var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25493;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25454","0","כמה פעמים ?","09/12/12 13:01","כה כסלו","תשע"ג","13:01","אשרי האיש","" ואמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני דמפרשי - כדמפרשי, ודלא מפרשי - ארבעין וחד זימני"
לפי דברי אביי כל מקום שמפורש כמה פעמים צריך לומר/לעשות אותו, תעשה כמו שמפורש והיכן שלא מפורש תעשה ארבעים ואחד פעמים. מדוע?
אולי משום שכל האומר (או לענייננו עושה) דבר בשם אומרו מביא גאולה (או רפואה) לעולם.
41 כמנין אם.","358","","4159","True","True","False","","975","147.237.70.106","0","0","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25463","25454","ארבעים יכנו לא יוסיף","09/12/12 13:44","כה כסלו","תשע"ג","13:44","Almuaddib","ראה דברי רבינו המאירי על סגולותיה של האומנת.
ואם בגמטריא עסקינן, הרי ידוע מאמר הגמרא, שמופיע גם במסכתנו, כי כל המסתכל באצבע קטנה וגו'.
ובכן, אצבע קטנה = 327 = אמרה לי אם.
ומכאן צא והבן, שכל הנוהג כפי "אמרה לי אם", כאילו הסתכל במקום התורף, ואכמ"ל.","107","","4159","True","True","False","","175","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25464","25463","הבהרה לטובת "אשרי האיש"","09/12/12 13:58","כה כסלו","תשע"ג","13:58","לינקוש","אלמואדיב - הוא לא מכיר אותך עדיין, הוא חדש כאן.
אז ככה: אלמואדיב מתנגד נחרצות לכל ענייני הגימטריאות וכדו'.
אינני יודע כיצד הוא מתמודד עם דברי השבח בגמרא סוכה כח ע"א בנוגע לדברים שאמרו על ריב"ז, ולבטח יש עוד מקורות שמשבחים את ענייני הגימטריאות וכו' - אך מכל מקום, עמדתו, כפי שהובהרה כאן פעמים רבות בפורום, זו התנגדות נחרצת לכל דבר שבגימטריה [ולא צריך להיבהל מעמדתו הנחרצת, כי יש לכאורה גם דעות אחרות ביחס לפרפראות אלו].
אגב, אלמואדיב, איך אתה בכלל מתמודד עם כל הדף של היום? מה היחס שלך לדף הזה?","58","","4159","True","True","False","","232","84.228.42.110","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25465","25463","אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם - ר"ת אביי","09/12/12 14:06","כה כסלו","תשע"ג","14:06","דוד כוכב","במסכת כתובות דף נ ע"א:
"(תהלים קו, ג) אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת... זה המגדל יתום".
ובהושע יד, ד-ה:
אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם.
בזכות שאותה 'אם' גידלה יתום - אביהם של יתומים (מסכת כתובות דף קו ע"א) - אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם, זכתה לחכמת אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, והועילה ברפואות שבזמניהם והועילה לרבים, עד לירידת הדורות - שמא "ילעגו וילגלגו על דברי חכמים" (ליקוטי מהרי"ל).","125","","4159","True","True","False","","141","164.138.123.108","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25521","25463","מספר הערות - א'","10/12/12 11:26","כו כסלו","תשע"ג","11:26","אשרי האיש","סליחה על העדרות הממושכת, אך הבנתי שלא היה משעמם.
להתייחס לכל מה שנאמר, לא אוכל מפאת קוצר הזמן , אך אבקש להתייחס למספר נקודות.
א. לעניין הפרפראות - התנא באבות אמר: (ג,יח):
"... וגמטריאות פרפראות לחכמה: " לומר, שאין לעשות מכך עיקר, אך מאידך לא צריך להיבהל מהם, לנדות או לשמת אותם. זה נותן קצת חיות, או איך אומרים , שטייגען, ל"אפרוריות" (סליחה, על הביטוי) של הדיון ההלכתי החכמתי הרציונאלי, כמו שהפרפרת משאירה טעם טוב בפה אחרי ארוחה דשנה.
ב. לגבי השאלה האם ישנם מזיקים או לא ?
הבאתי מס' מקורות המצביעים בבירור שישנן מזיקין, ראה בפרט דברי הר' אליישיב זצ"ל במקור מס' 5 ודרך אגב אני מקווה שביחס למקור מס' 4 לא ביטלתם אצלכם את אמירת ברכה מעין שבע בשבת, בגלל שאין מזיקין
1. במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא
וכה"א (תהלים קכא) יומם השמש לא יככה וגו' הנה לא ינום וגו' ה' שומרך וגו' ה' ישמרך מכל רע וגו' ה' ישמר צאתך וגו', ד"א וישמרך מן המזיקים המקיפים אותך שנא' (שם /תהלים/ צא) יפול מצדך וגו' כי מלאכיו יצוה לך וגו', ד"א וישמרך ישמור לך ברית אבותיך
2.ר' חיים פלטיאל בראשית פרשת בראשית פרק ב
ויכלו השמים. מה שאומ' בלילי שבת בבית הכנסת ויכולו מעומד לפי שהוא עדות שישראל ושבת מעידים על הק' ית' שמו ששבת ביום השביעי ועדות צריך להיות מעומד דכת' ועמדו האנשים, וברכה מעין ז' שאומ' לאחריו נתקנה כדי להמתין העם שבשדות לפי שבתי כנסיות שבימיהם היו בשדות והיו יראים מן המזיקים ואפילו כשחל י"ט בע"ש דליכא עם בשדות ואפילו הכי אומ' אותו כדי שלא תחלוק בין שבת לשבת, אבל אין אומ' במה מדליקין לפי שכתוב בו עשרתם ערבתם ואין מערבין בי"ט. וא"ת הברכה מעין ז' מאי מלכות שמים איכא ואמרי' כל ברכה שאין בה מלכות שמים אינה ברכה, וי"ל האל הגדול שאין כמוהו חשיבא ליה כמלכות כדאמ' פ"ב דראש השנה ה' אחד היינו מלכות, שאין כמוהו היינו אחד, א"כ מלכות.
3.רש"י איוב פרק כד
(יז) כי יחדו בקר למו צלמות - שביום היו נסגרים ובלילה היו הולכים למחתרתם ולא היו יראים מן המזיקים כלל:
כי יכיר בלהות צלמות - מכיר היה כל א' שדים המבהילים ולא היה ירא מהם, ורבותינו פירשו יומם חתמו למו ביום היו עושים סימנים היכן מרתפו של בית והיכן גנזיו של עשיר שהיו מפקידין אפרסמון אצל בעלי בתים עשירים ויודעים הם שיניחנו בבית גנזיו ובלילה מריחין והולכים שם וחותרים שם:
4.תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד א
מברך שתים לפניה וכו' - (ירושלמי) ושבע ברכות הוי כנגד שבע ביום הללתיך (תהלים קיט) ולא קא חשיב יראו עינינו דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם בבית הכנסת. ודוקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה. דף
5. על הדף ראש השנה דף יא עמוד ב
והקשה הערוך לנר, דטעם זה רב נחמן אמרה. ויש שם עוד תירוצים מאמוראים אחרים, י"א שכוס של ברכה מצטרף לטובה ולא לרעה, וי"א משום שכל כוס וכוס היא מצוה בפני עצמה ואינן מצטרפות יחד. ועוד מקשה דהלכה כר' יהושע דבניסן נברא העולם, וא"כ יליף מליל שימורים דבניסן עתידין ליגאל, וא"כ הטעם ששותים ד' כוסות הוא מטעם אחר ולא משום ליל שימורים, והרמ"א כתב הטעם דמשומר מן המזיקים.
וכתב בזה הגאון ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א:
ונראה דודאי נקטינן האי טעמא דהא ליל שבת תקנו ברכה מעין שבע, משום המאחרים, שלא ישארו לבד בביהכ"נ שיש בו מזיקים, ונפסק להלכה דליל פסח שחל בשבת אין אומרים ברכה מעין שבע משום שמשומר הוא מן המזיקים, ע"כ דנקטינן האי טעמא. ועוד נ"מ אם רוצה לשתות אחר הסדר שתי כוסות מים דלרב נחמן מותר ולשאר טעמים היה צריך להיות אסור, וזה אינו, ועל כרחך דלכולהו יש הטעם של משומר מן המזיקים, ומה שאמרו טעמים אחרים, הוא משום דיש נ"מ בהם, דאם מטעם דכל כוס מצוה בפני עצמה היא, א"כ צריך לעשות ברכה על כל כוס כמו שמבואר למעשה כן. ואם מטעם דכוס של ברכה אינו מצטרף לרעה, הרי בזה הוי נ"מ לשאר ימות השנה שאינו מצטרף כוס מצוה לזוגות לרעה. (א"ה, ויש שיטות שקידוש במקום סעודה בדיעבד אפשר ע"י שתיית כוס נוספת של יין, ואין חוששין לזוגות דאין כוס ברכה מצטרפת לרעה).
|","358","","4158","True","True","False","","108","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25522","25463","מספר הערות -ב'","10/12/12 11:27","כו כסלו","תשע"ג","11:27","אשרי האיש","המשך המקורות, וראה המיוחס לחזו"א במקור 6
6. חשוקי חמד ברכות דף נד עמוד ב
אשתו חולה האם יעזבנה לבד וילך לביהכנ"נ להתפלל
שאלה. אשה שחלתה, ועברה נתוח, ובעלה שומר עליה בבית כמו שכתוב במסכת ברכות דף נד ע"ב 'שלשה צריכין שימור ואלו הן חולה חתן וכלה, במתניתא תני חולה חיה חתן וכלה, ויש אומרים אף אבל. ויש אומרים אף תלמידי חכמים בלילה', האם מותר לבעלה לעזבה לבד וללכת לבית הכנסת לתפילה? מדובר שהאשה לא מקפידה, והרופאים מתירים לעזבה לבד.
תשובה. רש"י פירש שהשימור הוא מן המזיקים, כי החולה הורע מזלו, לפיכך השד מתגרה בו, וכן חיה אשה שילדה, וכן אבל. חתן וכלה ותלמידי חכמים מקנאתו מתגרה בהם. לאור זאת מאחר וכיום לא שכיחי שדים, ויעויין בשו"ע (אהע"ז סימן יז ס"י) שלדעת הרמב"ם ורבותיו של הריטב"א ביבמות לא חיישינן היום לשדים, ולכן לצורך מצוה רשאי לעוזבה, ומותר לו ללכת לבית הכנסת, ועל כך נאמר: "שומר מצוה לא ידע דבר רע".
כמה זמן יולדת צריכה שימור
המשנ"ב (סימן רלט סק"ט) כתב 'אלו צריכים שימור מהמזיקין, חולה חיה'. וצ"ע כמה זמן החיה צריכה שימור? ויתכן דעד ל' יום, כמבואר במסכת שבת (קכט ע"א) 'אמרי נהרדעא חיה שלשה שבעה שלושים', ומבואר דעד ל' יום נקראת חיה. אך שמעתי בשם החזו"א דרק עד ז' יום צריכה שימור.
7. שם משמואל ויקרא פרשת ויקרא
|נטוי|כי בזה"ז אין אויר העולם פנוי מאדים ורוחות רעות ובדברי חכז"ל שכל האויר מלא מזיקין, וע"כ אפי' בזמן שאין ליקוי מפאת הכוכבים וגוף הארץ מ"מ אין אורה מבהיק כ"כ, וע"כ אף שאצלנו נראה ונחשב שהלבנה בטהרתה, הוא רק מחמת שלא ראינוה מעולם באופן אחר, כי באמת איננה בטהרתה אלא כמבין עששית, ולעתיד לבוא שיסורו כל המסכים והאויר יהי' נקי יהי' אור הלבנה כאור החמה זהו התיקון השני (ובמק"א אמרנו באופן אחר, ברוך ה' היודע): |סטוי","358","","4158","True","True","False","","86","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25523","25463","כמה הערות - ג'","10/12/12 11:34","כו כסלו","תשע"ג","11:34","אשרי האיש","ג. לענין הסגולות או האמונות התפלות .
ראשית, יש לעשות אבחנה בין שימוש בצמחי המרפא (מה שקורי היום הומואופתיה) לבין סגולות רוחניות שנהוג להתייחס אליהן כאמונות תפלות.
לגבי הסוג הראשון, מדובר במין סוג של רפואה שהייתה קיימת בימי קדם, כשם שהיום משווקים תרופות כימיות. כך היה ספר התרופות שגנז חזקיה המלך וכן ספר התרופות של הרמב"ם, שסביר כי תמצא שם תרופה המרוכבת מאפר זנב לטאה או רגלי צפרדע, ר"ל, מאפר אקומול או נורופן. אלא מאי, שהתקדמות הטכנולוגיה הצליחה לבודד את אותו מרכיב בצמח העושה את הפעולה ועכשיו מפיקים אותו באופן כימי-תעשייתי. דרך אגב, לא ברור שכך עדיף, שכן לא מעט תרופות שאינן טבעיות, מתקנות במקום אחד אך בו זמנית הורסות במקום אחר.
ואולי כדאי להביא דברים שכתב ר' בחיי על רפוי מי מרה
רבינו בחיי שמות פרשת בשלח פרק טו
כה) שם שם לו חק ומשפט. ע"ד הפשט הם חקי המדבר כי משה היה בישורון מלך מנהיג, והיה מוכיח אותם ומצוה עליהם איך יתנהגו במדבר עם הנשים והילדים, גם עם מחנות האומות הבאים שם מארץ מרחקים למכור להם דברים רבים.
ויש שפירשו: "שם שם לו חק ומשפט" שלמדו הקב"ה חכמת הצמחים וכחות שבהם בסגולותם ובטבעם, לפי שיש מהם עשבים מחיים וממיתים. ויש מהם מרפאים, ויש מהם מחליאים. ויש ממתיקים את המר, ויש שממררים את המתוק, וכל זה בין בטבע בין בסגולה. וזהו לשון: "חק ומשפט", חק הוא הסגולה שאין טעמו נודע, ומשפט הוא הטבע שמשפטו שיהיה כן בטבעו:
ושם נסהו. הצמח הזה, ולכך אמר "אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך" כלומר: אע"פ שכחות הצמחים ידועים לפניך בסגולותם וטבעם ואתה יכול להתרפא מהם, אין ראוי לך שתתלה בטחונך בהם וברפואתם ותתיאש מלהתפלל ובקשת הרחמים אין לך לזוז ממצות התורה "כי אני ה' רופאך" ולא הצמחים, ומטעם זה גנז חזקיהו ספר רפואות והודו לו, לפי שעם הספר הזה היו הבריות מתרפאים מתחלואיהם ויתיאשו מן התורה והמצות.
וע"ד המדרש: "חק ומשפט", המצות שנתנו להם במרה, ואלו הם: שבת, ופרה אדומה, הנקראת חק, והדינין, וכן דרשו רז"ל: (עי' סנהדרין נו ב) שבת ודינים במרה איפקוד.
ואם תשכיל בפרק הזאת תמצא, כי בכאן מתחלת המדבר במרה התחיל שר המדבר לקטרג עליהם ולהחטיאם והוא הסבה לתלונותם, וזהו שתמצא בספר הבהיר: (אות קסא) אמר להם השטן מים אלו אע"פ שמרים הם טובים הם לפי שיספיקו לכם, אבל כשתכנסו עוד במדבר לא תמצאו אפילו לרחוץ פניכם כלל. ועוד שם: ומאי "ויורהו ה' עץ" מלמד שעץ חיים היה סביב המים בא שטן ונטלו משם, כדי לערבב את ישראל ולהחטיאם מיד "וילונו העם", מיד "ויצעק משה אל ה'", "ויורהו ה' עץ", אותו עץ עץ החיים היה שהסיר השטן, "וישלך אל המים וימתקו המים", נתן הקב"ה ידו בשטן ומעטו, ואלמלי כן לא היו יכולין ישראל לעמוד מפניו, הה"ד: "שם שם לו חק ומשפט", לשטן, ושם נסהו, לישראל ע"כ. ולכך הוצרך משה לתפלה שינצל מידו, והקב"ה נתן לו עצה איך ינצל, וזה בסבת עץ החיים שהוא הפכו וזהו לשון: שם שם לו, ירמוז כי סמאל היה שם, וכן בלעם רמזו בפסוק: (במדבר כד, כג) "אוי מי יחיה משמו אל", וזה מבואר.","358","","4158","True","True","False","","155","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25528","25463","כמה הערות - ד'","10/12/12 12:08","כו כסלו","תשע"ג","12:08","אשרי האיש","שים לב לדברים, שאמר בסיפא בענין המזיקין המדוברים כ"כ.
לגבי הקבוצה השניה, מכיוון שאינני מבין גדול בדברים רוחניים אינני נוטה לשלול את קיומם, בשל קוצר השגתי, במיוחד אם גדולי עולם בשיעור קומה עומדים מאחרי הדברים. למשל, ראה בספר דברי שלום, המיוחס לבנו של ר' חיים ויטאל , ר' שמואל, שם מובא במנהגי בית אל , אות נב. על המנהג לקחת מלח ולהחזיקו בזמן הספירה כסגולה לשמירה. סגולה זו מיוחסת לאר"י החי.
מי שמבין בעניינים רוחניים כאלה, כנראה שיש לו על מה לסמוך להבדיל, ממאחזי העניים המצויים היום לצערנו, לרוב, הממציאים דברים מדעתם וגורמים לרבים וטובים מבני עמנו לבוא ולזלזל בסגולות אלו.
לסיכום, אין ספק כי קיומם של כוחות רוחניים ומשכך סגולות רוחניות המועילות כנגדם, אינו מוטל בספק.
ראה להרחבת יתר, ספר מגיד מישרים שמיוחס למרן ר' יוסף קארו, שכולו דיבורים שאמר לו מלאך מגיד שנגלה אליו. וכן ידוע הסיפור על הגר"א שגם אליו נגלה מלאך מגיד מלימוד התורה שלו, וביקש לגלות לו סודות עליונים, אך הוא סירב כי ביקש לעמול בתורה ולא לעשות קיצורי דרך.
והערה אחרונה, לשם העמקת הידיעות, כדאי לקרוא גם בספריו של ר' יהודה פתיה, אחד מענקי המקובלים שעלה לארץ מבבל בשנת התרצ"ד ונפטר בירושלים בשנת התש"ב, חיבר חיבורים לרוב, והידוע שבהם, בית לחם יהודה על עץ החיים.
הוא כתב גם שני ספרים, ספר החזיונות ו"רוחות מספרות" , העוסקים ברוחות שדיברו איתו וכן במזיקין ושדין שראה ודיבוקים שהוציא.
לא מומלץ לקרוא לפני השינה. ","358","","4158","True","True","False","","112","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25466","25464","להתמודד? מדוע אני צריך להתמודד?","09/12/12 14:22","כה כסלו","תשע"ג","14:22","Almuaddib","אני נתלה באילנות גבוהים, והרמב"ם, כמו גם רבינו המאירי, הם אילנות נישאים דיים כדי לתלות עליהם בעלי תריסים - וגם גמד כמוני.
האמת הפשוטה היא, שבקרב המוני העם כיום, ואף בתקופות קודמות, היו נפוצות אמונות הבל רבות. אני לא יודע אם המאמינים שמסמר מן הצלוב מועיל, היו גרועים מאלו שמשלמים להומיאופט עבור בקבוקון מים, או הולכים לאירידיולוג שמתבונן בעינם וקובע מהו הטיפול המתאים להם.
כאז כן היום, לא חסרים מאמינים באמונות שוא ומדוחים.
אבל הדיון ההלכתי צריך להתקיים גם לגבי אמונות שוא, שכן לעתים יש להן השלכה להלכה. האם מותר לצאת בשבת עם משהו, כאשר החשש הוא שמא יבוא לשאתו, ברור שאם מדובר במשהו שאדם מאמין בכך שחייב להיות קשור לצוארו - התשובה ההלכתית אינה תלויה באמיתות השפעת אותו תליון.
ושוב, אני ממליץ לקרוא את דברי המאירי בסוף פרקנו, מאלפים המה, ומעידים על הבנה דקה בנפש האדם ובהשפעות הפסיכוסומטיות של היפנוזה עצמית.","107","","4159","True","True","False","","184","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25467","25465","מחלוקת ראשונים האם הועילה אף בזמנם","09/12/12 14:23","כה כסלו","תשע"ג","14:23","Almuaddib","לא כולם מקבלים את התירוץ של נשתנו הטבעים.","107","","4159","True","True","False","","164","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25474","25466","התכוונתי בסוף דבריי לשאול","09/12/12 14:48","כה כסלו","תשע"ג","14:48","לינקוש","נגיד שאתה לומד בחברותא דף זה או מלמד את בנך או מגיד שיעור בדף יומי (או אף לומד לבד):
מה אתה עושה כשאתה מגיע לדף זה?
מדלג?
מלמד במהירות?
מלמד כרגיל, אך מעיר שזה דף זה טוב היה לו לולי לא בא לעולם (למעט בקטעים שקשורים להלכה, כפי שציינת)?
תוכל אולי לצטט את המאירי שאתה נסמך עליו (אינו ברשותי כרגע)?
והאם חוץ מהמאירי, אתה מכיר ראשונים נוספים שהתבטאו בעמדה דומה?
[לגבי המאירי, אחרי המחילה, במסורת בריסק דומני שהוא נחשב לראשון קצת פחות "חזק", ואף ראה דיון זה שמעורר אולי חשד שדברי המאירי לפעמים היו אפולוגטיים וכדומה]","58","","4159","True","True","False","","287","84.228.42.110","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25468","25467","ושאלת השאלות: מנין לך העוז להכניס ראשך","09/12/12 14:35","כה כסלו","תשע"ג","14:35","כדי","בין ההרים ולהכריע במחלוקתם, ולא סתם הכרעה, אלא בסכינא חריפא וביטחון גמור עד כי אפשר להטיל דופי ולדבר סרה בדעה האחרת?
שמא צמח לנו כאן שאגת אריה או ראגאצ'ובר חדש, ואנחנו לא ידענו?","249","","4159","True","True","False","","211","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25476","25467","המחלוקת היא רק כיצד הועילה","09/12/12 14:58","כה כסלו","תשע"ג","14:58","דוד כוכב","וראה בקישור זה,
וגם בקישור זה.","125","","4159","True","True","False","","123","164.138.123.108","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25469","25468","אני לא מכריע, מסורת אבותי בידי","09/12/12 14:38","כה כסלו","תשע"ג","14:38","Almuaddib","קל לי, שלא רק באילנות הגבוהים שהזכרתי לעיל אני נתלה, אלא שמסורת אבותי בידי.
אבל מעבר לכך, אשאלך בפשטות:
וכי מחלוקת הלכתית היא, שאני צריך גדלות כדי להכריע בה?
העינים רואות כי הסגולות הללו אינן מועילות - וכבר בתקופת הגאונים כתבו כי אין בסגולות אלו תועלת כלשהי.
האם אני צריך עוז או חוצפה כדי לומר גם כן שאין בהן כל תועלת? כל ינוקא שאפילו אינו בר בי רב דחד יומא, יוכל להצביע על כך.
ואכן. אינני חושש לזוגות, ואינני חושש להלך בלילה יחידי, ואין שד בבית הכסא שלי.
אגב - גם בבית הכסא שלך אין.","107","","4159","True","True","False","","163","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25471","25468","והערה נוספת בשולי דבריך:","09/12/12 14:44","כה כסלו","תשע"ג","14:44","Almuaddib","התפיסה כי רק ענק שבענקים יכול לחלוק על קודמיו, היתה זרה לחכמינו דורות רבים.
לא חשש אונקלוס לחלוק על קודמיו, ולא רס"ג על קודמיו. לא פחד הראב"ע לכתוב הפוך מרש"י - ולא חשש הרמב"ן לצקת זהב רותח לגרונו של הראב"ע.
אילו היו חושבים כדבריך, לא היו לנו את השגות הראב"ד על הרמב"ם, כי מי יהין ליבו לחלוק על הנשר הגדול?
לא זו הדרך בה הלכו אבותי, וגם לא רבותי. שמואל חלק על אביו - ורבו התלמידים שלמדו מרבותיהם - וחלקו עליהם, כפי שלמדו מהם שצריך לפעמים לעשות.
כי האמת תנחה את התלמיד, ולא ההתבטלות.
וראה אתה מי היה זה שאמר לרבי עקיבא שיעלו עשבים בלחייו. מיהו ומהו בן תורתא לעומת רבי עקיבא, אך חכמינו לא צינזרו את דבריו.
ולא רק בגלל שצדק.","107","","4159","True","True","False","","201","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25470","25469","ובכן","09/12/12 14:44","כה כסלו","תשע"ג","14:44","כדי","מסורת אבותיי - פרט.
מחלוקת הלכתית - החילוק אינו נכון. לדוגמא: ראה רק השגת הראב"ד בפ"ג מהלכות תשובה.
שוב - מנין לך שאין שד בבית הכסא? אא"כ אתה מניח שאם אכן היה, היינו צריכים להשיגו באחד מחמשת חושינו. ואולי כוונתך לחתימה מעין הפתיחה - שגם בזה, מסורת אבותיך בידיך.","249","","4159","True","True","False","","201","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25472","25470","מסורת בידי שמי שאינו מאמין בשדים -","09/12/12 14:46","כה כסלו","תשע"ג","14:46","Almuaddib","אין אצלו שדים.
ואת"ל, מה לך קרא? סברא היא.
מסברא גם כן אומר אני לך שהסגולות הללו אין בהן ממש.
זו הסיבה שאין שד בבית הכסא שלי - משום שאין.
הואיל וגם אתה אינך מאמין שיש שד בבית הכסא שלך - גם אצלך אין.
ל"א - אין שדים בארץ ישראל, גם לא בבית הכסא שם.","107","","4159","True","True","False","","164","87.68.77.205","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25473","25471","המשותף לכל הדוגמאות שהבאת","09/12/12 14:48","כה כסלו","תשע"ג","14:48","כדי","שכל החולקים היו פחות או יותר באותה תקופה.
ביהדות ישנה היררכיה מסויימת, שנקבעת לא רק, אבל בעיקר - לפי סדר הדורות. מהם שורשיה, בסיסה, הגיונה, מקורה של היררכיה זאת, לפי מה נפתחת ומסתיימת כל תקופה וכו' - זה כבר דיון בפני עצמו. אבל העובדה הנ"ל היא אבן יסוד במסורת.","249","","4159","True","True","False","","195","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25475","25472","חוזרני על הראשונות","09/12/12 14:56","כה כסלו","תשע"ג","14:56","כדי","מסורת - למסורת צריך להיות מוסר. מיהו?
סברא - האם סברתך מורה לך על קיום הנשמה? על קיום העוה"ב? שרקב עפר יהפך לאדם?
אין שדים בא"י - רואה אני שנפתחו חדרי ליבך לחכמת הנסתר. יוכל להחכימנו איה מקום כבודה של אימרה זאת?
בקשר לשאלתו של לינקוש - כמדומה שהוא ילמד גמרא זאת בבית הכסא, שהרי ממילא אין שם רוח רעה, שד או משהו דומה.","249","","4159","True","True","False","","220","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25479","25473","אך מקרה הוא, הדוגמאות שהבאתי","09/12/12 15:02","כה כסלו","תשע"ג","15:02","Almuaddib","הגר"א לא חלק על הרמב"ם?
רבי נחמן מברסלב לא מתח ביקורת על גישת הרס"ג והרמב"ם?
הנה, במיוחד עבורך, דוגמא מפרשת השבוע שקראנו אך אתמול:
וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.
ותירגם אונקלוס:
וחזא תמן יהודה בת גבר תגר, ושמיה שוע; ונסבה, ועאל לוותה
מדוע שינה אונקלוס מהכתוב "כנעני" וכתב "תגר" - כלומר סוחר?
במסכת פסחים למדנו מדוע. וכי יתכן שאברהם הזהיר אל עבדו לא לקחת אשה ליצחק מבנות הכנעני, ויצחק ורבקה שלחו גם הם את יעקב לארם כדי שלא ישא כנענית, ויבוא האייניקל, יהודה, ויישא כנענית?
אלא ודאי כנעני כאן אינו שם העם אלא שם המקצוע, ועל דבר הפסוק בישעיה "מי יעץ זאת, על-צור המעטירה, אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי-ארץ", ולכן כך תרגם.
רבי סעדיה גאון, שתרגומו של אונקלוס היה מונח לפניו, וברוב מוחלט של תרגומו אינו סוטה ממנו, דוקא כאן לא תרגם כמוהו, לשון סוחר, אלא מילולית - כנעאני.
ידע רס"ג את תרגום אונקלוס, הכיר את הגמרא בפסחים, ובכל זאת - חלק עליהם ותירגם כפי שתירגם.
לשיטתך, היאך העז לעשות כן? והלוא אונקלוס לפניו, הבבלי לפניו!
רש"י פירש על פי דברי הגמרא, שסוחר. הראב"ע כתב כי יש המפרשים שסוחר. כלומר, לא קיבל דוקא את דברי רש"י - אם כי לפניו היה מונח גם תרגומו של רס"ג, ולא היה מחוייב לאחרון - רש"י - יותר מאשר למי שקדמו - רס"ג.
דוגמאות אין קץ ניתן להביא, מתקופות שונות, ולכל אורך ההיסטוריה של חכמינו. קרא את דברי ר' יואליש, ב"ויואל משה", וראה שלמעשה הוא חולק על המשנה והגמרא גם יחד, בלי שריס אחד ינשור מעפעפיו בשל מצמוץ.","107","","4159","True","True","False","","195","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25485","25474","אני מלמד בוקר בוקר, כבר שנים רבות","09/12/12 15:11","כה כסלו","תשע"ג","15:11","Almuaddib","ואני מלמד גם דפים כגון אלו, לא מדלג ולא מקצר.
אבל כן, אני גם מצטט את הרמב"ם או את המאירי, ואינני חושש.
לגבי הבריסקערס ודעתם על המאירי, דומני שזה הדדי, גם הוא לא ממש החזיק מהם, אולי כי הם טרם באו לעולם כשכתב את ספרו...
נ.ב.
מי שמחשיב את המאירי ל"ראשון קצת פחות חזק", אין אני מחשיב אותו כלל ועיקר.","107","","4159","True","True","False","","178","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25477","25475","הרב מרדכי אליהו היה אומר","09/12/12 15:01","כה כסלו","תשע"ג","15:01","דוד כוכב","שבחו"ל היו שדים. בארץ אין.","125","","4159","True","True","False","","136","164.138.123.108","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25495","25476","הנה דברי המאירי, מועתקים מהספר:","09/12/12 17:07","כה כסלו","תשע"ג","17:07","Almuaddib",""כל מיני הלחשים וההשבעות, אחר שאינם בשם עבודה זרה או כוכב, אינן מיני עבודה זרה. ומכל מקום יש בהם משום דרכי האמורי, אחר שאין בהם צד רפואה מדרך טבע או סגולה.
וזה שכתבו רבותינו עליהם השלום הרבה מהם בסוגיא זו ובמקומות אחרים הם נעזרו בדבר זה בצירוף שני דברים:
האחד, שלא היה שם דבר כדאי להטעות אלא הבלים המוניים וכזבי הנשים, כמו שתראה ברובם שהיו מייחסים אותם על שם הנשים המיניקות והמגדלות את הילדים ומגדלות אותם בלימוד הבליהם, והוא אמרם "אמרה לי אם" וכו'.
והשני, שמצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם העניינים, היה טבעם מתחזק ונמצא מצד ההרגל עזר טבעי בהם. אבל כל שאין לייחס בו עזר טבעי או סגוליי באיזה צד, אף על פי ... "
הנה, במפורש כותב רבינו המאירי כי רק לאותם אנשים פשוטים, שהיו מאמינים גדולים בדברים אלו - היה בדברים אלו סיוע כלשהו - וכפי שהביא הרב כוכב לעיל את ההסבר מהו פלצבו.
אבל לשאר, שאינם מן ההמון, לא היה בדברים אלו ולו כלום.
לשיטת המאירי, אין מחלוקת שמדובר בשטויות. הוא רק מסביר כי למי שמאמין בשטויות - יתכן שהשטויות יעזרו בשל האמונה בהן.
כלומר - לשיטת המאירי במפורש תלמידי חכמים לא נהנים מכל הדברים הללו, ואין בכך שום תועלת להם, ולכן אם אתה רוצה לטעון כי אין אף אחד שטען שאין הדברים מועילים - זה לא כדבריך.","107","","4159","True","True","False","","170","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25478","25477","וכבודו יודע מה מקורו?...","09/12/12 15:02","כה כסלו","תשע"ג","15:02","כדי","","249","","4159","False","True","False","","160","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25480","25478","הרמב"ם מקורו","09/12/12 15:05","כה כסלו","תשע"ג","15:05","Almuaddib","","107","","4159","False","True","False","","124","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25482","25478","ומפורסמים דברי הקוצקער על כך","09/12/12 15:06","כה כסלו","תשע"ג","15:06","Almuaddib",""... גם תירץ הרמב"ם שכתב שאין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה. ואמר, כי מקודם היה, ואחרי שפסק הרמב"ם שאין מצויים, גם בשמים פסקו הכי, ולכן עכשיו אין בנמצא."","107","","4159","True","True","False","","171","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25486","25478","לא ממש","09/12/12 15:14","כה כסלו","תשע"ג","15:14","דוד כוכב","אולי למשל מהאלשיך באיוב ל, ב: "הם המזיקים ונמצאים במדברות, כי נעשו שדים, ומזיקים בני אדם".
ומקורו אולי בזוהר פרשת וישלח דף קעח ע"א:
"אבל אלין דקאמר קרא אשר מצא את הימים במדבר ימם כתיב, אלין הוו בריין משניין... בסטרא (ויקרא ע"ו ע"ב) דרוחין ועלעולין ומזיקין".
ואולי ממעשים מחכמי חו"ל, והעדרם בארה"ק.","125","","4159","True","True","False","","150","164.138.123.108","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25487","25479","המקרה לא יישנה","09/12/12 15:16","כה כסלו","תשע"ג","15:16","כדי","הגר"א... ר' נחמן... - אוקיי. הבנתי...
כל אריכות דבריך בנוגע לפירוש רס"ג הינה אך למחסור, ונובעת מחסרון ידיעה קטנטן: עי' בב"ר ריש פפ"ה, ותראה שדעה כזאת רווחה גם בחז"לנו.
זאת ועוד, כבר כתב האוה"ח הקדוש בכמה מקומות שבתור פירוש בעלמא, יש רשות (כמובן למי שהוא בר הכי) לפרש גם שלא כדרך חז"ל, ובלבד שלא יחרוג מהיותו "פירוש".","249","","4159","True","True","False","","259","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25481","25480","טעות","09/12/12 15:06","כה כסלו","תשע"ג","15:06","כדי","","249","","4159","False","True","False","","158","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25483","25481","אתה חולק על הגר"א?","09/12/12 15:08","כה כסלו","תשע"ג","15:08","Almuaddib","הרי על זה בדיוק כתב הגר"א ש"הפילוסופיא הארורה הטעתו" !","107","","4159","True","True","False","","225","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25484","25482","רגע רגע. לאט לאט.","09/12/12 15:10","כה כסלו","תשע"ג","15:10","כדי","א. הרמב"ם מעולם לא טען שרק בא"י אין שדים.
ב. הקוצקר דלא כמאן (לא כהרמב"ם, לא כהגר"א וגם לא כמ"ד שבא"י אינם ועד עתה לא הערנו מקורו).","249","","4159","True","True","False","","221","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25497","25482","דעה כוזבת","09/12/12 19:40","כה כסלו","תשע"ג","19:40","כדי","דעה זאת וכל שכן דעת המכחישים לגמרי הינן דיעות כוזבות.","249","","4159","True","True","False","","187","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25496","25483","אתה בטוח?","09/12/12 18:44","כה כסלו","תשע"ג","18:44","לינקוש","ראה כאן את דברי הרמב"ם והגר"א.
היכן מופיע כאן שהרמב"ם חילק בין חו"ל לא"י?","58","","4159","True","True","False","","273","84.228.42.110","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25488","25487","לא בית מדרשך כבית מדרשי","09/12/12 15:19","כה כסלו","תשע"ג","15:19","Almuaddib","צריך אתה להכיר ליטוואקעס קצת יותר, כדי לדעת שאין שום דבר מיוחד במה שכתבתי לך כאן, והיו מי שהיו מקטפים את אזניך על שהוספת את התואר "הקדוש" לבן תמותה, אף אם חכם גדול היה.
וכן, זוכרני שכינו את רבי רבינו הקדוש, ואעפ"כ.","107","","4159","True","True","False","","175","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25489","25488","איך אמר מי שאמר:","09/12/12 15:29","כה כסלו","תשע"ג","15:29","כדי",""לך תתווכח עם":
תוספות שלמדנו לא מכבר בדף סא. - הקדוש מקורבי"ל אומר כו'.
וכן בספר אחר: "והעיד הרב הקדוש מלוני"ל כו'". לא, זה לא ספר חסידות ל"ע. זה לקוח מספר המנהיג הלכות ציצית.
ובש"ס בבלי וירושלמי יש עשרות כאלו (והבאתי חלק מהם בעבר בדיון דומה. המקרה כן יישנה), אך נראה לי שיותר חפצת באלו האחרונים משום מה.
אודות הרישא של דבריך - סתם ולא פירש.
וישים נא ליבו שרוב שאלותיי דלעיל נותרו פתוחות ללא מענה. אך מקרה הוא?","249","","4159","True","True","False","","222","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25490","25489","אחלה פניך אם לא עניתי","09/12/12 15:39","כה כסלו","תשע"ג","15:39","Almuaddib","אנא, שאל שוב את השאלות אליהן לא התייחסתי, ואתייחס בל"נ לכולן.","107","","4159","True","True","False","","149","87.68.155.31","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25491","25490","בבקשה:","09/12/12 15:47","כה כסלו","תשע"ג","15:47","כדי","- מיהו או מיהם מעתיקי השמועה במסורתך?
- האם לדידך רשות לכל אדם נתונה להכריע נחרצות במחלוקת ראשונים? אם התשובה שלילית, כלומר שוודאי דרושים תנאים מסויימים, אזי יישאל: מהם?
- מהו מקור דבריך שאין שדים בא"י?
- לאור תשובתך הנ"ל: האם סברתך מחייבת מציאויות מטאפיזיות? אם לא, כיצד אתה מאמתן, אם בכלל.
- מהם המאפיינים העיקריים של "בית מדרשך"? האם הם גם קשורים למסורת רבת שנים כל שהיא או שמא הם ליקוטי בתר ליקוטי מספרים קדמונים?
ומן החדש:
האם תוכל להבחין בין "הערצת השכל" לבין האללתו?
-","249","","4159","True","True","False","","192","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25493","25490","אולי, ברשותך, כיוון שניתנה הורמנא","09/12/12 16:11","כה כסלו","תשע"ג","16:11","כדי","אוסיף עוד כמה בירורים:
מה יחסך למושגים אלו:
"כניעה לה' "
" כפיפות לחז"ל "
"רחמנא ליבא בעי"
"אהבת ה' "
"יראת חטא"
איני מצפה להכברת מילים, אלא אני מבקש את נקודת הלוז של מושגים אלו לפי תפיסתך, וגם את יחסך האישי כלפיהם.","249","","4159","True","True","False","","954","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25494","25493","בקצירת האומר, אתייחס לשאלותיך","09/12/12 16:28","כה כסלו","תשע"ג","16:28","Almuaddib","- מיהו או מיהם מעתיקי השמועה במסורתך?
מבחינתך - מספיק שאומר כי כך למדתי מאבי, ואבי מאביו, וכן הלאה. זו בדיוק אותה המסורת לגבי יציאת מצרים, גם היא כך עוברת במשפחתנו כבר דורות.
מבחינתי, לא אפרט כאן את הייחוס המשפחתי, משום שיש גבול גם ליוהרה, ומשום שלמדוני אבותי שאין בכך ולו מאומה. רבי עקיבא היה בנו של גר, ואונקלוס היה גר בעצמו.
כבונוס אוסיף לך: חפש מאימתי נולדה המסורת שיש לבדוק מיהם "מעתיקי השמועה". יתכן שתופתע עד כמה חדש המושג :מעתיקי השמועה.
- האם לדידך רשות לכל אדם נתונה להכריע נחרצות במחלוקת ראשונים? אם התשובה שלילית, כלומר שוודאי דרושים תנאים מסויימים, אזי יישאל: מהם?
דומני כי יש להבחין בין סוגי מחלוקות שונים, ואין דומה מחלוקת הלכתית בהלכה שנפסקה למחלוקת כזו בהלכה שלא הוכרעה, אין דומות שתי אלו למחלוקת בענייני השקפה, בענייני אגדה, וודאי שלא בפרשנות.
בפרשנות מותר לכולם לחלוק, בכבוד - ובתנאי שיש אישוש, עוגן ובסיס למחלוקת. ואלמלא נהגו כך כל הדורות, לא היו בידינו ספרי פירושים, ואף התלמוד היה מצטמצם עד מאד.
בענייני אגדה אין משמעות מעשית למחלוקת - למעט אולי לשיטתו של ר' יואליש שגוזר הלכה של חידוש מאגדתא דשלוש השבועות, אע"פ שעומדת בניגוד לדברי רבי זירא המפורשים.
בענייני השקפה - רבותינו מעולם לא הסכימו בכך כולם, ודומני שקשה למצוא דעה חדשה היום, שאין כבר מי שהעלה אותה על הכתב באלפיים השנים האחרונות.
בהלכה יש להלך כמי שמהלך על קליפות ביצים, ויש משמעות יתירה להיותו של מי שרוצה לפסוק "פוסק" - ולא רק תלמיד חכם, ולא ארצה להאריך בכך, שמא יקראו גם מי שמסיקים מסקנות למעשה מדיון תיאורטי.
- מהו מקור דבריך שאין שדים בא"י?
כך שמעתי מרבותי פעמים רבות, עוד בקטנותי. אוסיף שהואיל ולשיטת רבים אין שדים כלל, כנראה שגם בארץ ישראל אין.
- לאור תשובתך הנ"ל: האם סברתך מחייבת מציאויות מטאפיזיות? אם לא, כיצד אתה מאמתן, אם בכלל.
אם תוכל להסביר לי מהן "מציאויות מטאפיזיות", יתכן שאוכל לענות על השאלה.
- מהם המאפיינים העיקריים של "בית מדרשך"? האם הם גם קשורים למסורת רבת שנים כל שהיא או שמא הם ליקוטי בתר ליקוטי מספרים קדמונים?
דומני שהמאפיין העיקרי היה די נפוץ בישיבות ליטא הידועות, מפוניבז' ועד לומז'א. אין צריך לומר שגישות דומות לכך היו קיימות במקומות נוספים בעולם.
המאפיין העיקרי היה שראשית יש את האמונה, ואחר כך חייבים לענות על כל השאלות, כי כדברי רבינו בחיי בפתיחת ספרו המפורסם "חובות הלבבות", וכדברי רס"ג בכמה מקומות - אין לו לאדם אלא שכלו כדי להכיר את ה'.
ומן החדש:
האם תוכל להבחין בין "הערצת השכל" לבין האללתו?
אינני מכיר אף אחד משני המושגים הללו.
מה יחסך למושגים אלו:
"כניעה לה' "
חובתו של כל יהודי
" כפיפות לחז"ל "
חובתו של כל יהודי
"רחמנא ליבא בעי"
אין הקב"ה מסתפק במעשה. ובכיוון ההפוך - לפעמים מוחלים למי שמעשהו אינו ראוי, אך כוונתו היתה רצויה.
"אהבת ה' "
מהמצוות הקשות שיש. וכי איך אפשר לצוות על הרגש? וכי איך אפשר לצוות לאהוב מה שאי אפשר לתפוש אותו בחושים או במחשבה?
"יראת חטא"
מצבו של כל יהודי מאמין.
===============
כבר אני מתחרט על שהבטחתי לך תשובות, כי הנה הפך הדיון לדיון אד הומינם, וזה, מה תועלת בו?","107","","4159","True","True","False","","313","87.68.209.40","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25508","25494","יישר כח על כל האריכות","09/12/12 22:05","כה כסלו","תשע"ג","22:05","כדי","קראתי בעניין רב את תשובותיך. אני מאוד מעריך את נכונתך לענות ואת הזמן שהקדשת לכך. תודה רבה.
למקרא הדברים, מוכרח אני לומר שאמנם עדיין התהום פעורה ביננו, אך על הרבה סעיפים יצאת בדימוס. מבחינתי כמובן.
וכמה הערות שעלו לי ביני ביני:
- אודות המושג מעתיקי השמועה. צפיתי את זה שתיתפסני על על מטבע לשון זאת, ותשייכני אוטומטית לעדת הוגיה. ולאו דווקא בצדק.
מקורו של המושג הוא איש שם בימי הביניים, ונטבע ע"י "הנשר הגדול" בספר היד (פ"א מת"ת ה"ט). דומה שפרט זה לא נעלם ממך ובשאלת הבונוס רק רצית לבחון באיזו תקופה נתנו לו עדנה ואבן בוחן לקבלת סמכות.
ובכן תשובתי לשאלת הבונוס, ברוח ימים אלו: כמדוני בערך מזמן שנמצא "פך השמן הטהור"...
- דוגמאות למציאות מטאפיזיות - נשמה, תחיית המתים, עולם הבא (לרמב"ם דתרי מילי נינהו), מלאכים.
- בנוגע לחתימה: אל לך לחשוש. מאחורי כל שאלה הייתה כוונה לגופו של עניין ולא לגופך אתה. מלבד זאת, יש עניין לדעת מאיזה נקודות מוצא אתה יוצא על מנת שהינ בטוחים שאנו משדרים על אותו תדר ויורים לכיוון הנכון.","249","","4159","True","True","False","","205","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25501","25495","״ מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי ״","09/12/12 20:18","כה כסלו","תשע"ג","20:18","עם הארץ","על מה כל הדיון ? כתוב במפורש וכך פירש רש״י","248","","4159","True","True","False","","258","184.32.252.20","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25533","25495","לחשים והשבעות","10/12/12 12:24","כו כסלו","תשע"ג","12:24","אשרי האיש","איברא. איפכא מסתברא.
דייק בדברי המאירי שהבאת וראה כי כל מה שיצא כנגדו וכינהו הבליים או דווקא לחשים והשבעות אך לא רפואות טבעיות או סגולות (ראה בענים זה המלח שהזכרתי בחלק ד' להערותי או שמא ביצת חרגול ושן של שועל) כאומרו אחר שאין בהם צד רפואה מדרך הטבע או סגולה
מעניין אם שתית מימיך קוגל מוגל או שבמסורת שעברה במשפחתכם זה נחשב לאמונה תפלה.","358","","4158","True","True","False","","138","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25498","25497","מהי הדעה הכוזבת?","09/12/12 19:54","כה כסלו","תשע"ג","19:54","Almuaddib","ולמי אתה מייחס דעה כוזבת?
אתה טוען שהקוצקער לא אמר את זה?","107","","4159","True","True","False","","158","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25499","25498","דעת מי שהכחיש את השדים","09/12/12 19:56","כה כסלו","תשע"ג","19:56","כדי","נ.ב
על הספר אמת ואמונה - כבר שמעתי.","249","","4159","True","True","False","","175","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25500","25499","אם כך אשאל אותך במילותיך:","09/12/12 19:58","כה כסלו","תשע"ג","19:58","Almuaddib","אתה מעז להכניס ראשך בין עוקרי הרים ולהכריע במחלוקתם?","107","","4159","True","True","False","","138","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25504","25500","למדתי ממך 
וברצינות:","09/12/12 21:07","כה כסלו","תשע"ג","21:07","כדי","למדתי זאת ממי שטען שהשדים אינם בא"י, ומדבריך ומדברי רבותיך הבנתי שהוא מקור איתן.","249","","4159","True","True","False","","205","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25502","25501","כתוב במפורש, אך מה הפירוש?","09/12/12 20:29","כה כסלו","תשע"ג","20:29","Almuaddib","ראה, למשל, איך תרגם אונקלוס. שום שד אין אצלו בתרגום פסוק זה.
ראה עוד ברור הימנו את תרגום רבי סעדיה גאון. שום שד לא נמצא גם אצלו.
וכן, שניהם תרגמו לפני רש"י.","107","","4159","True","True","False","","153","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25503","25502","אם כך","09/12/12 21:03","כה כסלו","תשע"ג","21:03","עם הארץ","אתה יכול להתווכח על כל מילה בתורה.
תמיד תמצא אחד שסותר את המקובל.
ושמעתי גם מרבי , שתמיד הזהיר בט באב מקטב מרירי בשעות הצהרים.","248","","4159","True","True","False","","190","184.32.252.20","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25505","25503","לא רבי. זה שו"ע מפורש בסי' תקנא סי"ח","09/12/12 21:13","כה כסלו","תשע"ג","21:13","כדי","ולא רק ט"ב אלא כל ימי בין המיצרים.
וכבר הבטיחני בעבר החכם אלמואדיב לפרש לשיטתו את המקומות בשו"ע שבהם מוכח היפך שיטתו.
אני בזמנו, פתחתי עם הלכה מסויימת באה"ע, והאמת ניתנת להיאמר שעד היום נותרתי ללא מענה.","249","","4159","True","True","False","","246","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25506","25503","לא עלי תלונתך. על אונקלוס. על רס"ג","09/12/12 21:23","כה כסלו","תשע"ג","21:23","Almuaddib","","107","","4159","False","True","False","","122","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25507","25503","ועוד, אתה מביא את רש"י, ונכדו?","09/12/12 21:39","כה כסלו","תשע"ג","21:39","Almuaddib","הרי גם הרשב"ם לא פירש כאילו בשדים מדובר בפסוק זה.","107","","4159","True","True","False","","146","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25510","25507","שו״ע מפורש יורה דעה קעט , טז","09/12/12 23:31","כה כסלו","תשע"ג","23:31","עם הארץ","מעשה שדים הוא בכלל מעשה כשפים ואסור. ויש מי שמתיר לישאל בהם על הגניבה וכיוצא בזה ממה שעבר, מפני שאינו עושה שום מעשה. אלא שכופה אותם על ידי ההשבעה שהוא אומר שיעשו רצונו, ויגידו לו בעל כורחם מה שהוא שואל אותם. ואולי אותם השמות שמות קודש הם, שהם כפופים מפניהם ומוכרחים לעשות רצון השואל בעל כורחם, וכדאשכחן בבניהו שעשה במצוות שלמה, וכפה את אשמדאי על ידי שם שאמר ליה "שמא דמרך עלך".
ואפילו אם תמצא לומר דשמות הטומאה הם – אין זה דומה למעשה כשפים. אלא השבעה וכפייה בעלמא הוא על ידי אלו השמות, ואינו דומה ל"שואל אוב וידעוני" שעושה מעשה.
ואין לתמוה: מאי שנא דגבי שואל בחוזים בכוכבים וגורלות אמרינן לעיל סעיף א שאסור לשאול בהם משום "תמים תהיה עם ה' אלהיך", והכא גבי שאלת שדים מסקינן דשרי?
דנראה לי דאינו דומין כלל. דהתם גבי שואל בחוזים בכוכבים אינו שואל מהם אלא מה שיהיה בעולם על ידי מצב ומבט הכוכבים, כדי שיוכל לידע וליזהר מכמה פגעים הבאים לעולם. ועל זה נופל לומר "תמים תהיה עם ה' אלהיך" ללכת בתום וביושר; והוא ברחמיו יציל עבדיו מכל פגע, כי הולך בתום ילך בטח וחסד יסובבנו. אבל הכא גבי שאלת שדים על הגניבה או כיוצא בה, לידע ממה שעבר – לא שייך לומר עליו "תמים" וגו', לפיכך מותר. נראה לי.
וזהו לפי הדין. אבל מכל מקום ראינו שרוב הנטפלים להם אינם יוצאים בשלום מתחת ידם. ולכן שומר נפשו ירחק מהם, ו"תמים תהיה עם ה' אלהיך" גם בזה.","248","","4159","True","True","False","","222","184.32.252.20","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25514","25510","רגע. אני מחפש ברמב"ם את ההלכה הזו...","10/12/12 07:18","כו כסלו","תשע"ג","07:18","Almuaddib","","107","","4158","False","True","False","","106","87.68.209.105","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25527","25523","איש יקר","10/12/12 11:57","כו כסלו","תשע"ג","11:57","כדי","ידידי,
טעות היא לחשוב שריבוי מקורות ימוטט את בניינו של אלמואדיב. אין לי ספק שגם במטענו מוערמות להן ציטטאות שונות, לכאן ולכאן.
(אגב, לו הייתי במקומך, הייתי מעדיף לבחור במקורות קצת יותר קדומים, בהתאם להלך רוחו של הצד השני בוויכוח).
לדעתי, יש למקד את הדיון הנוכחי בבסיס. לאור הרבה וויכוחים דומים בנידון, מתברר שראשיתה של תפיסתו של אלמואדיב נובעת לאו דווקא מעיון וניתוח רוחבי ומעמיק של המקורות, אלא בראש ובראשונה על הגיונו, על מוסכמות סביבתיות ומשפחתיות, ורק אח"כ, בתור יהודי מאמין, ניסה להשוות את דעתו אל מול המקורות.
אמת אגיד, שכמותך - גם אני, למרות הרזומה העשיר שיש לוויכוחים אלו מאז יריית הפתיחה, עדיין איני יודע כיצד יהלום את ים המקורות הגועש ורועש המוכיח ללא צל של ספק שחז"ל עצמם האמינו בשדים, לא כמשל, אלא כיישות ומציאות עובדתית וברורה. מה שאני כן יודע שהוא תומך יתדותיו בראשונים שונים ששללו את מציאותם, ונשען בכל כוחו גם על המסורת המשפחתית שדאגה להעביר את מסרם של הראשונים הללו מדור לדור. זה היה סיגנון התשובות בד"כ.
לי, זה עדיין לא גורם למנוחת הדעת. שהרי ראשונים אלו שהביעו את דעתם כפי שהביעו, בוודאי יכלו לענות לשואליהם כיצד בכל זאת יהלמו את הכתובים. אך כאשר אנו שואלים זאת את המחזיק או המתיימר להחזיק בדיעותיהם, לצערינו אנו לא מקבלים הסבר מממצה, אלא הפנייה סתומה לדעתו של ראשון זה או אחר.
ואולי סוף סוף הגיעה העת לענות עניינית של השאלה הזאת...","249","","4158","True","True","False","","186","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25529","25527","השתנו הטבעיים","10/12/12 12:12","כו כסלו","תשע"ג","12:12","אשרי האיש","אני לתומי חשבתי בעוניי, שדווקא מקורות אחרונים יישכנעו וישברו את המסורת העתיקה, שכן בד"כ ישנו התירוץ המקובל של השתנות הטבעים וכך אף מיוחס, כמדומני, לגר"א שטען שבימינו אין שדים שדבר זה כבר התבטל מהעולם.","358","","4158","True","True","False","","92","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25535","25528","הזכרת לי מעשה נורא שהיה בעיירתנו","10/12/12 13:07","כו כסלו","תשע"ג","13:07","Almuaddib","בעיירתנו, בשולי היער שעל יד הבאר היה המעשה, שכמה 'מתנגדים' ישבו, וסיפר אחד מהם בגנותו של אותו צדיק.
היה שם גם חסיד אחד מחסידיו של אותו צדיק, קפץ וקרא:
עפר לפיכם! חציפי מקצצי נטיעות! הרבי יש לו כל ערב-שבת גילוי-אליהו ואתם מהינים לשאת לשונכם הבזויה ולספר בגנותו???
נענה לו אחד מתלמידי החכמים הליטוואקעס ושאל:
- ומניין לך, שיש לו גילוי-אליהו כל ערב-שבת?
השיב לו אותו חסיד ושפתיו מרטטות:
מפיו הקדוש שמעתי!
ליגלג עליו אותו כופר המתחפש לתלמיד בישיבה:
- שמא רבך, איך נאמר זאת בעדינות, אינו מדייק כשהוא מספר זאת?
צעק החסיד כשפניו מאדימות מכעס:
רשע! אדם, שיש לו גילוי-אליהו, ישקר?!","107","","4158","True","True","False","","175","87.68.39.194","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25531","25529","שתי הערות","10/12/12 12:18","כו כסלו","תשע"ג","12:18","כדי","א. התירוץ של השתנות הטבעים אינו רלוונטי לדיון על שדים. הוא נאמר ביחס לדברים טבעיים כגון: לידה לח', עיברה באמבטי, אכילת דגים סמוך לצידתם וכד'. אך השדים מעולם לא היו "טבעיים" לכשנאמר עליהם השתנו ה"טבעים" (השורה האחרונה רק לתפארת המליצה).
ב. הגר"א לא טען שבימינו אין שדים. כנראה כוונתך למסורת בשם הגר"א שלאחר מותו על קידוש ה' של הגראף פוטצקי (ר' אברהם הגר) אזי תשש כח הטומאה ונחלשה ה"רוח רעה" (של שחרית) בעולם. "רוח רעה" ו"שדים" - לא ראי זה כראי זה.","249","","4158","True","True","False","","195","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25534","25533","מה לך נטפל לי? עיזא דבי טבחא שמינא מינאי","10/12/12 12:57","כו כסלו","תשע"ג","12:57","Almuaddib","כלך לך אצל בעלי התריסין שכתבו שהלחשים וההשבעות אין בהם כלום, שמימיהם אני שותה, ונסה להתמודד אתם.","107","","4158","True","True","False","","168","87.68.39.194","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25541","25534","מצוות הוכח","10/12/12 13:35","כו כסלו","תשע"ג","13:35","אשרי האיש","כל "ההטפלות" היא כדי לעודד אותך, שלא לשגות בטעותך, שהרי תלמיד חכם שטועה יש מצוה או אולי חובה להעמידו על טעותו.
לגוף הדברים מהערתי דלעיל, אני מקוה שהסברתי עצמי כראוי, שאף אני איני סבור כי יש ממש בלחשים והשבעות (למי שלא מבין בזה ובמה שהוא עושה), שהרי אמירת הדברים עצמם ללא הבנה, זה בבחינת מעשה קוף.
אך אולי, בשעת רצון זו, על הסכמתי, תסכים אתה עם הסיפא של הדברים, שסגולות ותרופות טבעיות כי יש בהן ממש ?
דרך אגב, בחירת הכותרת הייתה מקרית? שכן בוודאי אתה יודע עז זה כינוי לשעיר שזה כינוי לשד.","358","","4158","True","True","False","","106","147.237.70.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25537","25535","הובא בעבר","10/12/12 13:20","כו כסלו","תשע"ג","13:20","כדי","שם. וש"נ.
ר' אלמואדיב,
אני חושב שהייתה כאן חציית קווים אדומים. אם עד עכשיו הדברים הבוטים יותר והבוטים פחות נסובו על דבריהם של ת"ח שונים, עתה קיימת בהידור רב בזיון תלמיד חכם. חזור בך.","249","","4158","True","True","False","","195","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25539","25537","מי שמספר סיפורי מעשיות על תלמידי חכמים","10/12/12 13:27","כו כסלו","תשע"ג","13:27","Almuaddib","הוא המבזה אותם.
זה מספר שפגש מלאך, וזה מספר שהשביע שד - ומאותן הסיבות שגזרו בתקופת הגאונים לא להשתמש בתרופות שבתלמוד - כדי שלא יבואו לזלזל בחכמי ישראל, היה ראוי לגזור שיפסיקו לספר על הפגישות המיוחדות המיוחסות לחכמי ישראל.","107","","4158","True","True","False","","152","87.68.39.194","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25540","25539","דומני שאינך בקי בפרטים","10/12/12 13:31","כו כסלו","תשע"ג","13:31","כדי","כך אני רוצה לחשוב על מנת לדונך לכף זכות.
לפחות הרב האחרון שהוזכר בדבריו, כתב את ספרו ("מנחת יהודה") בעצמו בגוף ראשון. לא סיפורי מעשיות מעיירתך שסופרו עליו. קטונתי מלהאריך בשבחיו של אותו גאון וצדיק.
לכן הדרא בקשתי לדוכתה: חזור בך (שמא תאלץ לחוות בעצמך ולספר לנו האם הצ"ר המובטחת בגיטין היא כפשוטו או לא).","249","","4158","True","True","False","","198","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25542","25540","אינני חושש, ואין לי ממה לחשוש","10/12/12 13:37","כו כסלו","תשע"ג","13:37","Almuaddib","ואשר למקובלים שמספרים שדיברו עם רוחות, יפה השתיקה לחכמים.
וכבר רבותינו כתבו את שכתבו על דברים מעין אלו, ואילו בזכות הכותבים כך אהפך, אומר שדברי משלים דבריהם, ועתיקים משדים יבינום כפשוטם.","107","","4158","True","True","False","","132","87.68.39.194","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25546","25541","מצוות ההוכחה היא מהצודק אל השוגה","10/12/12 16:59","כו כסלו","תשע"ג","16:59","Almuaddib","וכאן חל היפוך מסויים, שכן הטעות בידך - ואף הודית בהודעתך זו כי אין ממש בלחשים ובהשבעות.
בחירת הכותרת היא ציטוט, כלל וכלל אינה מקרית, ומרמזת לכל מה שכתוב באותה הסוגיא, ואף לעוד משהו-שנים.","107","","4158","True","True","False","","131","77.126.178.32","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25543","25542","ודאי שיש לך ממה לחשוש","10/12/12 13:47","כו כסלו","תשע"ג","13:47","כדי","אתה התבטאת בצורה משפילה כנגד ת"ח שעם כל הכבוד הראוי לך (וישנו), קטנו עבה ממתניך.
גם אם אתה חולק על דיעותיו מן הקצה אל הקצה, חרגת פלאים מהדרך הראויה להביע זאת.
עד עכשיו התעקשת שלא להשמיע שום נימת צער או חרטה על דבריך הקשים.
אני מצפה דווקא ממי שבעבר התיימר להגן על כבודם של ת"ח (למשל פה וכאן), לשמש דוגמא בעצמו.","249","","4158","True","True","False","","214","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25547","25543","דוקא אני מהפך בזכותו, שאני טוען שמשל משל","10/12/12 17:01","כו כסלו","תשע"ג","17:01","Almuaddib","לנו הרב.
חוששני שדוקא הטוענים כי הדברים כפשוטם - הם הם הפוגעים בכבוד חכמים, ואכמ"ל.","107","","4158","True","True","False","","134","77.126.178.32","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25548","25547","לו היית לומד מעט","10/12/12 17:21","כו כסלו","תשע"ג","17:21","כדי","מהספר הנזכר, וגם מחלק מהספרים שהזכיר קודמי, בטוחני שהיית לוקח את מילותיך חזרה, משום שהטענה שטענת שכאילו משלו משל, היא פשוט מגוחכת. משהו כמו... להוכיח שהיום זה לא יום שלישי של חנוכה, למשל.
אתה משוכנע שהצדק אך איתך, וכל החושב אחרת אינו אלא טועה, וכאשר אתה נוכח בתלמידי חכמים דפקיע שמייהו, שלמרבה ההפתעה הייתה להם גישה שונה משלך, כביכול אתה "מגן על כבודם" שח"ו לא ייחשדו בכך שחשבו אחרת ממך, ולכן אתה מרשה לעצמך לסלף את דבריהם ו"לדונם לכף זכות". כמובן, הכל למען כבודם.
(אגב, "פשט" אינו חייב להיות מובן בצורה הכי שיטחית ורדודה. ישנו תוכן שהוא אכן כפשוטו, אך היודעים דבר וחצי דבר, יודעים כמה עומק מקופל ב"פשט" זה. לא "במקומו" - "מתחתיו". לכן אם החלטת שפשט הוא תמיד משהו כמו סיפורי עלי בבא, כבר הכרעת את הדיון מלכתחילה. תן לעצמך לחשוב שישנו "פשט" קצת יותר מורכב מזה, ותיווכח שבין "פשט" ל"משל" ישנה סקאלה רחבה דיה).
ואחרי כל זאת, עדיין לא התנצלת על הדברים הבוטים שכתבת בהתחלה.","249","","4158","True","True","False","","214","79.177.241.8","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25549","25548","איוב, פתיחת פרק יב","10/12/12 20:10","כו כסלו","תשע"ג","20:10","Almuaddib","שים לב, אף אתה משוכנע שהצדק עמך, ושמי שחושב אחרת ממך, מהרמב"ם ועד אזובי הקיר שכמוני, אינו אלא טועה.
בסוף יוצא שאנחנו יותר דומים ממה שהיינו רוצים...","107","","4158","True","True","False","","126","77.127.30.189","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25555","25549","אופס. גם הובא בעבר","12/12/12 09:46","כח כסלו","תשע"ג","09:46","כדי","כאן ושם. ובעינא לאפוקי לך איוב מאוניך.
טענותיך, רצונך או מאווייך להשוותינו - חסרות שחר ובסיס, לצערי:
אני אמנם תומך בדעה מסויימת, אך מעולם לא התבטאתי, לפחות מלשוני שלי, חריפות כלפי הדיעה הנגדית. ובטח ובטח שלא הרשיתי לעצמי להכפיש את נושאה, כאשר הייתה באמנה איתך, גם לצערי.
זאת ועוד, אני כן ניסית ומנסה לתהות על קנקנך (ללא הצלחה, יש לציין) על מנת להבין האם מאחוריך עומד מערך שלם שבו בין היתר אתה מתמודד מול הקשיים שמרחפים על ראשך, מתוך מחשבה שאם אכן הייתי מבחין במשהו כזה, הייתי חושב בשנייה על דעתי.
וכן... אחרי כל זאת., עדיין לא התנצלת על הדברים הבוטים שכתבת בהתחלה.
וליהווי ידוע למר - סירובו העיקש להביע סימני חרטה, עושה את דבריו שבעבר מסוג זה כחוכא ואיטלולא וגורם להם להדיף ריח דמגוגי חריף. ואין צריך לומר, שמעתה דבריו הדומים בעתיד יהיו ריקים מכל תוכן ורוח תישאם.
נ.ב
תמיהני איך איזוב הקיר יכול לפעור פיו כנגד אשלי רברבי, אלמלא חש עצמו ארז הלבנון.","249","","4156","True","True","False","","241","79.176.173.1","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25618","25555","פושט טלפיך וטוען כי טהור אתה, כדי?","16/12/12 08:11","ג טבת","תשע"ג","08:11","Almuaddib","את ניסוחיך המבזים יכול אני ללקט, בלי מאמץ כלל, מהדברים שפיזרת כאן, בפורום, פעמים רבות.
לא אעשה זאת, משום שאין בכך שום תועלת. אתה בטוח בצדקתך יותר ממה שהאפיפיור בטוח בבשורתו של אותו האיש. גם אם נכתוש אותך במכתש - האיוולת הזו לא תסור ממך(1).
את טעויותיך ומתקפותיך על גדולי ישראל ניתן לקרוא גם כן בלי להזיע, אולם מהנסיונות העקרים להתדיין אתך בעבר, אני מגיע למסקנה שבי האשם. הייתי ככלב השב על קאו, שניתי וניסיתי - בטפשותי כי רבתה - לקיים אתך דיון ענייני.
מודה - אני יותר טפש ואוויל ממה שהייתי רוצה להאמין.
אני מקווה שלא אתפתה ליצר הפעם, ואזכור כי כבר בעבר ידעתי שאסור להתדיין אתך. את הסיבה לכך כבר נתנו חכמי טקסס, בתקופה בה היאבקות עם דבר אחר בבוץ היתה ענף ספורט מקובל:
"לעולם אל תשתתף בהיאבקות בוץ עם חזיר. שניכם תתלכלכו, אבל החזיר יהנה מזה יותר".
היה שלום איש מדון.
1) עיין במשלי כ"ז כ"ב. מאחר והתעייפת מאיוב עוד בטרם למדת חציו, אולי דברי החכם מכל אדם ייטיבו לך ויורו לך את הדרך תלך בה.
2) משלי כ"ו י"א","107","","4152","True","True","False","","191","87.68.246.194","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25619","25618","כבוד התורה של החכם כדי","16/12/12 08:58","ג טבת","תשע"ג","08:58","המכריע","אין אני מוחה, היות שאני חושב שיש כאן פטור ממחאה מכמה סיבות.
אבל לשמוע זילותא דצורבא מרבנן ולשתוק זה לא יעלה על הדעת.
על כן אין דבריי מכוונים כלפי מישהו. אלא להזכיר לכולנו שהחכם כדי שליט"א כבודו במקומו מונח. גדלותו העצומה בתורה מדברת בעד עצמה. מידותיו הטהורות מדברות בעד עצמן. ניסוחו האדיב תמיד, ואדיבותו וסבלנותו מדברים בעד עצמן. יראתו הקודמת לחכמתו, דביקותו בקבלת אבותינו ורבותינו מדברים בעד עצמן. וכל כלי יוצר עליו לא יצלח.
להרב כדי שליט"א ייאמר. אל נא חלילה תיפול רוחך אפילו במשהו. אשריך שנתפסת על דברי תורה. אנא המשך נא להחכימינו ממאור תורתך ואל תמעט נביעתך מפני העב הקודר. עבים מתפזרים ברוח ושמי התכלת יחזרו לטהרתם מהרה.","199","","4152","True","True","False","","227","95.86.87.239","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25646","25618","מעשה","17/12/12 01:30","ד טבת","תשע"ג","01:30","חבר","מעשה וישבתי בבית המדרש, והיו שם שניים מתווכחים ביניהם, האם ישנם שדים או איין.
זה טען בכה וזה טען בכה.. עד שהוויכוח התלהט והתלהט, התחילו השנייים לצעוק זה על זה, ואף להעליב זה את זה. ואני שמעודי, לא האמנתי בשדים, לא הייתי זקוק לא לקיטמא נהילא ולא לשלייתא דשונרתא.... שמעתי וראיתי את צחוקם של השדים, כיצד הביאו למריבה בבית המדרש ל"ע...","137","","4151","True","True","False","","101","213.151.58.62","0","25454","שבת|סו ע"ב",""),new Message("25620","25619","מצטרף לדברי הרב המכריע","16/12/12 10:38","ג טבת","תשע"ג","10:38","בתר ממוצע","","138","","4152","False","True","False","","204","94.188.248.67","0","25454","שבת|סו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);