סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 
מספר צפיות: 8
דף עא עמוד א
* "לנסך - אין פנאי, לבעול - יש פנאי" - ולכן: אם נכנסו חיילים גוים לעיר בשעת מלחמה - היין מותר, אך נשות הכהנים שבתוכה פסולות לבעליהם מחשש שמא נאנסו.
* מותר לאדם החייב ליתן יין למלך לומר לעובד כוכבים: צא ופייס את המלך ופרע בשבילי את החוב ואני אשלם לך, ואף שנותן הגוי למלך יין נסך.
* לדעת אמימר: משיכה בגוי קונה (ישראל קונה מגוי בקנין משיכה, וכן גוי קונה מישראל בקנין משיכה), ורב אשי חולק וסובר שמשיכה לא קונה אלא מתן מעות קונה.

דף עא עמוד ב
* הגמרא הקשתה על אמימר מברייתא, והביאה את דברי אביי ורבא כדי לתרץ.
* הגמרא הביאה ראיה מהמשנה (בעמוד א) לשיטת אמימר, אך רב אשי תירץ לשיטתו.
* הגמרא הביאה הוכחה מדברי רבי יוחנן, ובכך הוכיחה סופית (בתחילת העמוד הבא) כדעת אמימר.
* גוי שגזל מישראל אפילו פחות משוה פרוטה - נהרג, ואם גזל פחות משוה פרוטה אינו מחוייב להשיב זאת לישראל.
מספר צפיות: 13
דף עב עמוד א
* אמר לחבירו "אם אמכור קרקע זו, הרי שאמכור אותה לך", ולבסוף הלך ומכרה למישהו אחר - לדעת רב יוסף: הראשון קנה ולא השני, ואביי חולק (כי לא פסק הראשון דמים ולא סמך דעתו על כך).
* אמר לחבירו "אם אמכור קרקע זו, אמכור אותה לך ב100 זוזים", ולבסוף הלך ומכרה למישהו אחר ב120 זוזים - לדעת רב כהנא: הראשון קנה, ורב יעקב מנהר פקוד (וכך הלכה) חולק.
* לדעת רב הונא: נצוק וקטפרס ומשקה טופח נחשבים לחיבור לענין יין נסך.

דף עב עמוד ב
* הגמרא מנסה להביא 3 הוכחות (מהמשנה בעמוד א ומברייתא) שניצוק נחשב לחיבור לעניין יין נסך, אך דוחה את ההוכחות.
* הגמרא מביאה את הנחיית רב חסדא והנחיית רבא לאותם ישראלים המוכרים/שופכים יין לגוי, כיצד יזהרו שהיין שלהם (הנשאר אצלם) לא ייהפך ליין נסך.
מספר צפיות: 3
דף עג עמוד א
* בעמוד זה מובאות 4 שמועות בשם רבי יוחנן אודות דין תערובת יין נסך.
* לדעת רב דימי בשם רבי יוחנן: שפך יין נסך מחבית לבור מלא יין, אפילו כל היום כולו, היין מותר, ולדעת רב יצחק בר יוסף בשם רבי יוחנן הדין הוא כך רק אם שפך יין נסך מפך קטן (אך לא מחבית).
* לדעת רבין בשם רבי יוחנן: יין נסך שנפל לבור מלא יין, ואח"כ נפל לשם קיתון של מים - רואין את יין ההיתר כאילו אינו, ולגבי היין נסך, המים מרובים ממנו ומבטלים אותו.

דף עג עמוד ב
* יין נסך שנפל לבור של יין, ונפל שם קיתון של מים - לדעת חזקיה: אם היין נסך נפל אחרון, אסור (ומדובר שאין במים פי 60 מכל היין), ורבי יוחנן חולק (והגמרא מבררת במה נחלקו).
* רב ושמואל: כל איסורין שבתורה - במינן במשהו, שלא במינן בנותן טעם. ר' יוחנן ור"ל: כל איסורין שבתורה - בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם, חוץ מטבל ויין נסך - במינן במשהו, ושלא במינן בנותן טעם.
מספר צפיות: 6
דף עד עמוד א
* המשנה פירטה דברים שאסורים בהנאה ושאוסרים בכל שהוא את מה שהתערבו עמהם (יין נסך, עבודה זרה, ועוד).
* המשנה ציינה רק דברים שיש להם 2 מעלות (ומיעטה את אלו שיש להם רק מעלה אחת): דבר שבמנין, ואסורים בהנאה (ורק הם אוסרים את תערובתם בכל שהוא - רש"י).
* רב נחמן פסק להלכה: חבית יין נסך שנפלה לחביות יין - החביות מותרות בהנאה חוץ מדמי אותה חבית, יין נסך שנפל ליין - הכל אסור, 'סתם יינן' שנפל ליין - מותר בהנאה חוץ מדמי אותו יין.

דף עד עמוד ב
* גת של אבן שזפתה עובד כוכבים - מנגבה והיא טהורה.
* דרך הגוי ענבים בגת של אבן שאינה מזופפת - מספיקה הדחה (לישנא קמא).
* דרך הגוי ענבים בגת של אבן מזופפת - לא מספיק רק ניגוב וצריך לקלף את הזפת (לישנא בתרא, וברייתא בהמשך העמוד).
* לדעת רבא: כל כלי שמכניסים בו יין לזמן רב, אפילו אם מוסר את הכלי לגוי לזמן קצר, גזרו בו חכמים שדינו יהיה כמו יין ולא ינתן ביד גוי אלא אם יתן את הכלי בתוך 2 חותמות.
מספר צפיות: 4
דף עה עמוד א
* הגמרא מביאה דעות שונות מהו הניגוב שאמרה המשנה (בעמוד הקודם) שנצרך כדי להכשיר גת של אבן שזיפת גוי (ונתן בה יין).
* הגמרא מביאה ברייתא המפרטת מה צריך לעשות מי שרוצה לטהר את גתיו ובית בדיו מטומאה או להכשירם מיין נסך הבלוע בהם.

דף עה עמוד ב
* הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים: את שדרכו להטביל - יטביל, להגעיל - יגעיל, ללבן באור - ילבן באור (ואם לא הכשירם והשתמש בהם כפי שהם - נחלקו הברייתות אם האוכל אסור או מותר).
* כלי סעודה, ואפילו חדשים, הנקנים מגוי - צריכים טבילה במקוה (והגמרא מביאה את המקור לכך), אך כלים שאולים לא צריכים טבילה במקוה.
* הכלים שמחוייבים טבילה הם כלי מתכת וכלי זכוכית.
מספר צפיות: 8
דף עו עמוד א
* רב עמרם הקשה, שבמשנה בעמוד הקודם מובא שכדי להכשיר שפוד שקנה מגוי יש ללבנו באש, ואילו במשנה בזבחים מובא שכדי להכשיר שפוד שבלע בשר קרבנות מספיק להגעילו - ולאורך העמוד מובאים כמה תירוצים לקושיה זו.
* ליבון הוא עד שתשיר קליפתן (קליפת המתכת של הסיר וכדו').
* הגעלת סיר קטן מתבצעת על ידי הכנסתו לסיר גדול.

דף עו עמוד ב
* כדי להגעיל סיר גדול צריך להקיף שפה של עיסה סביבות פי הכלי ולמלא את הכלי במים רותחים עד שיעברו ניצוצות על שפת הכלי (כי כבולעו כך פולטו).
* סכין חלקה (שאין בה גומות) הנקנה מגוי - נועצה 10 פעמים בקרקע, ואח"כ יוכל לאכול בה מאכל צונן, אך כדי להכשירה לרותח צריך הגעלה (לפי רש"י, ולפי תוס': ליבון).

הדרן עלך מסכת עבודה זרה
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר