אמש התקיימה בישוב שבי שומרון השקת ספרו החדש של רב הישוב וראש הישיבה הרב יהושע מרדכי שמידט, המרכז את ״שיטת הסימנים״ לזכירת לימוד הגמרא ששולבה יחד עם מסיבת הודיה לציון 14 שנה מאז ניצל מנסיון רצח של מחבל פלסטיני באינתיפאדה השנייה.
באירוע אליו הגיעו ראש ישיבת כיסא רחמים הרב מאיר מאזוז, רב היישוב קריית ארבע לשעבר הרב דוב ליאור, הרב נחום נריה הרב אברהם יעקב שרייבר, הרב אלישמע הכהן, הרב דוד לוי, הרב מאיר רמר, הרב מושה אודס וכן ראש המועצה האזורית השומרון יוסי דגן.
הרב מאזוז שהגיע מביתו בבני ברק ברכב ממוגן הגיע בכדי לחזק את שיטת הרב שמידט ללימוד התלמוד דרך הסימנים. בדברי הברכה אמר הרב "ויקרא בהם שמי בשם אבותיי אברהם יצחק ויעקב, שמי למפרע ראשי תיבות 'יהושע מרדכי שמידט', ספר "שיטת הסימנים" הוא ספר חשוב מאוד, וצריך לחזק אותו ולאמץ אותו בכדי לזכור את סימני הגמרא
(מקור)

בעבר כבר נכתב פה על שיטה זו - ראו פה.

אבל אני ממש לא מבין - מה זה חשוב לזכור היכן מופיע נושא פלוני (מסכת ודף)?
העיקר הרי זה לדעת את התוכן! אז מה זה משנה אם לא אזכור באיזה דף זה נמצא? וכי קדושה יש בדפוס האלמנה והאחים ראם? למה לעשות מזה עסק שלם?
יתירה מכך - גם מי שיזכור היטב בע"פ את ספרי הרב שמידט - מה תועלת יש בזה? הרי אין זה מצביע על כך שהזוכר הוא בקי בש"ס ומכיר את הסוגיות ומבין אותם, אלא בסה"כ הוא זוכר היכן יש איזה אזכור או דיון אודות נושא מסויים, ותו לא, ואת זה הרי אפשר היום גם להשיג בלחיצת כפתור במחשב, כך שאין תועלת באותו אחד שזוכר היכן מוזכר משהו מסויים בזכות שיטת הסימנים הזו.

ממש לא מבין בשביל מה להשקיע בכך זמן - בשיטה המדוברת.
זה משהו חביב ונחמד ותו לא, לכאורה.