טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ושרגליו קלוטות כשל חמור - חמור
"מתניתין: בעל חמש רגלים, או שאין לו אלא שלש. ושרגליו קלוטות כשל חמור, והשחול והכסול. איזהו שחול? שנשמטה יריכו, וכסול? שאחת מיריכים גבוהות" (בכורות, מ ע"א).
שם עברי: בקר שם באנגלית: Cattle שם מדעי: Bos taurus
שם נרדף במקורות: שור, פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה
שם עברי: חמור הבית - אתון (נקבה) שם באנגלית: Donkey, Domestic ass
שם מדעי: Equus asinus שמות נרדפים במקורות: חמרא
נושא מרכזי: מהי רגל קלוטה?
לנושאים נוספים העוסקים בחמור הבית - הקש/י כאן.
מבנה הרגל מהווה, יחד עם העלאת גרה, סימן המבדיל בין החיות והבהמות הטהורות ושאינן טהורות. בתוך קבוצת בעלי הפרסות אנו מבחינים בין בעלי פרסה שסועה ובעלי פרסה שאיננה שסועה. אבחנה זו מופיעה בפרשות שמיני וראה: "דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. כּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אתָהּ תּאכֵלוּ ... אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם (ויקרא י"א ב-ד).
בלשון חכמים נקראת פרסה שאיננה שסועה בשם "קלוטה". פרסה מסוג זה מאפיינת, למשל, את החמור וקרובי משפחתו הסוסיים וכן את הגמל למרות שפרסתו שסועה באופן חלקי (ראה עוד על פרסת הגמל במאמר "גמל שמהלכת לפנינו"). כינוי נוסף לבעלי חיים חיים שפרסתם איננה שסועה מופיע בגמרא בחולין (ו ע"א) שם הם נקראים "מהלכי ארבע" בניגוד לשסועי הפרסה הנקראים "מהלכי שמונה": "פרה במעי גמל לא תטמא, דמהלכי שמנה במהלכי ארבע הוא". "מהלכי השמונה" צועדים על שתי אצבעות בכל רגל ואילו "מהלכי ארבע" צועדים על אצבע אחת (הגמל יוצא דופן משום שלמעשה כף רגלו כוללת שתי אצבעות מאוחות באופן חלקי). הסבר זה מופיע ברש"י (חולין, ע ע"ב): "... בכל החיה ההולכת על ארבע שאין לאמו אלא ד' רגלים כגון טמאה שאין פרסותיה סדוקות".
פרסה "קלוטה" הפכה לשם נרדף לבהמה טמאה וכך מצאנו: "קלוט במעי קלוטה ליטמא, דמהלכי ארבע במהלכי ארבע הוא" (חולין, ע ע"ב). בדומה לכך מצאנו גם בבכורות (ו ע"א): "... אידי ואידי פרסותיה קלוטות, אימא חמור אדום בעלמא הוא, קמשמע לן". בסוגייה זו מהווה רגל "קלוטה" (בנוסף לנוכחות או היעדר קרניים) סימן לאבחנה בין פרה וחמור. ההבדל בין פרסת הפרה ופרסת החמור הקלוטה שימש את איוב בטענותיו כלפי הקב"ה: "אמר רבא: בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין. אמר לפניו: רבונו של עולם בראת שור פרסותיו סדוקות בראת חמור פרסותיו קלוטות" (בבא בתרא, טז ע"א).
במשנה המובאת בסוגייתנו מתוארים מצבים שבהם פגם גנטי גרם לעיוותים בהתפתחות רגלי הבכור. הפגמים עלולים להיות מסוגים שונים. התפתחות רגל עודפת, החסרת אחת הרגלים או התאחות של שתי האצבעות לאצבע אחת וקבלת מבנה רגל "קלוטה" הדומה לרגל חמור. פגמים מסוג זה מופיעים מדי פעם בעדרי צאן ובקר ואפילו באדם ולכן נידונו במשנה.
את המונח "קלוטה" בהקשר אחר מצאנו גם לגבי הלכות שבת. אומרת הגמרא (שבת, ד ע"א): "פשט העני את ידו. אמאי חייב? והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה על ארבעה, וליכא! - אמר רבה: הא מני - רבי עקיבא, דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה. דתנן: הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע - רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרים. רבי עקיבא סבר: אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, ורבנן סברי: לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא". על פי רבי עקיבא כאשר החפץ קרוב מאד לפני הקרקע ונראה כמחובר לקרקע, למרות שבפועל איננו מונח, הרי הוא כמי שהונח. גם בפי "קובעי" שמות הצמחים. אחד ממיני בני משפחת הסוככיים נקרא מורית קלוטה (תמונה 1) על שם התאחות העלים בכל מפרק. התאחות זו גורמת להיווצרות מבנה דמוי גביע סביב כל מפרק (1).
מסוגייתנו ניתן ללמוד על מאפיין נוסף המבדיל בין פרסות בהמות טהורות ושאינן טהורות: "אמר רב פפא: לא תימא דעגילן ולא סדיקן, אלא כיון דעגילן - אע"ג דסדיקן". מפרש רש"י: "לא תימא - דמכל וכל דומות לחמור דעגילין ולא סדיקין. אלא כיון דעגילין - כשל חמור הוי מום דפרסות בהמה טהורה אינן עגולות". ההבדל בין הפרסות מתבטא היטב בצורה הגיאומטרית שמתווים קוי המתאר של פרסות פרטיי הפרסה (פרא, סוס) לעומת שסועי הפרסה. בתמונות נראות טביעות הפרסה המאורכות של יעל (תמונה 2) וצבי (2) (תמונה 5) בהשוואה לטביעות פרסה בעלות קו מתאר עגול של פרא (תמונה 3) וסוסה (תמונה 7). לדעת רב פפא די בשינוי באחד משני מאפייני הפרסה (עגול או קלוט) על מנת להתיר את הבכור בשחיטה בגבולין.
 |
|
 |
תמונה 1. מורית קלוטה באדיבות "צמח השדה" צילם: מייק לבנה ז"ל
|
|
תמונה 2. יעל - עקבה צילמה: תהילה רענן
|
תמונה 3. עקבת פרא - צולמה במכתש רמון
הרחבה
הבקר (שור ופרה) נכללים בסדרת שסועי פרסה (זוויגי פרסה) דבר הבא לידי ביטוי במבנה הרגל. בני סדרה זו צועדים על ראשי שתי אצבעות המחוזקות בראשיהן על ידי פרסות. "שסעת שסע" משמעותו שאין להם פרסה אחת אלא שתי פרסות נפרדות הנראות כפרסה אחת שסועה (ראה בשרטוט ובתמונות 2,5-6). בלשון הגמרא מבנה זה נקרא "פרסה סדוקה". בסדרת שסועי הפרסה נכללים גם מינים בעלי 4 אצבעות כמו ההיפופוטם אך הם אינם מעלי גרה וכמובן אינם טהורים.
החמור נכלל בסוג סוס (Equus) הנמצא בסדרת פרטיי פרסה (Perissodactyla). המאפיין של פרטיי הפרסה הוא שמספר אצבעותיהם הוא מספר פרטי (בסוסים אצבע אחת ואילו אצל קרוביהם הקרנפים המספר הוא שלוש). החמור, הפרא והסוס השייכים למשפחת הסוסיים דורכים על אצבע אחת העטופה בציפורן גדולה ומסיבית – הפרסה (ראה בשרטוט ובתמונות 3,7-8). בלשון חכמים פרסה זו נקראת "קלוטה" כלומר "מחוברת". הכוונה לכך שלכאורה פרסת פרטיי הפרסה נוצרה כתוצאה מהתאחות של שתי פרסות נפרדות כפי שהן קיימות בשסועי פרסה. את התופעה אוכל להדגים בטביעת הפרסה של פרא וסוסה (תמונות 3 ו-7). בחלק מהטביעה נראית הפרסה כאילו היא מחולקת לשני חלקים על ידי חריץ העובר לאורכה ואילו חלקה האחר עשוי חטיבה אחת. לאמיתו של דבר אין מדובר בהתאחות של שתי אצבעות אלא פרסה המכסה אצבע אחת.
תמונה 4. עצמות הרגל הקדמית הימנית בשסועי פרסה בהשוואה למפריטי פרסה (הפרא).
מקור: Encyclopædia Britannica
c = cuneiform, l = lunar, s = Scaphoid, u = Unciform, m = Magnum, td = Trapezoid
(1) תודה לאביחי בנימיני על הפנית תשומת לבי לשם זה.
(2) לפרסות בעלי חיים אלו מבנה דומה לבקר ולצאן.
לעיון נוסף:
מורית קלוטה באתר "צמח השדה"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
