דף סד עמוד א
* רבינא מנסה להוכיח שמדברי רב פפא משמע שלא כדעת רב דימי, ודוחה הגמרא את דבריו.
* במשנה מובא שהמוכר את הבית לא מכר לא את הבור ולא את הדות, ובגמרא מבואר ההבדל בין בור ודות ("אחד הבור ואחד הדות בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין").

דף סד עמוד ב
* לדעת רבי עקיבא "מוכר - בעין יפה מוכר", ולדעת חכמים "מוכר - בעין רעה מוכר".
* הגמרא מנסה לברר את המקור לשיטת רבי עקיבא וחכמים הנ"ל, ורק הנסיון הרביעי להוכחה לא נדחה.

דף סה עמוד א
* רב ושמואל נחלקו האם הלכה כחכמים (מוכר - בעין רעה מוכר) או כרבי עקיבא (מוכר - בעין יפה מוכר).
* 2 בתים המצויים זה לפנים מזה, ומכר את החיצון לאחד, ונתן את הפנימי במתנה לשני - רשאי הפנימי לעבור דרך החיצון (אך במקרה שמכר את 2 הבתים ל-2 אנשים או נתן במתנה ל-2 אנשים או נתן את החיצוני במתנה ומכר את הפנימי - לא רשאי הפנימי לעבור דרך החיצון).

דף סה עמוד ב
* המשנה שלנו, הסוברת שמכתשת המיטלטלת אינה כלולה במכירת בית, איננה כדעת רבי מאיר.
* בברייתא מובא ש"צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה, קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה", והגמרא קובעת שברייתא זו, הסוברת שחיבור הצינור לקרקע אינו מחשיבו כקרקע ומבטל ממנו שם כלי, היא לא כדעת רבי אליעזר ולא כדעת חכמים.

דף סו עמוד א
* הגמרא ממשיכה להביא כמה מקומות שנחלקו בהם רבי אליעזר וחכמים, ומבררת אם אכן מהם מוכח שרבי אליעזר וחכמים אינם סוברים כתוספתא שבעמוד הקודם הסוברת שחיבור הצינור לקרקע אינו מחשיבו כקרקע ומבטל ממנו שם כלי.
* מקוה שכולו שאוב - לדעת רשב"ם פסול מהתורה, ולדעת ר"י פסול רק מדרבנן.

דף סו עמוד ב
* אוכל הבא במים מוכשר לקבל טומאה אם תחילת ירידת המים היתה לרצון אע"פ שבשעה שירדו על האוכל עצמו לא היה רצון, ובתנאי שירדו המים לצורך אכילת דבר התלוש.
* מי גשמים שבשעת ירידתם חשב עליהם להדיח בהם את האיצטרובלין ואח"כ נפלו על זרעים ללא רצון הבעלים - לדעת חכמים יש ספק אם הזרעים הוכשרו לקבל טומאה (הספק הוא אם האיצטרובלין נחשב מחובר לקרקע או לא).

דף סז עמוד א
* המוכר את החצר - במשנה מובא שלדעת חכמים נכללים במכירה זו גם הבתים והבורות שבחצר, אך רבי אליעזר חולק, ובגמרא מובאות 2 לישנות שנחלקו האם מחלוקת זו היא כאשר אמר שמוכר "דרתא" או כאשר אמר שמוכר "חצר".
* מכר ללוקח חולסית ומצולה ועשה מעשה קנין רק באחד מהם - מובאות בגמרא 2 לישנות שנחלקו האם רבא סובר שמעשה קנין באחד מהם מועיל לקנות גם את השני עמו.

דף סז עמוד ב
* המשנה הראשונה בעמוד מבארת מה כלול במכירת בית הבד כאשר המוכר לא פירט אלו דברים כולל עמה במכירתה, ובגמרא מובאת ברייתא שמוסיפה דברים שלא נזכרו במשנה.
* המשנה השניה בעמוד מבארת מה כלול במכירת בית המרחץ כאשר המוכר לא פירט אלו דברים כולל עמו במכירתו, ובגמרא מובאת ברייתא שמוסיפה דברים שלא נזכרו במשנה.

דף סח עמוד א
* המשנה מבארת מה כלול במכירת עיר כאשר המוכר לא פירט אלו דברים כולל עמה במכירתה.
* במשנה מובא שלדעת רשב"ג "המוכר את העיר מכר את הסנטר", ונחלקו האמוראים מה ביאור המילה "סנטר" - עבדו של שר העיר הממונה על תחומי העיר, או שדות שמסביב לעיר.

דף סח עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא ומנסה להוכיח ממנה ש"סנטר" זהו עבד הממונה על תחומי השדות, ודוחה את הראיה.
* ביברים ויערות שפתחם פונה כלפי העיר כלולים במכירת העיר.
* המשנה מבארת מה כלול במכירת שדה כאשר המוכר לא פירט אלו דברים כולל עמה במכירתה.

דף סט עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר ש"המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצרכה", ונחלקו בסוגייתנו האמוראים על אלו אבנים מדובר - אבנים שמניחים על העומרים כדי שלא יתפזרו ברוח, או אבנים הסדורות בשדה לצורך בניית גדר לשדה.
* לדעת חכמים רק דברים המיוחדים וקבועים בשדה כלולים במכירת השדה, ולדעת רבי מאיר אף דברים שאינם קבועים כל כך - ובהתאם למחלוקת זו הגמרא מבארת עבור התשמישים המובאים במשנה באיזה אופן מכור אף לפי חכמים ובאיזה אופן רק לפי רבי מאיר.

דף סט עמוד ב
* הקונה את השדה קנה גם את המצרים שסביב השדה ואת האילנות הנטועים בתוך המצרים - מדין תורה.
* על אף שהמוכר שדה סתם, האילנות כלולים במכירה, רב יהודה אמר שיש לציין זאת במפורש בשטר המכירה, מחשש שבית דין יטעו.
* הגמרא מביאה 5 אופני אמירה במכירת שדה, ומבארת כיצד יש לפרשם.

דף ע עמוד א
* לדעת רב ששת, לפי הלישנא הראשונה: מכר שדה לחבירו ואמר לו "שדי מכורה לך חוץ מחרוב פלוני" - לא קנה הלוקח גם את שאר החרובים שבשדה.
* לדעת רב ששת, לפי הלישנא השניה: מכר שדה לחבירו ואמר לו "שדי מכורה לך חוץ מחצי חרוב פלוני" - לא קנה הלוקח גם את החצי השני של החרוב (וכמובן שלא קנה את שאר החרובים שבשדה).

דף ע עמוד ב
* המפקיד אצל חבירו מעות בשטר וכשבא לתובעם אמר לו הנפקד החזרתים לך - לדעת רב חסדא: נאמן הנפקד ובשבועה.
* שטר כיס היוצא על היתומים והיתומים אינם יודעים אם אביהם החזיר את המעות - לדעת דייני גולה: נשבע וגובה כולו, ולדעת דייני א"י (וכך פסק רבא): נשבע וגובה מחצה. [וכולם מסכימים עם רב חסדא שלעיל]

דף עא עמוד א
* רבי עקיבא וחכמים נחלקו אם "המוכר - בעין יפה מוכר" או לא.
* הנותן שדה במתנה - אף הבור והגת בכלל נתינתו (בניגוד למוכר שדה), כי מי שנותן מתנה, בעין יפה נותן.
* לדעת רב הונא: מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו - יש לו למוכר גם את הקרקע שתחתיהם (וכשימותו יוכל ליטע אילנות אחרים במקומם).

דף עא עמוד ב
* הגמרא טענה בסוף העמוד הקודם שרב הונא אמר את דבריו גם לשיטת רבי עקיבא, ועל כך הקשתה בעמוד ב מדעת רבי שמעון שבמשנה בעמוד א, ובעקבות כך טענה כעת שרב הונא אמר את דבריו רק לשיטת חכמים (הסוברים שהמוכר - בעין רעה מוכר).
* הטעם לדעת רבי שמעון במשנה, שאמר שהמקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה, הוא מכיון שיונקים משדה הקדש.

דף עב עמוד א
* הגמרא מקשה על הטענה בעמוד הקודם שרבי שמעון סבר כרבי עקיבא, וממילא אין לתרץ כפי שתירצה הגמרא בעמוד הקודם את הקושיא על רב הונא.
* הגמרא מוכיחה מברייתא שרבי שמעון סובר שאף המקדיש - בעין רעה מקדיש (בנוסף לכך שסובר שהמוכר - בעין רעה מוכר).

דף עב עמוד ב
* למסקנת הגמרא ניתן לבאר שדברי רב הונא (מהדף הקודם) נאמרו אף לשיטת רבי עקיבא.
* למסקנת הגמרא, רבי שמעון לא סובר שהולכים בפדיון הקדש אחר שעת הפדיון, אא"כ יש לימוד מיוחד.
* לדעת רב הונא: חרוב המורכב וסדן השקמה - תורת אילן עליו ותורת קרקע עליו. עומר שיש בו סאתים - תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו.

דף עג עמוד א
* פרק "המוכר את הספינה" (פרק חמישי) המתחיל בעמוד זה עוסק בדרכי מכירת מטלטלין ומפרט מה נכלל במכירתם.
* במשנה ובברייתא מבואר מה נכלל במכירת ספינה.
* הרשב"ם מבאר שמטרת רבה בהבאת המעשים שבעמוד זה הם משום "מה רבו מעשיך ה'", ויש מהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, או לפרש מקראות האמורים בספר איוב.

דף עג עמוד ב
* אגדות רבה בר בר חנה המתחילות בעמוד זה, הן מן האגדות התמוהות ביותר בש"ס, ורבו הפירושים לבאר את עומק כוונתן.
* רבה בר בר חנה מספר 4 פעמים על דברים תמוהים שראה כאשר היה בספינה.
* רבה בר בר חנה מספר פעמיים על דברים תמוהים שראה כאשר הלך במדבר.

דף עד עמוד א
* רבה בר בר חנה מספר על סוחר ישמעאלי שהראה לו: מתי מדבר, הר סיני, בלועי קרח, ומקום בו נושקים ומתחברים הארץ עם הרקיע זה בזה.
* בלועי קורח אומרים אחת ל-30 יום: משה ותורתו אמת והן בדאין.
* רבי יוחנן ורב ספרא מספרים על דברים תמוהים שראו כאשר הלכו בספינה.

דף עד עמוד ב
* רב יהודה הינדוא ורבי יהושע מספרים מה ראו כאשר הלכו בספינה, והונא בר נתן סיפר מה ראה כאשר הלך במדבר.
* כל מה שברא הקב"ה בעולמו - זכר ונקבה בראם.
* 7 ימים (ימה של טבריא וימה של סדום וימה של חילת וימה של חילתא וימה של סיבכי וים אספמיא וים הגדול) ו-4 נהרות (ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה) מקיפין את ארץ ישראל.

דף עה עמוד א
* עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן.
* עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן.
* עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים.
* עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק.
* כל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה - מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא.
* כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו.

דף עה עמוד ב
* ירושלים של עולם הזה - כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא - אין עולין אלא המזומנין לה.
* עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקב"ה.
* ג' נקראו על שמו של הקב''ה, ואלו הן: צדיקים ומשיח וירושלים.
* עתידין צדיקים שאומרים לפניהן קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה.
* עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה.
* ספינה - מאימתי תהא קנויה ללוקח שלא יוכל מוכר לחזור בו? רב אמר: כיון שמשך כל שהוא קנה, ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה.