סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 10
דף עח עמוד א
* במשנה נחלקו ת"ק ונחום המדי אם המוכר את החמור מכר גם את כליו - ומבאר עולא שהמחלוקת היא רק בנוגע ל"שק ודיסקיא וכומני" (ונחלקו אם סתם חמור לרכיבה עומד או למשאוי), אבל "אוכף ומרדעת קילקלי וחבק" לדעת כולם נכללים במכירה.
* הגמרא מסתפקת האם המחלוקת היא כאשר כלי החמור נמצאים על החמור או כאשר הם לא נמצאים על החמור.

דף עח עמוד ב
* אביי הביא רשימה של 6 תנאים, הסוברים שכאשר אדם מוכר דבר מה, הרי כוונתו למכור אותו עם כל כלי תשמישיו.
* המוכר "חמור מניקה" - כלל בכך גם את הסיח, המוכר "פרה מניקה" - לא כלל בכך גם את בנה.
* מובאת דרשה ארוכה הדורשת את הפסוק "על כן יאמרו המושלים באו חשבון...".
* כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם.
מספר צפיות: 6
דף עט עמוד א
* כל הפורש מדברי תורה - אש אוכלתו.
* כל הפורש (יש גורסים: המרפה) עצמו מדברי תורה - נופל בגיהנם.
* הקדיש אילן ואח"כ גדלו עליו פירות, הקדיש שדה ואח"כ נתמלאה עשבים - לדעת רבי יהודה מועלים בהם ולא בגידוליהם, ולדעת רבי יוסי מועלים אף בגידוליהם.

דף עט עמוד ב
* הקדיש בור או שובך ריקנים ואח"כ נתמלאו - לדעת ת"ק מועלים בהם ולא במה שנתמלאו, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון מועלים אף במה שנתמלאו (ונחלקו אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם).
* הקדיש בור או שובך מלאים, והקדיש סתם ולא פירש אם כוונתו להקדיש גם את תכולתם - לדעת ת"ק מועלים אף בתכולתם, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון מועלים רק בהם כדין המוכר נכסיו לחבירו.
מספר צפיות: 6
דף פ עמוד א
* אדם שקנה מחבירו את הוולדות שיוולדו מהיונים שבשובך שלו במשך שנה זו - עליו לשייר למוכר את 2 הוולדות הראשונות שייולדו, וכן את 2 הוולדות הראשונות שיוולדו לוולדות עצמן.
* "הלוקח... פירות כוורת נוטל ג' נחילים ומסרס" - בגמרא מובאות 3 דעות מהו הסירוס המוזכר במשנה זו וכיצד הוא מתבצע.
* לדעת רב כהנא: דבש בכוורת אין בטל ממנו דין מאכל לעולם (לענין טומאה).

דף פ עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: דין כוורת דבורים כדין קרקע (ולכן כותבים עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת).
* הגמרא מביאה ברייתא, המבארת את דין המוכר מיני אילנות, מה עליו לשייר אצל המוכר.
* "צדיק כתמר יפרח" - שעושה פירות, "כארז בלבנון ישגה" - שגזעו מחליף.
* ישנם עשרה מיני ארזים.
מספר צפיות: 7
דף פא עמוד א
* הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו - לא קנה גם את הקרקע שמסביב ומתחת לאילנות, ולדעת רבי מאיר כן קנה.
* הקונה שני אילנות בתוך של חבירו - מביא ביכורים ואינו קורא מקרא ביכורים, ולדעת רבי מאיר מביא וקורא.
* שמואל סובר שלדעת רבי מאיר אפילו בקונה אילן אחד, שאין לו חלק בקרקע, מביא וקורא, והגמרא דחתה את דבריו.

דף פא עמוד ב
* רבי מאיר סובר שהקונה אילן אחד בתוך של חבירו מביא ביכורים ואינו קורא - לדעת רבה הטעם לכך הוא כי רבי מאיר מסתפק האם במקרה זה קנה את הקרקע עם האילן או לא, ולכן מביא ביכורים אך אינו קורא.
* לאור הסברו של רבה, הגמרא מעלה קשיים שונים ומנסה לברר איך ניתן להביא ספק ביכורים לבית המקדש.
מספר צפיות: 7
דף פב עמוד א
* הקונה 2 אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע עמהם, ועליו לקוץ את הענפים היוצאים מן הגזע והם שלו.
* רב נחמן ע"פ רב פפא סובר, שהלוקח מחבירו עץ דקל, אף אם אירע והוציא הגזע ענפים, אין הם שלו.
* לדעת רב זביד (בביאור דברי רב נחמן) הדקל עשוי להוציא ענפים מן הגזע, ואם קנה דקל בלא לפרש, הענפים היוצאים מן הגזע אינם שלו, מפני שהוא מסיח דעתו מהם כיון שהדקל עומד להיעקר לאחר שיתייבש.

דף פב עמוד ב
* הקונה 3 אילנות מחבירו - לדעת רב יוחנן: הרי זה קנה קרקע תחתיהן וביניהן וחוצה להם כמלוא אורה וסלו, אך רבי אלעזר סובר ש"המוכר בעין רעה מוכר" ולכן הקשה על רבי יוחנן שפסק שמקבל הלוקח אף "אורה וסלו".
* בשטח של "אורה וסלו" - לדעת רב יוסף: בעל השדה (המוכר) רשאי לזרוע שם, ולדעת אביי: לא המוכר ולא הלוקח.
* הקונה 3 אילנות מחבירו יש לו קרקע אם המרחק בין האילנות הוא מ-4 עד 8 אמות לדעת רב יהודה בשם שמואל, ולדעת רב נחמן בשם שמואל מ-8 עד 16 אמות.
מספר צפיות: 7
דף פג עמוד א
* רבא פסק (והגמרא מביאה ברייתא כמותו) שהקונה 3 אילנות מחבירו קנה גם את הקרקע אם המרחק בין האילנות הוא מ-4 אמות ועד 16 אמות.
* המדידה הנ"ל מתבצעת לא בסמוך לקרקע ולא מן הגובה, אלא ממקום הבינוני.
* הגמרא מביאה כמה ספיקות בנוגע לדין זה (של הקונה 3 אילנות מחבירו שקנה גם את הקרקע).

דף פג עמוד ב
* האופן בו נטועים ה-3 אילנות (שהקונה אותם קנה גם את הקרקע) - לדעת שמואל: אם האילנות עומדים כחצובה (רגל אחת עומדת כנגד האויר שבין השתים), ולדעת רב אפילו אם עומדים בשורה אחד אחרי השני.
* מכר לו שוה חמש בשש והוקר ועמד על שמונה (קודם שנתקיים המקח) - לוקח יכול לחזור בו אך לא המוכר.
מספר צפיות: 7
דף פד עמוד א
* מכר לו שוה שש בחמש והוזל ועמד על שלוש - המוכר יכול לחזור בו אך לא הקונה.
* הגמרא מדייקת מהמשנה שצבע החמה הוא אדום (ומביאה לכך סיוע מן המציאות).

דף פד עמוד ב
* יתכן שדברי המשנה שהמוכר לחבירו "יין ונמצא חומץ חומץ ונמצא יין שניהם יכולין לחזור בהן" הם גם לשיטת חכמים הסוברים שלענין תרומה ומעשר יין וחומץ נחשבים למין אחד - כיון שלענין מקח וממכר יש מי שנוח לו יין ויש מי שנוח לו חומץ.
* למסקנה - דעת רבי יוחנן: מדד המוכר ונתן לתוך קופתו של לוקח (שבסימטא) - קנה, ואם מדד והניח על גבי קרקע הסימטא - לא קנה.
מספר צפיות: 11
דף פה עמוד א
* כליו של לוקח קונה לו בכל מקום (אם פסק דמים), חוץ מרשות הרבים.
* הגמרא מקשה על דין זה מברייתא, ומתרצת (בתחילת העמוד הבא).

דף פה עמוד ב
* רב ששת שאל את רב הונא האם כלי של לוקח הנמצא ברשות המוכר, והניח המוכר חפץ בכלי הלוקח, האם קנה הלוקח או לא.
* נסיונות לענות על שאלה זו ממשנה בגיטין ומהמשנה אצלנו - נדחו.
* בסוף העמוד ובעמוד הבא: נסיון של רבא לענות על שאלה זו מברייתא ונסיון של רבינא לענות על שאלה זו מדברי רב ושמואל - נדחו.
מספר צפיות: 5
דף פו עמוד א
* כליו של הלוקח קונים לו ברשות המוכר אם המוכר אמר לו "לך וקנה לך את החפץ", אך אם המוכר לא אמר לו כלום הגמרא נשארה בספק אם כליו של לוקח ברשות מוכר קונים או לא.
* מטלטלים נקנים במשיכה אם אין דרכם בהגבהה (היינו: כאשר הם כבדים), אך אם דרכם בהגבהה (כאשר הם קלים) הם נקנים בהגבהה ולא במשיכה.
* הגמרא מקשה מ-2 ברייתות על דעה זו ומתרצת.

דף פו עמוד ב
* הגמרא מקשה מ-2 משניות על הדעה הנ"ל ומתרצת.
* לדעת רב ושמואל מוכר האומר ללוקח "כור [=30 סאה] תבואה ב-30 סלעים אני מוכר לך" - כל הכור נחשב למכירה אחת ולכן יכול לחזור בו כל עוד לא סיים את המדידה, אך אם אמר לו "כור [=30 סאה] תבואה ב-30 סלעים וכל סאה בסלע אני מוכר לך" - כל סאה נחשבת למכירה נפרדת, ולכן כל סאה שמדד נקנית ללוקח ולא יכול לחזור בו ממנה.
* הגמרא מקשה על כך מ-2 ברייתות ומתרצת.
מספר צפיות: 5
דף פז עמוד א
* מותר לפועל להוזיל את מחיר העבודה שלו תמורת הקדמת המעות על ידי בעל הבית, ודבר זה לא נחשב לריבית.
* המשנה עוסקת במוכר יין או שמן לחבירו, עד מתי יכולים לחזור בהם, ועד כמה חייב המוכר להטיף ללוקח מכלי המידה.

דף פז עמוד ב
* במשנה (בעמוד א) נאמר שמה שנשאר דבוק בדופני הכלי, לאחר שהמוכר לחבירו יין או שמן הטיף 3 טיפות ממה שנשאר בדופני כלי המדידה, הרי הוא של המוכר, והטעם לכך מבואר בסוגייתנו שהוא משום שהלוקח מתייאש ממה שנשאר.
* בגמרא מובאות 4 הצעות לביאור מחלוקת חכמים ורבי יהודה שבמשנה (ורק ההצעה האחרונה, המובאת בעמוד הבא, נשארת למסקנה).
מספר צפיות: 7
דף פח עמוד א
* הנוטל כלי מן האומן כדי לבדקו ולראותו אם מעוניין לקנותו, ונאנס בידו, חייב לשלם, וזאת בתנאי שמדובר בחפץ שדמיו קצובים (כי בכך סמכה דעתו לקנותו כבר בשעה שמגביה את החפץ).
* אדם ירא שמים - כיון שגמר בליבו לקנות פירות מעם הארץ, שוב אינו חוזר בו, ולכן די בכך כדי לחייבו במעשר כאילו עשה קנין גמור.

דף פח עמוד ב
* "אבן שלמה וצדק יהיה לך" - צדק משלך ותן לו (הוסף משלך יותר ממה שמגיע לו על פי דין).
* קשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות.
* קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה.
* בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם: הקב"ה ברך ישראל ב-22 וקללן ב-8, ואילו משה רבינו ברכן ב-8 וקללן ב-22.
מספר צפיות: 7
דף פט עמוד א
* הגמרא מביאה כמה ברייתות המלמדות שאסור לשנות ממנהג המקום בענין מדות ומשקלות.
* בית דין מעמידים ממונים שידאגו שהמדות בעיר יהיו מדויקות, ונחלקו הדעות אם היו מעמידים ממונים גם לכך שלא יפקיעו המוכרים את השער וימכרו ביוקר.

דף פט עמוד ב
* אמר רבן יוחנן בן זכאי: אוי לי אם אומר (ברבים את ההלכות שמפורש בהם כל מיני רמאויות ועוולות) אוי לי אם לא אומר, אם אומר - שמא ילמדו הרמאין (לרמות באופנים נוספים שלא הכירו), ואם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו (ויבואו לרמות יותר).
* אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו.
1 2 3 4 5 6 7 8 9
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר