סקר
מסכת בבא קמא:





 
מספר צפיות: 13
דף קנה עמוד א
* קטן היורש קרקעות אביו שמת - לדעת רבא בשם רב נחמן: רשאי למכור קרקעות אלו מגיל 18, ולדעת רב הונא בר חיננא בשם רב נחמן: מגיל 20.
* רבי זירא הקשה מברייתא לשיטת רב הונא בר חיננא (והגמרא תירצה קושיה זו בעמוד הבא).

דף קנה עמוד ב
* האמוראים נחלקו האם שנת ה-18 (או ה-20, לדעה השניה שלעיל) דינה כשנה שלפניה (ונחשב לקטן ולא יכול למכור קרקעות שירש מאביו) או כשנה שלאחריה (ונחשב לגדול ויכול למכור).
* מי שיודע בטיב משא ומתן רשאי למכור קרקעות אביו גם לפני הגיל הנ"ל.
* לענין עדות על מטלטלים - נאמן להעיד על מה שראה ושמע מגיל 13.
* מתנת קרקע שנותן נער מגיל 13, אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן, נחשבת למתנה.
מספר צפיות: 16
דף קנו עמוד א
* לענין קידושין, גירושין, חליצה, מיאון - לא מספיק שהנער (והנערה) הגיע לגיל 13 (והנערה לגיל 12) אלא יש לבדוק שהביאו שערות.
* לדעת רבי יוסי - קטנה יכולה לחלוץ.
* לדעת רבי יהודה - יכולה האשה למאן אפילו לאחר שהביאה 2 שערות עד שיגדלו 2 השערות ויהיו ארוכות ושוכבות ונראה כאילו יש שם שערות הרבה.
* הגמרא מביאה פסקי הלכות בנוגע לכל הנושאים שהוזכרו בדף האחרון.

דף קנו עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא ובה רבי אלעזר מביא ראיה לשיטתו ששכיב מרע לא יכול להקנות באמירה בלבד אלא רק בקנין כמו בריא, וחכמים דוחים את ראייתו.
* לדעת רבי אלעזר המקיים קוצים בכרם יש בכך איסור כלאים, וחכמים חולקים.
* לדעת רבי יהושע (בניגוד לדעת רבי אליעזר) אין חילוק בדין מתנת שכיב מרע בין שבת ליום חול.
מספר צפיות: 22
דף קנז עמוד א
* שמואל הסתפק לשיטת חכמים שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם - מה הדין במקרה של לוה הכותב בשטר "משעבד אני לך כל הנכסים הקנויים לי וכן נכסים שאני עתיד לקנות" ולאחר ההלואה קנה נכסים, האם אכן חל השעבוד על הנכסים שקנה, ואם מכרם יכול המלוה לגבותם מהלקוחות או לא.
* מובאים 2 נסיונות להוכיח שחל השעבוד במקרה הנ"ל, אך ההוכחות נדחו.

דף קנז עמוד ב
* מובאים 2 נסיונות נוספים להוכיח שחל השעבוד במקרה הנ"ל, אך ההוכחות נדחו.
* אם במקרה הנ"ל חל השעבוד - נחלקו הדעות מה הדין במקרה בו לוה מאחד וכתב בשטר שמשעבד כל מה שיקנה, ואח"כ לוה מאדם נוסף וכתב לו גם כך, ואח"כ חזר וקנה קרקעות ומכרן או מת והורישן: דעה אחת סוברת שראשון קנה, ודעה שניה סוברת שיחלוקו וכך מכריעה הגמרא להלכה.
* לרב אשי היה "מהדורא קמא" ו"מהדורא בתרא", וברשב"ם הביא מרב האי גאון ור"ח שרב אשי סיים את תלמודו לאחר 30 שנה פעם ראשונה, ואח"כ סיים את תלמודו פעם שניה לאחר עוד 30 שנה.
מספר צפיות: 13
דף קנח עמוד א
* בעמוד זה מובאת משנה בלבד, והגמרא מתחילה בעמוד ב.
* המשנה עוסקת במקרה בו נפל הבית עליו ועל אשתו ומתו שניהם ואינו ידוע מי מת קודם - ומובאת מחלוקת ב"ש וב"ה כיצד יחלקו בנכסים יורשי הבעל ויורשי האשה.

דף קנח עמוד ב
* במקרה הנ"ל נאמר במשנה שלדעת ב"ה נכסי צאן ברזל הם "בחזקתן" - ונחלקו האמוראים האם הכוונה היא בחזקת יורשי הבעל או בחזקת יורשי האשה או שיחלוקו.
* המשנה עוסקת במקרה בו נפל הבית עליו ועל אמו ואינו ידוע מי מת קודם - לדעת ת"ק ב"ש וב"ה מודים שיחלוקו בנכסים, ולדעת ר"ע הנכסים בחזקתן (ונחלקו האמוראים אם הכוונה היא שהם בחזקת יורשי האם או בחזקת יורשי הבן).
* אוירא דארץ ישראל מחכים.
* בן עזאי היה תלמיד חבר של רבי עקיבא, וההוכחה לכך היא שפנה אליו בלשון נוכח כדרך חבר.
מספר צפיות: 15
דף קנט עמוד א
* הגמרא מביאה 6 אפשרויות שונות לבאר מה היא ההלכה שנשלחה מארץ ישראל שאמרו עליה שהיא קשה, ודוחה את כל האפשרויות, ולבסוף חוזרת ומבארת כהבנה הראשונה.
* "גזירת מלך" היא שמשה ואהרן פסולים להעיד לחותנם (ולא מפני שהם לא נאמנים).

דף קנט עמוד ב
* בן שמת בחיי אמו, ואח"כ מתה אמו - איננו יורש את אמו בקבר (כאילו הוא חי) להנחיל לאחיו מן האב [כך הוכיחה הגמרא מברייתא וממשנה].
* במקרה של "נכסי דבי בר סיסין" רבא פסק שיש להעמיד את השדה ביד המוכר, ובמקרה של "שכוני גוואי" פסק שיש להעמיד את הבית ביד הלוקח, ורב נחמן פסק להיפך - והגמרא דנה בישוב הסתירה בפסקים שלהם (סוגייה זו מופיעה גם בדף ל ע"א).
מספר צפיות: 18
דף קס עמוד א
* פרק עשירי, המתחיל בתחילת עמוד זה, עוסק בהלכות כתיבת שטרות.
* ההבדלים בין גט פשוט לגט מקושר: גט פשוט - עדיו מתוכו, ומקושר - עדיו מאחוריו; גט פשוט - עדיו בשנים, ומקושר - בשלשה.

דף קס עמוד ב
* הגמרא מביאה 3 דעות למקור ללימוד דיני הפשוט והמקושר.
* למסקנת הגמרא כל דינו של שטר מקושר הוא מדרבנן, ו-3 המקורות שהביאו האמוראים הם אסמכתא בעלמא.
* חכמים תיקנו גט מקושר בגלל מקום שגרו בו כהנים שהיו קפדנים מאוד והיו ממהרים לגרש נשותיהם ואח"כ לא יכלו להחזיר אותם כי כהן אסור בגרושה, ולכן תיקנו להם לגרש בגט מקושר שעשייתו ממושכת וכך לא ימהרו לגרש נשותיהם.
* נחלקו האמוראים אם מקום חתימת העדים בשטר מקושר הוא בין כל קשר וקשר או אחורי הכתב בצד החיצוני כנגד הכתב הפנימי.
מספר צפיות: 14
דף קסא עמוד א
* מקום מחוק שיש בשטר ונכתבו עליו מילים מסויימות - אם המחיקה היא במקום שיתכן שהיה כתוב שם "הכל שריר וקיים" וגודל המחיקה לפחות כשיעור זה, פסול.
* הגמרא מקשה ומבררת מדוע אין חשש זיוף בשטר מקושר לדעת רבי ירמיה בר אבא (הסובר שמקום חתימת העדים בשטר מקושר הוא אחורי הכתב בצד החיצוני כנגד הכתב הפנימי).

דף קסא עמוד ב
* אין אדם מניח מלחתום בשטר בשם של עצמו וחותם בשם אביו, וכן אין אדם מעיז פניו לעשות משמו של אביו סימן לחתימת ידו.
* לדעת מר זוטרא: כל שטר מקושר שאין חתימות עדיו מסתיימים בשורה אחת - פסול.
* כל המחיקות שיש בשטר (ואינם במקום כתיבת "שריר וקיים"), צריך שיכתוב בסוף השטר "ודין קיומיהון" (כלומר שיפרש בסיום השטר את המקומות שיש בהם מחקים, ויכתוב שהם אמת).
מספר צפיות: 12
דף קסב עמוד א
* רב עמרם מבאר, שהסיבה לכך, שצריך שיחזור ויכתוב את עיקרי הדברים שנכתבו בשטר בשורה האחרונה שבשטר, היא בגלל שאין למדים דברים חדשים מהשורה האחרונה, ולכן כך אין חשש זיוף.
* רב נחמן הביא סיוע מברייתא לדברי רב עמרם.

דף קסב עמוד ב
* אפילו אם הרחיק את חתימות העדים מעט פחות מ-2 שורות מן הכתב - השטר כשר.
* אם היו חתימות העדים רחוקות מהכתב 2 שורות או יותר, וכדי להכשיר את השטר הוסיפו בו חתימות נוספות באותן 2 שורות, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול - תתקיים העדות ב-2 העדים האחרונים שהם כשרים.
* אויר - פוסל סוכה ב-3 טפחים, וסכך פסול - פוסל סוכה ב-4 טפחים.
מספר צפיות: 16
דף קסג עמוד א
* שיעור 2 שורות שאמרו חכמים שאם השאירו אותן ריקות בסוף השטר השטר פסול - הגמרא מסיקה שהשיעור הוא שיעור של 2 שורות עם שיעור של הרווח שרגילים להשאיר בין שורה לשורה (ובגמרא מובאות 3 דעות לחישוב שיעור זה).
* שיעור 2 השורות הריקות הללו שפוסלות את השטר - משערים אותן בכתב ידי עדים ולא בכתב ידי סופר.
* לדעת רב: בין חתימות העדים ל'אשרתא' - אפילו אם נשאר רווח יותר משיעור 2 שורות, השטר כשר.

דף קסג עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן: בין חתימות העדים ל'אשרתא' - אפילו אם נשאר רווח של שורה אחת, השטר פסול.
* לדעת רבי יוחנן: שטר הבא הוא ועדיו בשורה אחת - כשר (ואם יש חתימות בשורה שאחריה - אין מקיימים אותו מן העדים שלמטה אלא מן העדים שלמעלה).
* לדעת רבי יוחנן: שטר הבא הוא בשורה אחת ועדיו בשורה אחרת - פסול.
מספר צפיות: 16
דף קסד עמוד א
* הגמרא מקשה מברייתא על דברי רב המכשיר שטר שנכתב כולו על המחק, ומתרצת.
* בברייתא נאמר: "הוא על הנייר ועדיו על המחק - כשר, הוא על המחק ועדיו על הנייר - פסול" (והגמרא מבארת באריכות כיצד רב יבאר ברייתא זו).

דף קסד עמוד ב
* בשטר פשוט כותבים את הזמן האמיתי, ובשטר מקושר כותבים שנה אחת קדימה.
* רק בית שיש לו 4 פינות מטמא בנגעים.
* לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, כיון שמתוך שהוא מספר בטובתו הוא בא לידי סיפור רעתו.
* 3 עבירות אין אדם ניצול מהן מלעבור עליהן בכל יום: הרהור עבירה, עיון תפילה, ואבק לשון הרע.
מספר צפיות: 14
דף קסה עמוד א
* רוב בני אדם נכשלים בגזל, מיעוט בני אדם נכשלים בעריות, והכל נכשלים באבק לשון הרע.
* רשב"ג ור"ש ור' אלעזר סוברים שאם אומר אדם לשליח לעשות עבורו דבר קל, ועשה השליח דבר קשה יותר - אין זה שינוי מדעת המשלח, שלא נתכוין המשלח אלא להראות לשליח מקום להקל בשליחותו.
* אם יש עד אחד שחתום על שטר ועד אחד שמעיד בעל פה - נחלקו אביי ואמימר אם נחשב כשטר החתום בשני עדים או לא.

דף קסה עמוד ב
* מובאות 4 גרסאות שונות מה היתה השאלה ששאלו את רבי ירמיה, ומה היתה תשובתו שבעקבותיה הכניסו את רבי ירמיה לבית המדרש (לאחר שהוציאו מבית המדרש בעקבות שאלה ששאל שלא כהוגן, כמובא בדף כג ע"ב).
* המשנה דנה בשטרות שנכתבו בהן לשונות שסותרות זו את זו, וכן בשטרות שיש בהם מחיקות ולא ידוע מה היה כתוב שם, וכן בשטרות שיש סתירה בין הכתוב בתחילת השטר לכתוב בסופו.
מספר צפיות: 12
דף קסו עמוד א
* יד בעל השטר על התחתונה, ואינו יכול להוציא מהלוה אלא כמשמעות הפחותה ביותר שבשטר.
* לדעת רב אשי, וכך מוכח ממשנה בכריתות, יש הבדל בין לשון "דינרי" (שמשמעותם היא דינרי זהב) לבין לשון "דינרים" (שמשמעותם היא דינרי כסף).

דף קסו עמוד ב
* אם בחלק התחתון של השטר נמחקה אות אחת (אך לא יותר מכך) - ניתן ללמוד מהחלק העליון של השטר מה אמור היה להיות כתוב.
* שטר שהיה כתוב בחלק העליון שלו "קפל" ובחלק התחתון שלו "ספל" - הגמרא נשארת בספק אם חוששים לזבוב שמחק חלק מהאות וגם למטה היה כתוב בהתחלה "קפל".
1 2
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר