סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 
מספר צפיות: 8
דף קד עמוד א
* לדעת רבי יהודה בר אלעאי (שהיה מורה הוראות לבית רבי): דם נבילות - בית שמאי מטהרין, ובית הלל מטמאין.
* למסקנת הגמרא: אין קבע לנסכים (כשאמר "הרי עלי כך וכך לוגין לנסכים" - נקבעו כולם כנדבה אחת ועליו להקריבם ביחד, ואם אין בהם שיעור הקרבה ימתין עד שיביא עוד וישלים את שיעורם).

דף קד עמוד ב
* רבי עקיבא ורבי טרפון נחלקו אם מתנדבין שמן בפני עצמו (ללא סולת).
* רבא לומד ממחלוקתם שמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום.
* אין שנים מתנדבין עשרון אחד - כי בפרשת מנחה כתוב "ונפש כי תקריב קרבן מנחה" (ונפש לשון יחיד הוא).
* מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה "נפש"? אמר הקב"ה: מי דרכו להביא מנחה? עני - מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו.
* פרק שלשה עשר, המתחיל בעמוד זה, עוסק בספיקות של נדרי הקדש.
* נחלקו האמוראים אם רבי חולק גם על הדין שבתחילת המשנה ("פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ששים עשרון").
מספר צפיות: 10
דף קה עמוד א
* רבי יהודה (הסובר שמי שאמר "הרי עלי מנחה" יביא מנחת הסולת) קרא למנחת הסולת "מנחה מיוחדת שבמנחות" כי אין לה שם לווי (רק היא נקראת בתורה מנחה סתם).
* האומר "מיני מנחה עלי" - רב פפא הסתפק האם כוונתו ל-2 מנחות או למנחה אחת.
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר שהאומר "פירשתי ואיני יודע מה פירשתי" יביא חמשת מיני המנחות - ונחלקו האמוראים אם המשנה היא רק כדעת חכמים או אף כדעת רבי שמעון.

דף קה עמוד ב
* לדעת רבי שמעון: במקרה שנוצר ספק בנדר, ניתן להביא לכתחילה 2 מנחות, חלות ורקיקים, ולעשות תנאי ביניהם.
* הגמרא עוסקת ומבארת את דעתו של אביי שהעמיד את המשנה כרבי שמעון באופן שמביא 2 מנחות נפרדות, אחת של חלות ואחת של רקיקים, ומתנה שיצטרפו החלות ממנחה זו לפי מה שנדר והרקיקים ממנחה זו לפי מה שנדר (וכן לגבי לוג השמן, שמתנה כשמביא את 2 לוגי השמן).
מספר צפיות: 6
דף קו עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק נאמר שהנודר ששכח איזה מין מנחה נדר מביא חמשה מנחות (סולת, מחבת, מרחשת, מאפה תנור הבאה חלות, מאפה תנור הבאה רקיקין) - והגמרא מבארת מדוע אין להסתפק גם במנחת נסכים.
* נדר שיביא מנחה ולא זוכר כמה עשרונים פירש - לדעת חכמים יביא 60 עשרון, ולדעת רבי יביא 60 מנחות של עשרונות מעשרון אחד ועד 60 עשרונות.
* מחלוקת חכמים ורבי - לדעת רב חסדא: נחלקו אם מותר להכניס חולין לעזרה, לדעת רבה: נחלקו אם מותר לערב חובה בנדבה.

דף קו עמוד ב
* מחלוקת חכמים ורבי - לדעת רבא: נחלקו אם למנחה של 60 עשרון נותן 60 לוג או לוג אחד, לדעת רב אשי: נחלקו אם מי שהתחייב להביא קרבן קטן והביא גדול יצא.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהאומר "הרי עלי לבונה" לא יפחות מקומץ.
* האומר "הרי עלי למזבח" - יביא לבונה, ואם אמר "פירשתי ואיני יודע מה פירשתי" - יביא מכל דבר שקרב למזבח.
מספר צפיות: 6
דף קז עמוד א
* האומר "הרי עלי נחושת" - לא יפחות ממעה כסף (לדעת המשנה), ולדעת רבי אליעזר בן יעקב (בברייתא) לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת (שמחטטין בה פתילות ומקנחין בה נרות).
* האומר "הרי עלי שמן", לדעת ת"ק: לא יפחות מלוג, ולדעת רבי: שלשה לוגין - ובגמרא מובאות 2 אפשרויות לבאר את שורש מחלוקתם (והאפשרות השניה נדחית).
* האומר "פירשתי (כמה יין או שמן אביא) ואיני יודע מה פירשתי" - יביא כפי הכמות שמביאים ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת.

דף קז עמוד ב
* האומר "הרי עלי עולה" צריך להביא את הפחות שבעולות - במקומו של ת"ק: כבש, במקומו של רבי אלעזר: עוף.
* הרישא של המשנה (האומר "פירשתי (שאביא עולה) מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי יביא פר ועגל") היא כדעת רבי (הסובר שאם נדר להביא קטן והביא גדול לא יצא).
* במשנה בשקלים מובא ש-6 שופרות (=קופות בצורת שופר) שהיו בבית המקדש (מתוך 13 שופרות) היו למעות נדבה - והגמרא מביאה דעות שונות למה תיקנו שיהיו 6 שופרות למעות נדבה.
מספר צפיות: 6
דף קח עמוד א
* נחלקו הדעות להיכן הולך הקלבון (=תוספת על מחצית השקל עבור דמי פריטה) - לשקלים או לנדבה.
*הגמרא ממשיכה להביא דעות שונות למה תיקנו שיהיו 6 שופרות למעות נדבה.
* מותר עשירית האיפה של כהן גדול - נחלקו הדעות אם הולך לנדבה או שירקב.

דף קח עמוד ב
* האומר "שור זה עולה" ונפל בו מום - אם רצה יביא בדמיו שנים, ורבי חולק.
* האומר "שור זה עולה" ונפל בו מום - יכול להביא בדמיו מין אחר.
* אם אמר "שור זה ודמיו עלי עולה" - הוקבע עליו חיוב להביא שור זה או דמיו לעולה (ולא יכול להביא בדמיו שנים).
* האומר "אחד מכבשי/משוורי הקדש" - חוששים שהתכוון לגדול או לבינוני (אך לא לקטן), וממתין לבינוני עד שיפול בו מום ומחלל את קדושתו על הגדול.
* האומר "שור בשוורי הקדש" - הגדול שבהן הקדש.
מספר צפיות: 6
דף קט עמוד א
* "הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו... אם הקריבה בבית חוניו יצא" - לדעת רב המנונא: יצא בגלל שנעשה כאומר הרי עלי עולה ע"מ שלא אתחייב באחריותה, אך חייב כרת משום שחוטי חוץ, לדעת רבא: יצא בגלל שכוונתו היתה לדורון בעלמא ולא חל עליה שם עולה, ולכן לדעתו לא חייב כרת משום שחוטי חוץ.
* כהן ששחט קרבן לעבודת כוכבים (לרב נחמן: אפילו במזיד, לרב ששת: בשוגג) וחזר בתשובה ואח"כ הקריב קרבן בביהמ"ק - קרבנו כשר.
* כהן שחטא בשגגה בזריקת דמים לפני עבודה זרה - לדעת רב נחמן: מותר לכהן זה לשרת בביהמ"ק, לדעת רב ששת: אסור.

דף קט עמוד ב
* השתחוה לעבודת כוכבים במזיד וחזר בתשובה או קיבל על עצמו לאלוה עבודת כוכבים וחזר בתשובה - לדעת רב נחמן: מותר לכהן זה לשרת בביהמ"ק, לדעת רב ששת: אסור.
* הברייתא מספרת על פטירתו של שמעון הצדיק, ובשעת פטירתו אמר "חוניו בני ישמש תחתי".
* ישנה מחלוקת תנאים לגבי בית חוניו אם נעשה להקריב בו לשמים או לשם עבודה זרה.
מספר צפיות: 7
דף קי עמוד א
* תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום - מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
* ת"ח העוסקים בתורה בלילה - מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה (שבמקדש).
* לדעת רבי יוחנן: תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה - מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.
* לדעת ריש לקיש: כל העוסק בתורה - כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם.
* לדעת רבא: כל העוסק בתורה - אינו צריך לא עולה ולא חטאת ולא מנחה ולא אשם.
* אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
* מתעסק בדבר אחר ושחט בהמת קדשים - פסול.

הדרן עלך מסכת מנחות
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר