סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 
מספר צפיות: 9
דף נד עמוד א
* בברייתא מובא שאם עבד את בעל חיים של חבירו, הבעל חיים מותר אף לגבוה, והגמרא מקשה על כך מברייתא שממנה משתמע שאסור, והגמרא מביאה שני תירוצים (של רמי בר חמא ושל חזקיה).
* עבודה זרה בפרהסיא - אסורה אפילו באונס.
* אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו - לא אסרה, אבל אם עשה בה מעשה - אסרה.

דף נד עמוד ב
* אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם - לא אסרה, אבל אם חפר בה בורות שיחין ומערות - אסרה.
* אע"פ שאמרו המשתחוה לבעלי חיים - לא אסרן, אבל אם עשאן חליפין לעבודת כוכבים - אסרן (ונחלקו האמוראים אם גם חליפי חליפין אסורים).
* במשנה ובברייתא מבואר מדוע אין הקב"ה מאבד את העבודה הזרה מן העולם.
* אמר הקב"ה: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי, אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי.
מספר צפיות: 7
דף נה עמוד א
* יסורין - בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני.
* "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים" - מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם.
* "אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן" - בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין אותו.

דף נה עמוד ב
* ישראל שהוא עושה בטומאה - לא דורכין ולא בוצרין עמו.
* לפי משנה ראשונה (וכך המשנה אצלנו) - היין שבגת אינו נקרא יין לענין יין נסך עד שירד לבור ואף שהתחיל להמשך, ולכן מותר לדרוך עם העובד כוכבים בגת, ולפי משנה אחרונה (וכך אמר רב הונא) - היין נקרא יין לענין יין נסך משהתחיל להמשך בגת ואף קודם שירד לבור, ולכן אסור לדרוך עם העובד כוכבים בגת.
* לפי משנה ראשונה - אין בוצרין עם העובד כוכבים בגת, מפני שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, ולפי משנה אחרונה - מותר.
מספר צפיות: 4
דף נו עמוד א
* גמר המלאכה של יין לענין חיוב במעשר - לפי הברייתא של רבי אושעיא ששנה רב זביד: חכמים סוברים ששם יין עליו משירד לבור ויקפה (משיצופו על היין חרצני הענבים שמהם נסחט היין), ורבי עקיבא סובר ששם יין עליו משישלה היין מן הבור להנתן בחביות.
* לפי דעה זו של רב זביד: ביין נסך החמירו חכמים, וכבר משעה שירד לבור הוא נקרא יין.

דף נו עמוד ב
* לדעת רבא: ביין נסך לא החמירו חכמים, אלא שיש תנא שלישי (משנתנו) הסובר שלענין חיוב במעשר (ולענין יין נסך) שם יין עליו משירד מן הגת לבור.
* מה ששנינו במשנה, שאם היין ירד לבור מה שבבור אסור והיין הנשאר בגת מותר אף אם נגע בו נכרי, זה רק אם לא החזיר לגת את הסל הקשור לצינור המוליך את היין מהגת לבור.
* ניסוך ברגל אינו נחשב לניסוך.
מספר צפיות: 7
דף נז עמוד א
* אם מדד העובד כוכבים את מידת היין של ישראל ביד או ברגל - אסור בשתיה ומותר בהנאה, ורבי נתן סובר שאם מדד ביד אסור אפילו בהנאה.
* לדעת רב: תינוק בן יומו של עובד כוכבים הנוגע ביין - אוסר את היין בשתיה אך לא בהנאה.
* לדעת שמואל: הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים, אע"פ שמלו וטבלו, עושין יין נסך עד שתשקע עבודת כוכבים מפיהם (=12 חודש).

דף נז עמוד ב
* הגמרא הקשתה (מאמצע העמוד הקודם) על דינו של רב ועל דינו של שמואל מברייתא - ולפי הגורסים ברישא של הברייתא "טהור", הוצרכה הגמרא לתרץ שלפי כל אחד מהם הברייתא ממעטת את דינו של חבירו.
* יין שנגע העובד כוכבים שלא בכוונת ניסוך - לדעת רבא: נאסר רק בשתיה ולא בהנאה, ולדעת רב הונא בר חיננא ורב הונא בר רב נחמן: נאסר אף בהנאה.
מספר צפיות: 5
דף נח עמוד א
* רבא חזר בו וסובר שיין שנגע בו העובד כוכבים שלא בכוונת ניסוך נאסר אף בהנאה.
* אביי הקשה על רבא (לפני שחזר בו) מדברי אמוראים ומברייתא שמהם מוכח שיין שנגע בו עובד כוכבים שלא בכוונת ניסוך אסור אף בהנאה.

דף נח עמוד ב
* נגיעה ביין על ידי "כוחו" של העובד כוכבים וללא כוונת ניסוך - לא גזרו בכך חכמים ומותר אפילו בשתיה.
* לדעת רבי יוחנן: יין שמזגו עובד כוכבים אסור בשתיה, משום הרחקת עבירה.
* הגמרא מספרת על 2 פסקים שפסק ריש לקיש לאיסור, ועל כך שרבי יוחנן אמר לו לחזור בו מפסקיו.
מספר צפיות: 4
דף נט עמוד א
* מים של רבים - אינם נאסרים אם עבדו להם.
* לדעת רבי יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול, ואם לא טבל הרי הוא עדיין עובד כוכבים, ואם בא על בת ישראל הולד ממזר.
* רבי יוחנן סבר שכל מאכל שאינו עולה לשולחן של מלכים ללפת בו את הפת אין בו משום בישולי עובדי כוכבים.
לדעת רב כהנא: יש לאסור לכתחילה אף סיוע של גוי בהולכת ענבים של ישראל לגת.

דף נט עמוד ב
* אין מנסכים אלא על ידי שכשוך.
* עובד כוכבים שניסך את יינו של ישראל בכוונה - מותר לישראל ליטול ממנו את דמי היין הללו (לדעת רב אשי, והביא לכך סיוע מברייתא).
מספר צפיות: 10
דף ס עמוד א
* הגמרא (מסוף העמוד הקודם) מביאה כמה דינים שפסק רב פפא: בנוגע למגע גוי ביין, בנוגע לדין כוחו של גוי ביין, ובנוגע לדינו של גוי הנושא יין.
* גוי הכובש ענבים באמצעות קורה - נחלקו האמוראים אם היין מותר, ונחלקו הלישנות בגמרא אם המחלוקת היא ב"כוחו" או ב"כוח כוחו".

דף ס עמוד ב
* גוי העומד בצד בור של יין של ישראל - אם הישראל שיעבד לו את היין הזה לגבות ממנו את חובו, היין אסור.
* גוי שנפל לבור מלא יין - אם עלה מן הבור מת, היין מותר בהנאה (לדעת ת"ק), אך אם עלה חי היין אסור בהנאה.
* הגמרא מכריעה להלכה, שאין הלכה כרבי שמעון שמתיר את כל המקרים שבמשנה אפילו בשתיה.
* אם זרק הגוי חפץ לתוך היין - אין היין נאסר בכך.
מספר צפיות: 5
דף סא עמוד א
* ישראל שהיה דורך ענבים של גוי לעשות מהם יין בכשרות, כדי למוכרו לישראל, ולבינתיים הניחו ברשותו של הגוי - אם זו עיר שכולה עובדי כוכבים, והעיר נעולה בדלתים ובריח (ולכן אין ישראלים שפתאום מופיעים), היין אסור בהנאה.
* אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד כוכבים ומילאהו יין וישראל דר באותה חצר - מותר, ואף על פי שאין מפתח וחותם בידו.

דף סא עמוד ב
* במקרה הנ"ל, אם ישראל דר בחצר אחרת - מותר אם מפתח וחותם בידו של הישראל, אך חכמים חולקים וסוברים שהיין אסור, אא"כ יש שומר ישראל שיושב ומשמר את היין שלא יגע בו הגוי או שיש ממונה שבא לביקורת בזמנים שאינם קבועים.
* ת"ק ורבי שמעון בן אלעזר נחלקו במשנה (בעמוד א) אם "חוששים לגומלין" או לא, ונחלקו האמוראים מי המקל ומי המחמיר.
* עובד כוכבים שנמצא עומד בין חביות יין של ישראל - אם מדובר במקרה בו הוא חושש להיתפס כגנב אם ימצאוהו נוגע ביין, היין מותר אף בשתיה.
מספר צפיות: 3
דף סב עמוד א
* פרק חמישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני יין נסך וסתם יין של גוים, ובאיסורי הנאה אחרים, ובדיני טבילת כלים והכשרת כלים.
* לדעת רבי יוחנן: האיסור להשתמש בשכר שהתקבל על מלאכה שנעשתה ביין נסך הוא בגלל קנס שקנסו חכמים.
* אסור לאדם לפרוע את חובו מפירות שביעית (אא"כ נותן לו 'בצד היתר').

דף סב עמוד ב
* גוי השוכר פועל ישראל לעשות עבורו מלאכה ב'סתם יינם' - השכר אסור בהנאה.
* אם לווה פירות שביעית קודם זמן הביעור, ופרע והחזיר פירות בשנה השמינית - אין פירות אלו נחשבים לחליפי פירות שביעית ולא חלה עליהם קדושת שביעית (ובאופן דומה כך הדין גם לגבי 'אתנן').
מספר צפיות: 4
דף סג עמוד א
* אדם יכול להקדיש רק מה שברשותו.
* נתן לאשה טלה באתננה ואמר לה שיהיה אצלה עד שעת ביאה ואם תצטרך לו תקנהו מעכשיו, והקדימה והקדישה את הטלה (אך לא הקריבה) ואח"כ בא עליה - רב הושעיא מסתפק אם הטלה כשר להקרבה.
* בא עליה ולא נתן לה אתנן מיד, ולא ייחד לה טלה בשעת ביאה (אלא רק אמר לה התבעלי לי בטלה סתם), ורק אח"כ נתן לה טלה באתננה - הטלה מותר בהקרבה.

דף סג עמוד ב
* האומר לחבירו "תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסי לך" - קנה.
* בברייתא מובא שאם אמר לפועליו צאו ואכלו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר ומשום יין נסך, והטעם לכך למסקנת הגמרא הוא כי מדובר שהקדים לו בעל הבית לחנוני דינר או שמדובר שנטל בעל הבית את המאכלים מיד החנוני ונתן אותם ביד הפועלים.
* גוי ששכר ישראל כדי לשבור חבית של יין נסך - שכרו מותר בהנאה.
מספר צפיות: 11
דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה הוכחה מברייתא לכך שאם גוי שכר ישראל כדי לשבור חבית של יין נסך - שכרו מותר בהנאה.
* כסף שקיבל גוי בתמורה למכירת עבודה זרה שלו - הכסף שלו מותר בהנאה לישראל ואין דינו כדין עבודה זרה.
* ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ואמר לו הגוי המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים שיש לי ואביא לך את הכסף - הכסף אסור בהנאה (כי הישראל רוצה בקיומו של העבודה זרה עד שהגוי ימכור אותה).

דף סד עמוד ב
* גר תושב (אינו עובד עבודה זרה) - לא יכול לבטל עבודה זרה.
* הגמרא מקשה מ-2 ברייתות על דין זה ומתרצת.
* בברייתא מובאות 3 דעות של תנאים מי נחשב לגר תושב: שקיבל עליו בפני 3 חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים / שקיבל עליו 7 מצוות בני נח / שקיבל עליו כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות.
מספר צפיות: 6
דף סה עמוד א
* מותר לשלוח דורון לגוי ביום אידם אם אנחנו יודעים שאינו עובד עבודה זרה (ואין צורך שיקבל בפני 3 חברים שלא לעבוד עבודה זרה).
* רבא אמר לגוי ששמו בר שישך שהתענוג שלנו בעולם הבא גדול מהתענוג שלהם בעולם הזה כי לא תהיה עלינו אימת מלכות.
* השוכר את הפועל ולעיתותי ערב (=לאחר גמר העבודה) אמר לו העבר חבית של יין נסך ממקום למקום - שכרו מותר.
* השוכר את הפועל ואמר לו "העבר לי מאה חביות במאה פרוטות" ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן - שכרו אסור, "חבית חבית בפרוטה" ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן - שכרו מותר.

דף סה עמוד ב
* יין נסך שנתערב במאכל - אם הוא נותן טעם לפגם, מותר.
* ערימה של חיטים שנפל עליה יין נסך - בתחילה רבא התיר למכור את החיטים הללו לגוי, אך לאחר מכן חזר בו (שמא יקנה ממנו ישראל חיטים אלו ויכשל באכילתם).
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר