var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51984;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51984","0","במחשכים הושיבני כמתי עולם-בבלי וירושלמי","06/08/17 20:04","יד אב","תשע&quot;ז","20:04","אבי גרינבלט","&quot;זהו תלמודה של בבל&quot;<br />מוסיף רש&quot;י במקום<br />&quot;שאין נוחין זע&quot;ז ותלמודם ספק בידם&quot;.<br />כל מי שלומד ירושלמי רואה את הבהירות הבבלי לעומת הירושלמי. <br />מהר&quot;י עמדין בספרו &quot;זהרי יעבץ&quot; כותב<br />&quot;אך ודאי היה להם טעם בדבר שבלבלו לשון של תלמוד ירושלמי. אולי כדי שלא יבינוהו האומות ויתרחקו ממנו בני אדם רעים הבלתי ראויים לאור שבו&quot;.<br />איך צריך להבין את הדברים בצורה נכונה ?","539","","2464","True","True","False","","1541","2.53.141.102","0","0","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("51989","51984","אשכולות קודמים","06/08/17 22:35","יד אב","תשע&quot;ז","22:35","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=38446'>קישור א</a>.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=44048'>קישור ב</a>.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=776'>קישור ג</a>.","125","","2464","True","True","False","","337","95.86.114.164","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52029","51984","השוואה עם הנכתב בזוהר חדש + ביאור","07/08/17 12:32","טו אב","תשע&quot;ז","12:32","דרכי שמחה","בזוהר חדש על איכה אות פו מובא:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;והאור זהו תלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאורייתא לבתר דאתבטל דא כביכול אשתארו בחשוכא דכתיב במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה בני עלמא בחשוכא&quot;</b></span><br /><br />בספר 'רמתים צופים' על 'תנא דבי אליהו' סימן טו אות מא, מביא בשם הרה&quot;ק הרר&quot;ב מפרשיסחא זיעוכי&quot;א:<br /><span class='bordeaux'><b>&quot;במחשכים הושיבני וגו' (איכה ג') זה תלמוד בבלי, ולכאורה תמוה זה שמכנה התורה שבע&quot;פ ח&quot;ו לחושך. <br />אלא הפי' במחשכים הוא הגלות הדומה לחושך, הושיבני שנתן לנו התלמוד בבלי שהיא תורת ה' תמימה משיבת נפש, שעל ידי זה שהיא תמימה בקושיות ואיבעיות היה הוה אמינא שע&quot;י פלפול הוא שוכח מדביקות הבורא ברוך הוא. לזה אמר שאף על פי כן היא משיבת נפש. <br />אבל תלמוד ירושלמי שכל הסלקא דעתך והוה אמינא הם אמת וקיום להעולם. ובלתי זה לא היינו יכולים להיות בגלות החושך הזה אפי' שעה אחת&quot;</b></span><br /><br />'אולי' על פי דבריו הק' ניתן לומר, שהבבלי מביא בכל נושא סוגיה מקיפה, כולל ההוה אמינא. ולא תמיד נשאר הלומד עם הדברים בידיים.<br />לעומת זאת, בירושלמי, עוברים ישר למסקנה.","643","","2463","True","True","False","","234","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52034","51984","טעית טעות חמורה","07/08/17 12:52","טו אב","תשע&quot;ז","12:52","אור חדש","כשנאמרו הדברים ע&quot;י ר' ירמיה עדיין לא היה ספר שנקרא 'תלמוד בבלי' שהרי לכו&quot;ע התחבר הכי מוקדם בימי רבינא ור' אשי וכן לדעתי מוכח שטרם הועלו על <b>הכתב </b>דיוני אמוראי א&quot;י ולכן טרם היה חיבור <b>כתוב </b>בשם 'תלמודה של א&quot;י' (אומנם יש מי שחלק עלי בזה אך בניגוד למקורות שהבאתי הוא לא הביא דבר מלבד השערות...)<br />אם כן וודאי כוונת ר&quot;י היתה <b>לאופי </b>הדיונים <b>והאווירה </b>בב&quot;מ ולא להשוואת העריכה הספרותית-דידקטית של התלמודים.<br />אין שום מניעה לקבל את עדותו על ההשוואה שערך בין שני בתי המדרש (הרי למד בשניהם) וללמוד שלפחות בימיו הדיון בישיבות בבל היה חריף ווכחני יותר מאשר בא&quot;י.<br />ניתן <b>לשער </b>שהדבר נבע מכך שר&quot;א שעמד בראשות ישיבת טבריה בימיו נקט בגישה שיש להביא סיוע לדובר ולא להתקיפו (הגם שריו&quot;ח רבו חלק עליו בזה) ו<br /><br />כמובן שאווירה של בתי מדרש בתקופתו של ר' ירמיה כלל לא השפיעה על אופן העירכה של התלמודים בדורות שאחריו ובעוד שעורכי הירושלמי עשו עריכה מאד גסה והותירו דברים מעורפלים רבים בבבל פעלו ת&quot;ח שהיו בעליל הרבה יותר מטודיים ולכן עריכתם נוחה בהרבה ללומד (מסתבר מאד שהכלים הדידקטיים השתפו במאות השנים שבין כתיבת הירושלמי <b>לחתימת </b>הבבלי ע&quot;י הסבוראים והגאונים)","458","","2463","True","True","False","","205","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52035","51984","הסבר מדהים מה'קונטרס הראיות'","07/08/17 12:54","טו אב","תשע&quot;ז","12:54","דרכי שמחה","ספר 'קונטרס הראיות' נתחבר ע&quot;י הגאון הר&quot;ר אריה ליב אפשטיין בשנת תקי&quot;ט<br />בתחילת הספר (עמ' 5) בהלכות קריאת שמע:<br /><span class='lightYellow'><b>&quot;וכן איתא בתלמוד ירושלמי, שנזכה לפסוק כמותו כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו. <br />כי כעת נאמר (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל, ועיין פירש&quot;י. <br />ולי נראה, שרצה לומר שעמוק עמוק הוא מי ימצאנה, ואין הלכה מפורשת בו במקום אחד, כי אם מהרבה מקומות צריך לברר הלכה, ואנו יתמי דיתמי כהולך במחשכים, ואין מי שיאיר לנו מאור התורה, עד כי יערה רוח ממרום קדשו.<br />מה שאין כן תלמוד ירושלמי, שהוא אור הבהיר, אם נזכה להבינו על בוריו&quot;</b></span><br /><br />אגב, ענין זה שלעתיד לבוא תהיה הלכה כירושלמי מובא בעוד ספרים","643","","2463","True","True","False","","174","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52046","51984","אגב, דברי הגאון רבי חיים קניבסקי שליט&quot;א","07/08/17 14:03","טו אב","תשע&quot;ז","14:03","דרכי שמחה","<b>&quot;בגמרא (חגיגה י.): <br /><span class='lightYellow'>&quot;ורבי יוחנן אמר: אפילו מש&quot;ס לש&quot;ס'. ופירש רש&quot;י: 'מש&quot;ס ירושלמי לש&quot;ס בבלי שהוא עמוק, כדאמרינן בסנהדרין (כד.) 'במחשכים הושיבני כמתי עולם' זו הש&quot;ס של בבל&quot;</b></span><br /><b>אם כן נמצאנו למדים שלשיטת רש&quot;י תלמוד הירושלמי עדיף על תלמוד בבלי. ואף בתוס' שם הביאו שרב כהנא צם כדי לשכוח תלמודה של בבל<br />ואע&quot;פ שכשסתרי התלמודים ההדדי, הלכה כתלמוד בבלי נגד תלמוד ירושלמי, היינו משום שהלכה כבתראה ותלמודה של בבל היה אחרון<br />אולם כל זה הוא בפורש מתלמוד לתלמוד שעליו נאמר 'ליוצא ולבא אין שלום', אבל &quot;הכורך&quot; את שני התלמודים, ומביאם יחד לכדי פסק הלכה והבנה וליבון הדברים, אין לך דבר יקר מזה&quot;</b>","643","","2463","True","True","False","","226","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52031","51989","אולי","07/08/17 12:37","טו אב","תשע&quot;ז","12:37","דרכי שמחה","ראה מה שהבאתי בהודעה מהזוהר חדש<br /><br />אולי ניתן לפרש בדבריו ע&quot;פ פשט 'לבתר דאיתבטל דא' - כשהשתנו הזמנים. <br />וכפי שהבאת.","643","","2463","True","True","False","","88","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52041","52034","שניכם צודקים","07/08/17 13:22","טו אב","תשע&quot;ז","13:22","דרכי שמחה","אכן, שר' ירמיה אמר את הדברים עדיין לא היה תלמוד בבלי כפי שהוא לפנינו, אלא רק בהתהוות<br />מתוך דברי הגמרא שלפני כן, שדורשת 'שני מקלות' על אופן הלימוד בבבל ובארץ ישראל, נראה שגם דברים אלו הינם המשך. והכוונה לדרך הלימוד<br />עם זאת, נראה בדברי המפרשים שהתוצאה נמצאת בתלמודים עצמם. וראה בהודעות בשם ה'זוהר-חדש' וה'קוטנרס-הראיות' התייחסות כזו. אך זה חוזר על עצמו בדברי הרבה מפרשים בפשט הדברים<br /><br />לגבי מה שציינת על חיבור כתוב בשם 'תלמודה של ארץ ישראל'<br />הנושא נידון כאן בפורום <b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=346'>בהרחבה</a></b><br />ולפ&quot;ז בזמן ר' ירמיה כבר היה הירושלמי, שהרי היה אחר ר' יוחנן מחבר הירושלמי","643","","2463","True","True","False","","149","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52045","52035","מזכיר את ניגוד גישותיהם של רבי ישמעאל","07/08/17 14:02","טו אב","תשע&quot;ז","14:02","יהודי_קדום","ורבי עקיבא. ככה עלה לי הרהור מדבריו.<br />מיגיעה צנועה בירושלמי מפעם לפעם אני מזדהה עם הדברים היפים באמת.<br />כן ואינני מתכוין לעיון דרך השו&quot;ת של בר-אילן בלבד אלא מתוך התלמוד עצמו.<br />רגע אצלמו בספרייתי...","233","jpg","2463","True","True","False","","256","89.139.219.173","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א","0-jpg"),new Message("52042","52041","טעית בסיפא","07/08/17 13:28","טו אב","תשע&quot;ז","13:28","אור חדש","לפי מה שנתבאר <b>בראיות ברורות </b>לא היה חיבור כתוב בשם תלמוד ירושלמי בימי ריו&quot;ח.<br />אבל אתה כמובן רשאי לכתוב כאן שלמרות הראיות הללו היו כמה ראשונים שסברו שהוא כן <b>כתב </b>תלמוד זה.<br />אך כמובן לכתוב בפשטות השיטה המוקשה ולדחות כלאחר יד השיטה המבוססת על ראיות ברורות אין זה מדרך הישר.","458","","2463","True","True","False","","195","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52047","52041","כך משמע גם מלשון קדשו של רש&quot;י","07/08/17 14:14","טו אב","תשע&quot;ז","14:14","דרכי שמחה","בד&quot;ה 'במחשכים הושיבני' הביא את הגמרא מלמעלה, וכלשונו:<br /><b>שאין נוחין זה עם זה ותלמודם ספק בידם</b><br /><br />כך משמע גם בדבריו במסכת חגיגה י. בד&quot;ה אפילו מש&quot;ס לש&quot;ס כתב:<br /><b>מש&quot;ס ירושלמי לש&quot;ס בבלי שהוא עמוק, כדאמרינן בסנהדרין (דף כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם זו הש&quot;ס של בבל</b><br /><br />וכך במסכת בבא מציעא פה. בד&quot;ה דלא ניטרדיה:<br /><b>ואמוראין שבארץ ישראל לא היו בני מחלוקת ונוחין זה לזה כשמן, כדאמרינן בסנהדרין (דף כד.) ומיישבין את הטעמים בלא קושיות ופירוקין</b><br /><br /><br />כך גם משמע בעוד הרבה מפרשים. רק שנראה לי שדברי רש&quot;י בענין יוסיפו לבהירות","643","","2463","True","True","False","","137","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52044","52042","הפניתי לאשכול קודם","07/08/17 13:42","טו אב","תשע&quot;ז","13:42","דרכי שמחה","הקישורית מביאה את הדעה שהוזכרה<br />באשכול שם מובאת גם דעתכם","643","","2463","True","True","False","","102","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52106","52046","פירוש השל&quot;ה","09/08/17 01:05","יז אב","תשע&quot;ז","01:05","איתן","לפני השל&quot;ה משהו קצר - הרב משה צבי נריה זצ&quot;ל היה נוהג לומר:<br /><span class='lightYellow'><b>במחשכים הושיבני כמתי עולם</b></span> <span class='darkYellow'><b>- זה תלמודה של בבל </b></span>  <b>שהוא מאיר את המחשכים.</b><br /><br />פירוש השל&quot;ה ל&quot;במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל&quot;<br />(הגעתי לשם בזכות ההפניה ממסורת הש&quot;ס, שולח ל <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&pgnum=26'>בית חכמה ט&quot;ז ע&quot;א</a>):<br /><br /><span class='lightYellow'><b>ומזה יובן הנה ותורה אור כתיב כי היא מאירה מכבודו, ובמדרש רבה פרשת בראשית </b></span>(ג, ה) <span class='lightYellow'><b>אמר רבי סימון, חמש פעמים אור כתיב, נגד חמישה חומשי תורה כו', עיין שם. <br />ובמסכת סנהדרין פרק זה בורר</b></span> (כד, א), <span class='lightYellow'><b>במחשכים הושיבני כמתי עולם, אמר ר' ירמיה זה תלמודא של בבלי. ולפום ריהטא מאוד תמוהה, כי הוא אור ומאיר עינינו, וגם התורה היא חיינו ואורך ימינו, וקורא אותה מתי עולם. גם המדרש דרבי סימון שמפרש האור המוזכר בריש התורה על חמישה חומשי תורה, וכתיב שם ויבדל שגנזו הקדוש ב&quot;ה, איך שייך גניזה?<br /> אלא הענין הכל אחד, והיא היא סבת גניזת אור האדם, דהיינו כתנות אור ב'א' שהארכתי במקום אחר הוא גניזת אור תורה, והפשוטו ודרש רבי סימון הכל אחד. מבואר מהנזכר למעלה שתורה בעצמה לשון קודש, סוד כולה שמותיו, ומעשה התורה לעבדה ולשמרה היא הכל מעשה מרכבה, ואז התורה כולה אור בהיר. רק כשנתגשם האדם וסילק האור סוד כתנות אור ב'א' רק כתנות עור ב'ע' שהוא עיור ונסתלק עץ חיים וגרם מיתה, כן נתגשמה התורה לעבדה ולשמרה מעשה מצוות הגשמיים, ומכל מקום תפוחי זהב כו'. לכך תמצא בתורה סוד ורמז, כמו שנתנו דורשי רשומות סימן פרד&quot;ס ראשי תיבות פשט דרוש רמז סוד. וסוד הוא האור הגנוז הנסתר עתה ממנו לסבת הסתלקות אור כתנות אור הוא עצם הלשון קודש, ורמז הוא מעשי מצות הגשמיים. מאחר שמכל מקום היא היא כדפירשנו, רמוז תורה שבעל פה בתורה שבכתב, כגון כל מנלן ומנא הני מילי, וליכא מידי דלא יהיה רמוז בתורה באר היטב. רק שנתחשך השכל, מה שהיה ראוי להיות ומלאה הארץ דעה אינו רק הלב לדעת, ואינה מובנת תורה שבכתב רק אחר היגיעה הגדולה. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה </b></span> (ברכות סג, ב),<span class='lightYellow'><b> אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל. ולזה צריכה תורה שבכתב ביאור ופירוש, דהיינו התלמוד, שאלולי כן היתה מבואר בעצמה, כמו שעינינו רואות בדור אחר - דור של הקדמונים שהיה להם שכל בהיר היו מבינים דבר עמוק בלי פירוש, אחר כך לא היו מבינים בלתי פירוש, ואחר כך פירוש על פירושם, הכל לפי חשכת השכל. </b></span> <span class='bordeaux'><b> על כן אילו לא חטא אדם והיה שכל בהיר היה מבין תורה שבכתב, ומתוך הבנה זו היה יודע הכל, ולא היה צריך לתורה שבעל פה. רק מכח שחטא וסילק האור והביא מיתה לעולם, הוצרך לייגע ולהיות לו תורה שבעל פה שהוא הפירוש, ולהמית עצמו עליה, עד שהוצרכה תורה שבעל פה להיות נכתבת. ואז מבואר במחשכים הושיבני כמתי עולם זהו תלמוד בבלי, רוצה לומר החושך והמיתה שהביא לעולם גרם לזה. <br /></b> </span> <span class='lightYellow'><b> ואילו היה בית המקדש קיים, והיה האור הולך וגובר כלעתיד, אז היה ותורה אור ומשמח את הלב, ולא חשך וממית עצמו עליה, זהו סוד שני מאורות. וכבר כתב בספר קול בוכים, מאורות אותיות 'אור מות', וזהו במחשכים הושיבני כמתי עולם, שנעשה מות מן מאורות, ואותיות אור מן מאורות חשך ולא אור. גם היה ראוי להיות ותורה אור תורה אחת, ועתה שני תורות:</b></span><br /><br /><br />אפשר לקרוא את הנל גם ב- <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9D#.D7.A1.D7.A4.D7.A8_.D7.94.D7.A9.D7.9C.22.D7.94_.D7.94.D7.A7.D7.93.D7.95.D7.A9_-_.D7.AA.D7.95.D7.9C.D7.93.D7.95.D7.AA_.D7.90.D7.93.D7.9D_-_.D7.91.D7.9'>wikisource</a>","123","","2461","True","True","False","","804","213.151.61.27","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52050","52047","סותר עצמו?","07/08/17 14:58","טו אב","תשע&quot;ז","14:58","אור חדש","במקורות א' ו ג' הדגשת שמבאר שההבדל הוא בהנהגת הלימוד בבי&quot;מ<br />במקור האמצעי נראה שהבין שההבדל הוא בין השסים עצמם (ומזה ראיה להסברך?)<br /><br />וא&quot;כ הפירוש האמצעי חלוק על שני האחרים?<br /><br />אלא שהרי כבר הסכמת שלפחות ש&quot;ס בבלי כלל לא היה קיים בימי ריו&quot;ח (וכמובן כלל לא היה <b>ש</b>&quot;ס של הירושלמי)<br />אם כן וודאי שאין כוונת רש&quot;י שמשווה בין שני החיבורים אלא שגם מקור זה צריך להבין כמו את שני האחרים, שלא רק ביוצא <b>מחומר </b>לימודי אחד למשנהו אין שלום ללומד אלא אף אם ממשיך ללמוד אותו חומר (ש&quot;ס <b>משנה</b>) רק לומדו בבי&quot;מ המתנהל בצורה שונה מכפי שהורגל אין שלום.","458","","2463","True","True","False","","243","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52054","52050","לא סותר - היינו הך","07/08/17 17:35","טו אב","תשע&quot;ז","17:35","דרכי שמחה","כוונתי בהשוואת דברי רש&quot;י עצמו מכמה מקומות, להוכיח מצד אחד כדבריך, שהכוונה לאופן הלימוד בבית המדרש. אך מאידך גיסא הכוונה גם לתלמודים עצמם שנתחברו בהשפעת אופן לימוד זה. <br />את זאת אנו רואים מדברי רש&quot;י שמשווה בעצמו בין הגמרות<br /><br />הסבר זה תואם מפרשים אחרים הלומדים דברים כפשוטם, על התלמודים","643","","2463","True","True","False","","125","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52055","52054","אך מה הקשר?","07/08/17 18:09","טו אב","תשע&quot;ז","18:09","אור חדש","ההבדל בין התלמודים לידיעתי (ואני מודה שלא יצא לי ללמוד הרבה ירושלמי) איננו במטודה של אתקפתות וקושיות בין האמוראים, זה קיים גם בירשלמי, אלא בהעדרם של סימוני עריכה קבועים המגדירים את תחילת הקושיה ומקלים על ההבנה היכן היא מסתיימת וממילא מה התרוץ.<br />אם כן הטיעון שאופי הלימוד השפיע על כתיבת התלמוד איננו נכון<br />ההבדל הוא לא בין תלמוד שהמתדיינים בו נוחים זה לזה לתלמוד שכולו וויכוחים סוערים כלל<br />ההבדל הוא בין חיבור שנערך בצורה טובה ושופר רבות לאורך שנים לעומת חיבור שעריכתו היתה גסה ולא נקבעו בו מילים קבועות לזיהוי פשוט וברור של דברי המתדיינים בו.<br /><br />גם א&quot;ת שהדיונים בירושלמי פחות חריפים מבבבלי עדיין זה לא יהיה ההבדל המרכזי בינהם<br /><br />לכן בהחלט ניתן לקבל שאופי הלימוד בימי ר' ירמיה היה יותר נח בא&quot;י מאשר בבבל אך כל אדם שלמד קצת בבלי וירושלמי וודאי יסכים שביחס לחיבורים המסקנה היא הפוכה- הירושלמי כפי שנכתב הינו (באותם מקומות שלא נח כהבבלי) קשה יחסית לתלמוד הבבלי ואם כן ברבות הימים ניתן לומר כך &quot;במחשכים הושיבני&quot;- זה תלמוד ירושלמי (לפני מהדורת שוטנשין וכנראה שלכם אך לא ראיתי בפנים) &quot;ראו אור גדול&quot; זה תלמודה של ווילנא בהוצאת האלמנה והאחים ראם","458","","2463","True","True","False","","189","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52056","52055","מציע לך ללמוד יותר - טוב ראיה משמיעה","07/08/17 18:38","טו אב","תשע&quot;ז","18:38","דרכי שמחה","<b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=51982'>דוגמה בבקשה</a></b>, מענינא דיומא, תלמד קצת ותרווה נחת מהלימוד הקל והפשוט<br /><br />אקנח בסיפור מידיד<br />בשכונת מגורי התקיים שיעור קבוע בגמרא בבלי על ידי רב בית הכנסת, לציבור עמלי כפיים בסוף יום העבודה, אחר ערבית. <br />הרב היה רגיל לנסוע מהעיר אחת לשבוע. ובאותו יום מילא את מקומו ידידי, שנתבקש על ידי משתתפי השיעור למסור נושא אחר - הנושא שנבחר על ידו היה מסכת תענית בירושלמי<br />כך נמשך הדבר משך זמן מה, עד שהרב עבר לעיר אחרת ובמקומו הגיע רב חדש<br />ידידי רצה להעביר גם את יומו לידי הרב החדש, שימסור גם ביום זה שיעור בבבלי. אך נתקל בהתנגדות מצד המשתתפים, כשטענתם בפיהם:<br /><b>הירושלמי יותר קל מבבלי, בלילה אין לנו ראש לסוגיות</b><br /><br />וההסבר פשוט - עם הפירושים המבוארים של היום, במבחן התוצאה - <b>הירושלמי בדר&quot;כ יותר קל מהבבלי!</b>  זאת עקב מבנה הגמרא שאינה בנויה מסוגיות מורכבות וארוכות<br />הקושי הינו בדר&quot;כ אכן כפי שצוין על ידך 'העדרם של סימוני עריכה קבועים המגדירים את תחילת הקושיה ומקלים על ההבנה היכן היא מסתיימת וממילא מה התרוץ'<br />אך הוא נעלם ואיננו עם כל פירוש טוב שתבחר","643","","2463","True","True","False","","169","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52057","52056","הדיון ביננו בוודאי על הירושלמי ללא","07/08/17 18:48","טו אב","תשע&quot;ז","18:48","אור חדש","הפירושים החדשים<br /><br />זה שהירושלמי (לדבריך) יותר קל <b>אחר </b>עריכה נאותה והוספת סימני פיסוק רק אומר שהוא אכן <b>גם </b>פחות עמוק מלבד היותו פחות ערוך.<br />זה וודאי יתרון לעמלי יום שאין להם כח לסוגיות ארוכות וקשות אך וודאי שזה חסרון מצד ת&quot;ח שמחפש להכריע הלכה והגדרות מדוייקות לנושא שאותו הוא חוקר,  ההגדרות והתשובות השטחיות של הירושלמי אולי נוחות להבנה אך אין להן הרבה תועלת לפסיקת ההלכה<br /><br />לכן אני מוכן לקבל אמירה כמו &quot;ירושלמי עם פירוש מעולה הינו קל ביחס לבבלי עם פירוש דומה' אך וודאי שגם כיום מבחינת פוסקי הלכה הירושלמי הינו בחינת 'ללכת בחושך' יחסית לבבלי גם עם פירשיכם.<br /><br />עוד הערה- להוכיח על קלותו של הירושלמי כשלומדים את תענית שבו לעומת הבבלי כשלומדים בו מסכת אחרת (אני מניח שהרב לימד משהו מנזיקין או שבת?) זה פשוט השוואה לא הוגנת","458","","2463","True","True","False","","211","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52058","52057","צריך להבדיל בין 'עריכה' לבין 'תוכן'","07/08/17 18:57","טו אב","תשע&quot;ז","18:57","דרכי שמחה","לענ&quot;ד יש להבדיל בין העריכה של הירושלמי, שבוודאי נערך פחות מהבבלי. אפשר לראות גם חילוקים ברמת העריכה ממסכת אחת לשניה. ואגב, גם בבבלי יש הבדלים<br /><br />לעומת זאת, יש את דרך הלימוד ומבנה הסוגיות, שאכן שונה מהבבלי לירושלמי. ואותו אני מציע לך לנסות באותה מסכת שאתה לומד בבלי - מסכת סנהדרין<br />טעם וראה כי טוב...<br /><br /><br />אגב, יש לנו בעיה קשה בהסברה של הענין. כשרוב הלומדים נחשפים ללימוד הירושלמי דרך מסכת שקלים, שהיא מהקשות שבירושלמי","643","","2463","True","True","False","","113","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52059","52058","כך אכן הבדלתי לעיל","07/08/17 19:03","טו אב","תשע&quot;ז","19:03","אור חדש","עוד הערה <br />אכן בבבלי בעלי עין פקוחה יכולים לשים לב שבמסכתות שונות ניכרת יד עורך שונה לכן לי אישית ברור שהנסיון לייחס כל הש&quot;ס בבלי לרבינא ור&quot;א בלבד הינו טעות גמורה.<br />לדבריך כך הדבר גם בירושלמי ולכן אקבל עדותך ואקבע מסקנתי גם ביחס לחיבור זה, לא רק שלא חובר ע&quot;י האמורא הבודד ריו&quot;ח אלא אף לא ע&quot;י אחד מממשיכיו אלא שכפי הנראה מלאכת רבים היא זו ולכולם אנו מכירים טובה על פועלם כמובן","458","","2463","True","True","False","","188","185.149.255.82","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52063","52059","כמה תלמידים + שמדות","07/08/17 19:58","טו אב","תשע&quot;ז","19:58","דרכי שמחה","אני מבין את המקום שממנו הנך מגיע. אך בהחלט ניתן להבין זאת בשים לב להמשך העריכה ע&quot;י מספר תלמידים, שייתכן שכ&quot;א השאיר את חותמתו<br />בנוסף, ניתן להבחין במסכתות שלא נסתיימה בעצם עריכתם לכאורה. וע&quot;כ מפרשים שיש דברים שלא סיימו, עקב השמדות שהיו בזמן חתימת התלמוד<br />הדבר נכון בשני התלמודים. אך בירושלמי הקושי בעריכה בולט יותר. כמו גם שיבושים שנכנסו במהלך השנים<br /><br />בדוגמה שהבאתי - מסכת שקלים<br />אם נלמד ב'עוז-והדר' פתרנו חלק מהקושי ע&quot;י גרסאות הגר&quot;א, עוד קודם שעיינו בפירוש","643","","2463","True","True","False","","136","77.125.57.194","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א",""),new Message("52111","52106","משמע גם ברמתים צופים","09/08/17 14:38","יז אב","תשע&quot;ז","14:38","דרכי שמחה","הפשט שהבאתם מהרב נריה, אכן מופיע בכמה מקומות<br />משמע קצת גם בדברי הרבי מפרשיסחא שהובא בהודעה עם הזוהר חדש","643","","2461","True","True","False","","189","77.127.126.53","0","51984","סנהדרין|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);