלמה וחירם: " וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכל אֲשֶׁר תּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ ידֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדנִים" (מלכים, א' ה' כ'). "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִועַ עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים" (מלכים א' ט-י). הארזים שימשו גם לבנין הבית השני: "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדנִים וְלַצּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם" (עזרא, ג' ז'). כאמור הארז מוזכר שבעים פעמים אך אנו נסתפק במובאות אלו.
הארז שימש לא רק לבניין בית המקדש עצמו אלא לתפקידים נוספים בעבודתו. בעזרת גשר מקורות ארזים העבירו את הפרה האדומה למקום השריפה: "... ר"א אומר לא היה שם כבש אלא עמודים של שיש היו וכלונסאות של ארז על גביהן והפרה לא היתה צריכה לצאת בכבש (תוספתא, פרה פ"ג מ"ה). בעזרת קורות ארז השיאו את המשואות להודיע על קידוש החודש: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי" (ראש השנה, כ"ב ע"ב).
ברוב האיזכורים של הארז הכוונה לארז הלבנון שהיה נפוץ מאד בלבנון אך כבר במקרא נראה שלארז הייתה משמעות נוספת כשם כולל למינים אחרים של עצי סרק גדולים. "עץ פרי וכל ארזים" (תהילים, קמ"ח ט') או בתיאור כוחו של הקב"ה: "קוֹל יְדוָד שׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְדוָד אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן (תהילים, כ"ט ה'). בפסוק הראשון הארזים עומדים בניגוד לעצי פרי ובפסוק השני בניגוד לארזי הלבנון. את הרחבה זו של השם ארז אנחנו מוצאים מאוחר יותר בדברי הגמ'. על המשנה בראש השנה שהבאנו לעיל אומרת הגמ': "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן, ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום. ... ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב, עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו וכו'" (ראש השנה, כג ע"א, בבא בתרא, פ ע"ב). ארז קתרום הוא קתרוס הוא קדרוס כשמו של הארז בימינו κέδρος. ארז הלבנון נקרא κέδρος του Λιβάνου. בירושלמי המספר אף גדול יותר: "ארבעה ועשרים מיני ארזים הן ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד הדא הוא דכתיב (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (כתובות, מז ע"א).
ביולוגיה
ארז הלבנון נכלל בסוג ארז הכולל שני מינים נוספים: ארז אטלנטי הגדל בהרי האטלס בצפון אפריקה והארז ההימלאי הגדל בצד המערבי של הרי ההימלאיה. הסוג שייך למשפחת האורניים (Pinaceae) הנכללת בסדרת המחטניים. בסדרה זו נמצאים כמה מהעצים הגדולים בעולם כמו הסקוויה המגיע לגובה של כ – 100 מ' וקוטר של 10 מ'. מין זה מגיע לגיל של כ - 2,500 שנה. מעמדו הסיסטמי של המין ארז הלבנון לא הוכרע עדיין וקיים ויכוח האם מדובר במין אחד בעל מספר מופעים או אולי בכמה תת מינים. ויכוח זה מקרין על קביעת תפוצת המין משום שהוא נמצא במקומות נוספים מעבר לתחום התפוצה המקובל באופן מסורתי כלומר לבנון וסביבתה הקרובה (סוריה ודרום טורקיה). קיימים יערות ארז בסיציליה, קפריסין ומרוקו אך הטענה היא שאכן מדובר במופעים או תת מינים שונים מהמופע הלבנוני. היום מגדלים ארזי הלבנון מיובאים על פני שטחים גדולים בכמה ארצות כמו אנגליה וצרפת והם הפכו להיות חלק משוק העצים המקומי. בארץ אין הארז גדל באופן טבעי אך פרטים מעטים ניטעו פה ושם כמו למשל בהר הרצל בירושלים.
בעבר כיסה הארז שטחים נרחבים בלבנון אך בעקבות אלפי שנות כריתה השטחים הצטמצמו למספר שמורות והיום הארז הוא צמח מוגן בלבנון. למרות היותו מוגן נמצא העץ בסכנת הכחדה בגלל שינויי אקלים. כדור הארץ המתחמם והירידה בכמויות השלג עלולים לגרום לפגיעה במין זה המותאם לטמפרטורות נמוכות. הפגיעה לא חייבת לנבוע מנזק ישיר אלא עקיף. השינויים האקלימיים עלולים להביא להתפתחות חרקים ומזיקים אחרים שיפגעו ביערות הארז. ממשלת לבנון נערכת לאפשרות זו על ידי נטיעה של עשרות אלפי עצים מתוך מחשבה שעצים בוגרים יהיו עמידים יותר.
העצים הצעירים הם בעלי צורה חרוטית וענפים כמעט מאוזנים דבר המעניק לעץ את צורתו הייחודית. במשך הזמן העץ מאבד את צורתו הסימטרית. המחטים נוקשות באורך 20-30 מ"מ ומאורגנות בצברים צפופים על ענפים קצרים. הפרחים הם חד מיניים (קיימים איצטרובלים זכריים ונקביים נפרדים). האצטרובלים הזכריים מתפתחים בקודקדי הצמיחה (קצוות הענפים) ואילו האיצטרובלים הנקביים מתפתחים על גבי הענפים. האצטרובל הנקבי המכיל את הזרעים מבשיל לאחר 3 שנים. הוא ניכר בקשקשיו הדקים מאלו של קשקשי אצטרובל האורן. שורשי הארז כמו מינים אחרים השייכים לחשופי הזרע חייבים בסימביוזה עם פטרייה הנקראת מיקוריזה. תרומת הפטרייה לעץ היא בכך שהיא מסייעת לצמח לקלוט מים ומינרלים מהקרקע ואילו הפטרייה מנצלת את החומרים האורגניים המסונתזים על ידי העץ. חיי שיתוף אלו מאפשרים לארז כמו לקרובו האורן להתפתח היטב גם בקרקעות המתפתחות על קירטון.
כאמור העץ משמש לבנייה מסוגים שונים אך בדרום טורקיה הוא משמש גם למטרות לא שגרתיות. בין המלאכות המסורתיות באיזור מקובלת גם הפקת זפת מהארז. החומר המופק משמש לציפוי מבני עץ נגד חרקים, פטריות וחרקים. לריפוי פצעים ומחלות שונות באדם ובעלי חיים במשקו הן בטיפול פנימי והן חיצוני.
הארז בתלמוד
"אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות בגויל שומעין לו בגזית אין שומעין לו בכפיסין שומעין לו בלבנים אין שומעין לו לסכך בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו למעט בחלונות שומעין לו להרבות בחלונות אין שומעין לו להגביה אין שומעין לו למעט שומעין לו" (בבא מציעא קי"ז ע"ב).
"מתניתין: המוכר בית הבד מכר את הים, ואת הממל, ואת הבתולות, אבל לא מכר את העבירים ואת הגלגל ואת הקורה. ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין. ר"א אומר: המוכר בית הבד מכר את הקורה. גמרא: ים טלפחא, ממל א"ר אבא בר ממל מפרכתא, בתולות אמר רבי יוחנן: כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורה" (בבא בתרא, ס"ז ע"ב).
בסוגייה נמנים האביזרים המהווים חלק אינטגרלי מבית בד ולכן נמכרים בסתם יחד איתו. בין אביזרים אלו נמנו הבתולות שלדברי רבי יוחנן הן כלונסאות של ארז שמעמידים בעזרתן את הקורה. ראוי לבדוק מהו תפקידן של הכלונסאות בבית הבד אך לפני כן נעיר שהן עשויות מעץ ארז. האמירה החד משמעית של רבי יוחנן: "כלונסאות של ארז" ולא "כלונסאות" בלבד מצביעה על כך שהארז היה העץ שבדרך כלל שימש להכנת הכלונסאות. להלן נראה (בהרחבה) שבתקופות שונות השם ארז לא הוגבל דווקא למין ארז הלבנון אלא כלל מינים נוספים של עצי מחט (למשל ברושים). ייתכן לנסח את שאלתנו באופן רחב יותר ולשאול מדוע נבחרו דווקא עצי מחט לבניין הכלונסאות? התשובה שתינתן להלן לגבי ארז הלבנון עשוייה במידה רבה להתייחס גם למינים נוספים של עצי מחט.
מתוך דברי הגמרא ומתוך השוואה לשרידי בתי בד ניתן להסיק שהמבנה הבסיסי של בית הבד שאליו מתייחסת המשנה על פי פירוש הרשב"ם היה כמתואר בשירטוט להלן. את הסחיטה ביצעה הקורה שהונחה על העקלים שהכילו את הזיתים. העקלים היו סלי נצרים שתפקידם היה למנוע את פיזור הזיתים תחת לחץ הקורה. "רבי אליעזר אומר: המוכר בית הבד, מכר את הקורה, שלא נקרא בית הבד אלא על שום קורה" (בבא בתרא ס"ז ע"ב). השמן שנסחט זרם אל בור שהיה חצוב מתחת לבסיס המתקן (אינו מופיע בשרטוט). שאר האביזרים שנמנו במשנה היו רק אמצעי עזר על מנת לבצע מספר פעולות: 1. להרים את הקורה. 2. להחזיק אותה כאשר היא מוגבהת, על מנת לאפשר להכין מתחתה את מצבורי הזיתים לפני הסחיטה. 3. להכביד על הקורה כדי לייעל את פעולת הסחיטה (הדבר התבצע בשיטות שונות). נסתפק בפירוט תפקיד הכלונסאות על פי פירוש הרשב"ם: "כלונסות - אותן שנועצין בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבים זה כנגד זה ונותנים בריחים מזה לזה ומעמידין הקורה על הבריח ובלע"ז קורין להן יזמיילי"ן תאומים ויש מקומות שקורין שרור"ש אחיות". הקורה נעה בין שני עמודים (הכלונסאות) שבכל אחד מהם מגרעת אנכית הפונה כלפי פנים ששימשה כמסילה (ראה בשרטוט). לקורה היו בליטות שהתאימו בגודלן למסילות ונעו לאורכן. מבנה זה הבטיח את תנועת הקורה באופן אנכי בלבד ומנע את החלקתה לצדדים בעת הסחיטה. כאשר רצו לקבע את הקורה בגובה מסויים נעצו בריחים בכלונסאות ואלו בצבצו אל תוך המסילות מתחת לבליטות של הקורה ומנעו את תנועתה כלפי מטה.
נחזור עתה לארז נשוא דברי הגמרא. תנועה חלקה של הקורה מחייבת עמדה אנכית מדוייקת והקבלה מושלמת בין שני המסלולים על הכלונסאות. כדי להבטיח זאת יש צורך בעמודים ישרים לחלוטין ואכן הארז ידוע בקורתו הישרה, בחוזקו ובעמידותו לאורך זמן ללא עיוותים. חוזקו של הארז בא לידי ביטוי בגמרא בב"מ (קי"ז ע"ב): "אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא תחתון הבא לשנות ... בארזים שומעין לו בשקמים אין שומעין לו וכו'". מפרש רש"י: "ארזים - בקורות של תקרה תחתונה קמיירי, וארזים מתקיימין מן השקמין, ומשאן כבד". הדייר בקומה א' רשאי לשנות את התקרה, שהיא גם רצפתו של הדייר בקומה ב', הבנויה משקמים לתקרת ארזים משום שהם עמידים לאורך זמן ובכך מועיל לדייר שמעליו. אין הוא רשאי לשנות מארזים לשקמים משום שאמנם הוא מועיל לעצמו, שהרי השקמים קלים יותר, אך מזיק לשכנו בקומה מעליו, כי איכות עץ השקמה ירודה בהשוואה לארז. לעומת זאת רשאי הדייר בקומה העליונה לשנות מארזים לשקמים משום שיש בזה יתרון לדייר בקומה התחתונה אך נזק לעצמו.
"בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזען מחליף וארז אין גזעו מחליף והא דריש ר' חייא בר לולייני מאי דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר הייתי אומר מה ארז אין עושה פירות אף צדיק אין עושה פירות לכך נאמר תמר ואם נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר אין גזעו מחליף אף צדיק אין גזעו מחליף לכך נאמר ארז אלא הב"ע בשאר מיני ארזים כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב י' מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ארז ארזא שיטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתי תדהר שאגא ותאשור שורבינא הני ז' הוי כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהן אלונים אלמונים אלמוגים אלונים בוטני אלמונים בלוטי אלמוגים כסיתא איכא דאמרי ערונים ערמונים אלמוגים ערונים ערי ערמונים דולבי אלמוגים כסיתא" (בבא בתרא, פ' ע"א).
(1) תודה לידידי זאב ארליך ויהודה עציון על המידע שסיפקו לי בנושא זה.
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 149-150).
יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 76-78).
לעיון נוסף:
ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
עזריה אלון, שיחות במקרא, נביאים ראשונים ודברי הימים העורך בנימין צביאלי 1974 על יבוא הארזים לארץ בעת העתיקה.
ארז הלבנון בויקיפדיה - על ממצאים אריכאולוגיים המעידים על השימוש בארזים לבנייה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
