טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
עיניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז – אווז הבית
"מתניתין: עיניו גדולות כשל עגל, או קטנות כשל אווז" (בכורות, מד ע"א). "פרסותיו רחבות כשל אווז" (בכורות, מה ע"א).
שם עברי: אווז הבית שם באנגלית: Domestic goose שם מדעי: Anser anser domesticus
שם נרדף במקורות: ברבורים? קאקי שם בשפות אחרות: ערבית - אוּז (إوز)
נושא מרכזי: עיני האווז ו"פרסותיו".
לריכוז המאמרים שנכתבו על אווז הבית הקש/י כאן.
בין המומים הפוסלים כהן מעבודה מונה המשנה גודל עיניים חריג (כאשר הן גדולות מדי או כאשר הן קטנות מדי) וכף רגל דמוית רגל אווז. השימוש בבעלי חיים אלו כדוגמאות היה יעיל לאור כך ששניהם היו נפוצים במשק האדם ומוכרים היטב. האווזים מוזכרים פעמים רבות בספרות חז"ל ובדרך כלל יחד עם התרנגולים (ראה עוד במאמר "דש באווזין ותרנגולין"). מוצא אווזי הבית הוא במין אווז אפור (תמונה 1) ולכן מוצדק להשתמש בו כמייצג את אווז הבית של תקופת חז"ל.
תמונה 1. אווז הבית צילם: Francesco Canu
על מנת להדגים עין גדולה מדי בחרה המשנה בעיני עגל (תמונה 2) ואכן בכמה שפות משמש הביטוי "עיני עגל" כדי לתאר עיניים בעלות אישונים מורחבים כתוצאה מהפתעה או עניין רב. מאידך גיסא עומדות עיני האווז שאמנם אינן הקטנות ביותר בין בעלי החיים אך בהשוואה לראשו הגדול יחסית הן נראות קטנות מאד (תמונה 3). הקוטר הממוצע של עין אווז הוא 12 מ"מ והקוטר הממוצע של עין עגל הוא 32 מ"מ (על פי מדור ה"עולם" בתלמוד המבואר).
תמונה 2. צילם: Jim Champion from Southampton, UK
כף רגל אווז מהווה דוגמה לכף רגל רחבה באופן יוצא דופן ובלשון המשנה: "פרסותיו רחבות כשל אווז". מפרש רש"י (שם, מה ע"א): "רחבות כשל אווז - שקלושות הן כשל אווז ואין ארכן יתר על רחבן". מדברי רש"י עולים, לכאורה, שני מאפיינים של כף רגל האווז: א. "שקלושות הן כשל אווז" ב. "ואין ארכן יתר על רחבן". המאפיין השני ברור ומתאים למבנה כף רגל האווז כפי שהיא מוכרת לנו (תמונה 4) אך המאפיין "פרסותיו קלושות" צריך עיון. ניתן להבין את דבריו על פי שתי גירסאות השונות זו מזו גם במשמעותן: "קלוטות" בניגוד ל"קלושות".
תרגום יונתן).
הרחבה
גרסת "קלוטות"
מסורת הש"ס במקום מביא את גירסת ה"צאן קדושים" וצ"ל "קלוטות" במקום "קלושות". המונח "קלוטות" הופיע מספר פעמים בסוגיות הקודמות (ראה למשל במאמר "ושרגליו קלוטות כשל חמור") והוא מתאר מצב שבו איברים מחוברים זה לזה. בהמה קלוטה היא בהמה שאיננה שוסעת שסע משום ששתי אצבעותיה (טלפיה) התחברו זו לזו. המום המתואר במשנה נובע מכך שאצבעות הכהן מחוברות זו לזו כאצבעות כף רגל אווז (תמונה 5) המחוברות זו לזו על ידי קרום שחייה ההופך את הרגל למשוט יעיל המסייע בשחייה.
היתרון בנוכחות קרומי שחייה לבעלי חיים מימיים מוכח מכך שהם קיימים בנציגים מקבוצות טקסונומיות שונות, ולעיתים רחוקות, תופעה הנקראת התכנסות (קונוורגנציה). למשל, בין היונקים יש קרומי שחייה בין אצבעות הרגלים ללוטרה השייכת לסדרת טורפי היבשה ולנוטריה השייכת למכרסמים. בין העופות יש קרומים מלבד לאווזאים גם לסדרות הפינגווינאים והצוללנים. לקורמורנים (תמונה 6) בסדרת השקנאים ולשחפים בסדרת החופמאים. לטבלנים ולאגמיות יש קרומים נפרדים סביב האצבעות.
גרסת "קלושות"
הגורסים "קלושות" עשויים לפרש את מונח זה בשתי צורות. בדרך כלל המילה "קליש" המופיעה בש"ס מתארת דברים "דלילים" או "חלשים (דקים)" כמו למשל "חמרא סמיך מיא קליש" (סוכה, מח ע"ב). לעניין הפרת נדרים על ידי הבעל למדנו: "איבעיא להו: בעל מיגז גייז או מקליש קליש?" (נדרים, סח ע"א). ספק הגמרא הוא האם הבעל "חותך" את הנדר או "מחליש אותו". עצמים שבריריים או תופעות עדינות נתפסו כדקים יותר. על פי גישה זו הכוונה לכך שכף האווז דקה. יש החולקים על הזיקה בין "קלושות" ו"דקות" בהקשר סוגיה זו ובמקומה מקבילים בין "קלושות" ל"רחבות" (1). על פי גישה זו דברי רש"י כוללים למעשה מאפיין אחד בלבד. הסיום של דבריו "ואין ארכן יתר על רחבן" מבהיר את העובדה שהן רחבות (ש"קלושות" הן כשל אווז).
המחלוקת כיצד להבין את פירוש רש"י נובעת מהאופן שבו נבין את המונח "טריפה" (להלן נציין את הצורה העברית "טרופה") בדברי רב פפא המפרש את משנתנו. כהסבר לדברי המשנה האומרת ש"פרסותיו רחבות כשל אווז" הרי זה מום מוסיף רב פפא: "לא תימא דטריפה ולא סדיקא, אלא כיון דטריפה אע"ג דסדיקא". דברי רב פפא כאן מקבילים לדבריו ביחס למום בכור בעל רגל קלוטה כשל חמור (2) (בכורות, מ ע"א): "אמר רב פפא: לא תימא דעגילן ולא סדיקן, אלא כיון דעגילן - אע"ג דסדיקן". בשני המומים הוא מדגיש שגם כאשר האצבעות מופרדות (אינן קלוטות) עדיין ייתכן וקיים מום משום שמאפיין נוסף בצורת כף הרגל איננו תקין. בבכור פרסה עגולה מהווה מום ואילו בכהנים המום הוא כף רגל "טרופה". מהותו של פגם ה"טרופה" נידון במפרשים. בכסף משנה (הלכות ביאת המקדש פ"ח הלכה י"ג) מובאים שני הסברים:
ומה שכתב מי שפרסותיו רחבות כשל אווז אע"פ שאינה קלוטה כשל אווז. משנה שם פרסותיו רחבות כשל אווז ובגמרא אמר רב פפא: לא תימא דטרפא ולא סדיקא אלא כיון דטרפא אע"ג דסדיקא ופירש"י טרפא קלושה והערוך פירש טרפא רחבה ומשונה.
בכסף משנה מובאים שני ההסברים שהובאו לעיל על פי הגירסה "קלושות" בדברי רש"י. הקבלה בין שתי ההלכות של רב פפא רומזת על כך שלא ייתכן לגרוס ברש"י במשנה "קלוטות" שהרי "טרופה" היא תכונה שונה מ"סדיקא". החזון איש (בכורות, כו י') מקביל בין המום "פרסותיו רחבות" הנאמר במשנה לבין המום "טרופה" בדברי רב פפא. לדעתו "טרופה" היא פרסה שהוכתה ונלחצה וכתוצאה מכך הפכה לשטוחה ורחבה.
רש"י עצמו מפרש כאן: "טריפה - קלושטנב"א". לעז זה זכה לכמה הסברים. כפי שראינו בכס"מ הרי שלדעתו רש"י מפרש ש"טרפא" הוא "קלושה" והסבר זה מתאים להסברו במשנה. יש המפרשים שלעז זה ברש"י הוא שיבוש ולמעשה כולל הן את המונח העברי ("קלוש") והן הלועזי ("טנב"א") ואכן כך הוא ברש"י בדפוס ונציה. הערוך השלם בערך "טרף" מפרש ש"טנבא" הוא דבר דק ושטוח.
 |
|
 |
|
תמונה 5. נטה – ברווז השייך לשבט הצוללים |
|
תמונה 6. קורמורן גדול - אצבעות |
(1) ראה את סכום שתי הגישות בדברי הכס"מ להלן.
(2) ראה במאמר "ושרגליו קלוטות כשל חמור".
מקורות עיקריים:
מסכת בכורות מהדורת שוטנשטיין, הערות 7, 25.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
