סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 
מספר צפיות: 4
דף פח עמוד א
* הנוטל כלי מן האומן כדי לבדקו ולראותו אם מעוניין לקנותו, ונאנס בידו, חייב לשלם, וזאת בתנאי שמדובר בחפץ שדמיו קצובים (כי בכך סמכה דעתו לקנותו כבר בשעה שמגביה את החפץ).
* אדם ירא שמים - כיון שגמר בליבו לקנות פירות מעם הארץ, שוב אינו חוזר בו, ולכן די בכך כדי לחייבו במעשר כאילו עשה קנין גמור.

דף פח עמוד ב
* "אבן שלמה וצדק יהיה לך" - צדק משלך ותן לו (הוסף משלך יותר ממה שמגיע לו על פי דין).
* קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות.
* קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה.
* בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם: הקב"ה ברך ישראל ב-22 וקללן ב-8, ואילו משה רבינו ברכן ב-8 וקללן ב-22.
מספר צפיות: 5
דף פט עמוד א
* הגמרא מביאה כמה ברייתות המלמדות שאסור לשנות ממנהג המקום בענין מדות ומשקלות.
* בית דין מעמידים ממונים שידאגו שהמדות בעיר יהיו מדויקות, ונחלקו הדעות אם היו מעמידים ממונים גם לכך שלא יפקיעו המוכרים את השער וימכרו ביוקר.

דף פט עמוד ב
* אמר רבן יוחנן בן זכאי: אוי לי אם אומר (ברבים את ההלכות שמפורש בהם כל מיני רמאויות ועוולות) אוי לי אם לא אומר, אם אומר - שמא ילמדו הרמאין (לרמות באופנים נוספים שלא הכירו), ואם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו (ויבואו לרמות יותר).
* אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו.
מספר צפיות: 6
דף צ עמוד א
* אנשים עלולים לטעות ולהחליף בין 2 מדות (כשלא מדובר בשיעורי מדות קטנות) כשההבדל ביניהם הוא רק רבע משיעורן.
* אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יתר משתות, והמשתכר אל ישתכר יותר משתות.

דף צ עמוד ב
* מותר לאדם לשמור באוצר את מה שהוא מלקט משדהו, אך אסור לו לקנות מהשוק כדי לשמור באוצר ולמכור ביוקר.
* מותר לאדם לאצור פירות לצורך ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית.
* אין מוציאין פירות מא"י לחו"ל כשהם דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות, ר' יהודה בן בתירא מתיר ביין.
מספר צפיות: 5
דף צא עמוד א
* אין משתכרים בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות.
* לדעת רשב"י: אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ.
* אותו היום שבאת רות המואביה לארץ ישראל מתה אשתו של בעז (ולהשמיע לנו בא שהקב"ה מקדים רפואה למכה ויש לו לאדם לבטוח בהקב'"ה - רשב"ם).
* אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן בני נחשון בן עמינדב הן - ללמדך שאפילו מי שיש לו זכות אבות אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ.
* השם של אמא של אברהם אבינו: אמתלאי בת כרנבו, השם של אמא של דוד המלך: נצבת בת עדאל, השם של אמא של שמשון: צללפונית.
* אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה.

דף צא עמוד ב
* אפילו שררה קטנה - מן השמים ממנים את האדם לכך.
* לדעת רבי יהושע בן קרחה: מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו? שהיה להן לבקש רחמים על דורם ולא בקשו.
* "מחלון וכליון" - ישנה מחלוקת אם זהו השם שלהם ו"יואש ושרף" זהו הכינוי שלהם, או להיפך.
* "ואכלתם מן התבואה ישן" - נחלקו האמוראים אם הכוונה ללא תולעת שמרקיבה את התבואה או שלא יהיה שדפון.
מספר צפיות: 8
דף צב עמוד א
* פרק שישי מתחיל בתחילת דף זה והמשנה הראשונה עוסקת בדין המוכר פירות לחבירו ונמצא שלא היו ראויים להצמיח.
* המוכר שור לחבירו, הרגיל לקנות שוורים גם לשחיטה וגם לחרישה, ומחירם שווה, ונמצא נגחן - רב סובר שהרי זה מקח טעות, ושמואל חולק.

דף צב עמוד ב
* טעמי המחלוקת הנ"ל: רב סובר שהולכים אחר הרוב (והרוב קונים לחרישה), ושמואל סובר שבדיני ממונות לא הולכים אחר הרוב אלא רק בדיני איסור והיתר.
* הגמרא מקשה על רב ממשנה בכתובות ומתרצת, ואח"כ מביאה ראיה לרב מברייתא (ודוחה זאת בתחילת העמוד הבא).
מספר צפיות: 6
דף צג עמוד א
* הגמרא מביאה ראיה לשיטת שמואל (הסובר שבדיני ממונות לא הולכים אחר הרוב) ודוחה את הראיה.
* הגמרא דוחה את האפשרות שרב ושמואל (שנחלקו אם הולכים בדיני ממונות אחר הרוב או לא) נחלקו במחלוקת תנאים.
* הגמרא מביאה ראיה לשיטת שמואל ממשנתנו ולאחר מכן מסיקה שאכן נחלקו תנאים במחלוקת רב ושמואל.

דף צג עמוד ב
* המוכר זרעוני גינה שאינם נאכלים, וזרעם הקונה ולא צמחו - נחלקו התנאים אם המוכר משלם לקונה רק את דמי הזרעים ששילם או אף את ההוצאות שהיו לו.
* מנהג גדול היה בירושלים: המוסר סעודה לחברו (שיכין לו חבירו סעודה עבור האורחים) וקלקלה, נותן לו דמי בשתו ודמי בושת אורחיו.
* עוד מנהג גדול היה בירושלים: מפה פרוסה על גבי הפתח - כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין, נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין.
מספר צפיות: 4
דף צד עמוד א
* לדעת רב הונא: אם הקונה החל לנפות מן התבואה שקנה את הטנופת ומצא שיש יותר מרובע הקב טנופת לסאה, מנפה מהתבואה את כל הטנופת והמוכר יחזיר לו כנגדה תבואה או מעות.
* ישנה מחלוקת אם הלכה זו היא מעיקר הדין או מקנס חכמים.

דף צד עמוד ב
* לאורך כל העמוד (ומסוף העמוד הקודם ועד תחילת העמוד הבא) הגמרא דנה בדין הנ"ל ומנסה שוב ושוב להביא ראיות לאחת הדעות, ודוחה את הנסיונות הללו.
* שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים, זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי - לדעת חכמים: נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו, ולדעת רבי יוסי: הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.
* שטר שיש בו ריבית - לדעת רבי מאיר: קונסים אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית, ולדעת חכמים: גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית.
מספר צפיות: 4
דף צה עמוד א
* הגמרא מביאה 2 נסיונות להוכיח כדעת רב הונא (הסובר שאם הקונה החל לנפות מן התבואה שקנה את הטנופת ומצא שיש יותר מרובע הקב טנופת לסאה, מנפה מהתבואה את כל הטנופת והמוכר יחזיר לו כנגדה תבואה או מעות), ודוחה נסיונות אלו.
* במשנה (צג ע"ב) מבואר שהמוכר אוצר של יין לחבירו והיו בו גם חביות שיינם רע, מקבל עליו הלוקח 10 חביות כאלו למאה - הגמרא דנה ומבארת מתי מקבל עליו זאת הלוקח ומתי אינו מקבל.

דף צה עמוד ב
* אמר לו המוכר מרתף של יין אני מוכר לך ולא אמר מרתף "זה" של יין וכן לא אמר לו שהיין שמוכר לו ראוי למקפה (להטעים את התבשיל) - נחלקו האמוראים אם הלוקח מקבל עליו 10 חביות שיינם רע למאה או שעל המוכר לתת לו יין שכולו יפה.
* יין הנמכר בחנות (יין רע שריחו חומץ ויש לו טעם יין) - נחלקו האמוראים אם מברכים עליו בורא פרי הגפן או שהכל נהיה בדברו.
מספר צפיות: 5
דף צו עמוד א
* הבודק את החבית כדי לדעת שלא החמיץ היין ולאחר זמן מה נמצא חומץ - לדעת רבי יוחנן: כל 3 ימים הראשונים הסמוכים לשעת הבדיקה זה בודאי היה יין, אך לאחר 3 ימים (עד שעה שנמצאת חומץ) יש ספק מתי החמיצה.
* המוכר חבית יין לחברו והחמיצה - לדעת רב: אם החמיצה תוך 3 ימים מהמכירה זה באחריות המוכר, אך אם החמיצה לאחר מכן ההפסד הוא של הלוקח.

דף צו עמוד ב
* במקרה הנ"ל - לדעת שמואל: ההפסד הוא של הלוקח בכל מקרה (אף אם החמיצה תוך 3 ימים מהמכירה).
* שכר תמרים, שכר שעורים, שמרי יין: מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו (וכך פסקו רבה ורב יוסף), ולדעת אחרים שמרים שיש בהם טעם יין מברך עליהן בורא פרי הגפן - רבא מבאר שהמחלוקת היא כאשר הטיל לתוך השמרים 3 כוסות מים וכעבור זמן נמצאו שם 3 כוסות וחצי.
מספר צפיות: 5
דף צז עמוד א
* שמרי יין של הקדש, הקדושים קדושת הגוף - מים שניתנו לתוכם אסורים, גם אם ניתנו מים לפני כן כבר כמה פעמים.
* שמרי יין של מעשר שני דמאי - מים שניתנו לתוכם מותרים (אפילו המים הראשונים).
* לדעת רב: אין אומרים קידוש היום אלא על יין הראוי לינסך על גבי המזבח.

דף צז עמוד ב
* הסוגיה לאורך העמוד מנסה לברר מה בא רב למעט בדבריו הנ"ל.
* סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום.
* יין מגולה - סכנה (מחשש שנחש הטיל בו ארס) ואסור לשתותו, ואם העבירו במסננת מותר לשתותו (לדעת רבי נחמיה), אך אעפ"כ אסור לקדש עליו.
מספר צפיות: 4
דף צח עמוד א
* כשהקונה אמר למוכר שקונה את היין לצורך תבשילו (היינו ליתן בכל פעם מעט מן היין בתבשילים), והניח את היין בקנקני המוכר, והחמיץ היין - נחלקו האמוראים על מי האחריות.
* אדם שהוא בעל גאוה - אפילו על אשתו אין הוא מתכבד (שמבזה היא אותו).
* כל המתגאה בטלית של תלמיד חכם ואינו תלמיד חכם - אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב"ה.

דף צח עמוד ב
* דבר הגרוע מפסולת החיטה הוא חתן הדר בבית חמיו (מחשש שיחשדו בו שאינו נוהג בצניעות עם חמותו), ודבר גרוע מכך הוא אורח שמכניס אורח אחר לבית מארחיו, ודבר גרוע יותר זה אדם המשיב דבר לשואלו בטרם ישמע ויבין את השאלה.
* במשנה מובא ששיעור הגובה שיש לבנות לסוגי הבתים שהוזכרו במשנה הוא כפי שיעור מחצית ארכו עם מחצית רוחבו של הבית, ובברייתא מובאת דעת אחרים הסוברים שהשיעור הוא כשיעור אורך הקורות העומדות לרוחבו של הבית ומחזיקות את התקרה.
מספר צפיות: 4
דף צט עמוד א
* דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינו מן המדה.
* שמואל טוען ש"כרובים בנס הן עומדין" (=גופם של הכרובים לא תפסו מקום), ומביא לכך הוכחה, ו-6 אמוראים מקשים ודוחים את ראייתו.
* אופן עמידת הכרובים - לדעה אחת: בזמן שישראל עושים רצונו של מקום פניהם איש אל אחיו, ואם אין עושים רצונו של מקום פניהם אל הבית, ולדעת השניה: פניהם נוטים קצת אל הבית וקצת זה אל זה.

דף צט עמוד ב
* המשנה עוסקת בזכויות וחובות בענין מעבר של אדם בגינת חבירו כדי להגיע לגינתו, והגמרא עוסקת בלוקח שקונה מקום בשדה חבירו לחפור שם תעלת מים.
* מי שיש לו תעלת מים שעוברת בתוך שדה חבירו ודופני התעלה נפלו ואין מספיק עפר בשטח התעלה כדי לתקן את שפת התעלה, רשאי בעל התעלה לקחת עפר ממקום אחר בשדה חבירו ולתקן את דופני התעלה.
* הגמרא דוחה את האפשרות לדייק מהמשנה שאסור לאדם לעשות דין לעצמו אפילו כאשר הוא מפסיד.
1 2 3 4 5 6 7 8
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר