סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 8
דף קה עמוד א
* לדעת בן ננס: האומר שתי לשונות הסותרים זה את זה, הולכים לפי הלשון האחרונה.
* רב אמר ש"חולקין עליו חביריו על בן ננס", ולדעתם יש ספק אם תופסים לשון ראשון או אחרון, ולכן לדעתם הממון מוטל בספק וחולקים.
* שמואל אמר ש"חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות", ולדעתם יש ספק אם תופסים לשון ראשון או אחרון, ולכן לדעתם הולכים אחר אותו הלשון שמפחית כוחו של לוקח, ולכן יד המוכר שהוא מוחזק בקרקע שלו על העליונה.

דף קה עמוד ב
* למסקנת הגמרא שמואל עצמו סובר כדעת חכמים הנ"ל.
* רב הונא אמר שרב המנונא אמר משמו של רב שההלכה היא ש"תפוס לשון אחרון".
מספר צפיות: 6
דף קו עמוד א
* האומר לחבירו "בית כור עפר אני מוכר לך בסימניו ובמצריו": אם הותיר או חיסר לו פחות משישית - מה שעשה עשוי, אך אם חיסר או הותיר לו יותר משישית - יחזיר את התוספת.
* במקרה הנ"ל: אם הותיר או חיסר שישית מדוייקת - נחלקו רב הונא ורב יהודה מה הדין.

דף קו עמוד ב
* האומר לחבירו "בית כור עפר אני מוכר לך בסימניו ובמצריו" וחיסר לו יותר משישית - אם ידע הקונה מראש את הגודל האמיתי, מה שעשה עשוי.
* שני אחין שחלקו ירושת אביהם ואח"כ בא להם אח ממדינת הים ותובע את חלקו בירושה - לדעת רב החלוקה שחלקו בטלה וחוזרים וחולקים שוב ל-3 חלקים, ולדעת שמואל כל אחד מהאחים נותן שליש מחלקו לאח שבא ממדינת הים.
מספר צפיות: 6
דף קז עמוד א
* 2 אחים שחלקו את ירושת אביהם, ובא בעל חוב שאביהם היה חייב לו כסף ונטל חלקו של אחד מהם בפרעון חובו - לדעת רב: בטלה החלוקה הקודמת ויחלקו מחדש את מה שנותר, לדעת שמואל: האח שנטלו ממנו את חלקו הפסיד, לדעת רב אסי: האח שנטלו ממנו את חלקו נוטל מאחיו רבע ממה שנשאר אצל אחיו.
* 3 דיינים שירדו לשום נכסי יתומים, אחד אמר שיש לשום ב-100 ושנים אמרו ב-200 או להיפך - בטל יחיד במיעוטו.

דף קז עמוד ב
* בברייתא בעמוד הקודם מובא ש-3 דיינים שירדו לשום נכסי יתומים, אחד אומר ב-100 ואחד אומר ב-80 ואחד אומר ב-120 - לדעת ת"ק: נדון ב-100, לדעת רבי אליעזר ברבי צדוק: נדון ב-90, לדעת אחרים: עושין שומא ביניהן ומשלשין. הגמרא מבארת את הדעות השונות ומביאה שרב הונא פסק כאחרים ורב אשי תמה על כך.
* האומר לחבירו "חצי שדה אני מוכר לך" ולא פירש איזה חצי - המוכר נוטל לעצמו את החלק הטוב שבשדה והלוקח מקבל את החלק היותר גרוע בשדה לפי שווי של חצי השדה.
מספר צפיות: 9
דף קח עמוד א
* פרק שמיני ("יש נוחלין") המתחיל בעמוד זה עוסק בהלכות ירושה.
* "יש נוחלין ומנחילין, ויש נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין" - המשנה מפרטת את האפשרויות השונות.
* "אתחולי בפורענותא לא מתחלינן" - הדרך הרצויה היא לא להתחיל בדברי פורענות, ולכן הגמרא מתקשה מדוע המקרה הראשון המובא במשנה הוא ש"האב נוחל את הבן", וזה הרי כאשר הבן מת לפני אביו.

דף קח עמוד ב
* המשנה פתחה תחילה במקרה בו "האב נוחל את בנו" מכיוון שדין ירושת האב את בנו נלמד מדרשה ולכן חביב לתנא לפתוח בכך.
* אדם שמת בלא בנים ויש לו אב ואח - האב יורש אותו.
* אדם שמת ויש לו בן ואב - הבן יורש אותו, כי הוא קרוב יותר למת (לדין יעוד ושדה אחוזה).
* אדם שמת ויש לו בן ואח - הבן יורש אותו, והברייתא מבררת את הטעם לכך.
מספר צפיות: 13
דף קט עמוד א
* כיון שלענין יבום בן ובת דינם זהה ופוטרים הם את אחי המת מן היבום - כך גם בנוגע לדין נחלה דינם זהה ושניהם קודמים לירש את אביהם המת לפני אבי המת.
* אבי המת קודם לירש את המת לפני אחי אבי המת - דין זה נלמד מסברה.
* אדם שמת בלא בנים ויש לו אב ואח, האב יורש אותו - הגמרא מביאה תנא הסובר שדין זה נלמד מהמילה "והעברתם", בניגוד לתנא בעמוד הקודם שלמד זאת מהמילה "שארו".

דף קט עמוד ב
* משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה (ולכן מהפסוק "שארו.. משפחתו..." נלמד שאבא יורש את בנו אך לא אמא).
* תולין את הקלקלה במקולקל (2 מקורות מובאים לכך בגמרא).
* לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס.
מספר צפיות: 13
דף קי עמוד א
* הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה (כי רוב בנים דומים לאחי האם).
* לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה שזרה (=מבוזה מכוערת) לו ואל יצטרך לבריות.
* פשוט נבלה בשכר בשוק לעין כל, ואין כאן חילול השם, ואל תאמר אדם גדול וחשוב אני ואני בוש בדבר.

דף קי עמוד ב
* אדם שמת ולו בנים ובנות, הבנים יורשים אותו ולא הבנות - בגמרא מובאות 4 דעות למקור לדין זה (הדעה השניה והשלישית נדחו).
* הברכה שבפסוק "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" היא גם על הבנות - כי אין ברכה לחצאין.
* המקור לכך שאחים מן האב נוחלין ומנחילין זה את זה ולא אחים מן האם, הוא מכיון שמשפחת אב קרויה משפחה ואילו משפחת אם אינה קרויה משפחה.
מספר צפיות: 8
דף קיא עמוד א
* לדעת התנא של משנתנו: הבן יורש את אמו, ואם לאמו יש גם בת הבן הוא זה שיורש ולא הבת - הסוגיה מבררת את המקור לדעה זו (הדין הראשון נלמד בקל וחומר, והדין השני נלמד מההיקש במילה "מטות").
* רבי זכריה בן הקצב חולק וסובר שאם לאמא יש גם בן וגם בת, הרי ששניהם יורשים אותה ביחד (והדעה הבולטת בסוגיה היא לפסוק שלא כדעה זו).

דף קיא עמוד ב
* המקור לכך שבכור לא נוטל פי שנים בירושת אמו הוא מהמילים "לו משפט הבכורה" [משפט הבכורה לאיש ולא משפט הבכורה לאשה].
* המקור לכך שהאיש יורש את אשתו: לדעת רבי עקיבא המקור הוא מהפסוק "שארו... וירש אותה" (ואביי ורבא נחלקו בביאור הלימוד), ולדעת רבי ישמעאל המקור הוא מפסוקים אחרים.
מספר צפיות: 8
דף קיב עמוד א
* הגמרא מבררת מדוע רבי ישמעאל הביא 5 פסוקים כדי ללמוד מהם שהאיש יורש את אשתו, ואח"כ מביאה את קושיית רב פפא שדוחה את הלימוד מהם.
* "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאישה" - בת שאביה משבט אחד ואמא שלה משבט אחר: אביי הסתפק אם התורה הקפידה שעליה להינשא למישהו שיהיה מהשבט של אביה או שאף יהיה גם מהשבט של אמא שלה (לפי גרסת רשב"ם).

דף קיב עמוד ב
* הגמרא מביאה ברייתא בעמוד זה (ועוד אחת בעמוד הבא) הדורשת את הפסוק "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה" בסבת הבן (היינו על ידי בן שתלד והוא יורשה והוא נקרא על שבט אביו), ואת הפסוק "ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר" בסבת הבעל (שהבעל יורש את אשתו).
מספר צפיות: 7
דף קיג עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא בעמוד זה (בנוסף לברייתא בעמוד הקודם) הדורשת את הפסוק "ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר" בסבת הבעל (שהבעל יורש את אשתו), ואת הפסוק "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה" בסבת הבן (היינו על ידי בן שתלד והוא יורשה והוא נקרא על שבט אביו).
* הגמרא מביאה את המקור לכך שהבעל אינו נוטל בראוי (=כגון שמתה אשתו ואח"כ מת אביה דנחלה זו ראויה לה אילו היתה קיימת) כבמוחזק (=ירושה שהיא מוחזקת כבר קודם מיתתה כגון שמת אביה ואח"כ מתה היא).

דף קיג עמוד ב
* מקיש ירושה שניה (והוא הדין לעשירית) לירושה ראשונה - מה ירושה ראשונה בן קודם לבת, אף ירושה שניה בן קודם לבת (ולכן הבנים קודמים לבנות לירש את דודיהן, וכך בכל שלבי הירושה השונים).
* דין נחלות דנים ביום כמו שאר דיני ממונות.
* שלשה שנכנסו ביום לבקר את החולה: רצו - כותבין (את העדות כמו ששומעין מפי החולה היאך מנחיל נכסיו), רצו - עושין דין (דנין ואומרים כך הדין שפלוני יטול חלק זה ופלוני חלק זה וכותבין להם פסק דין), שנים: כותבין, ואין עושין דין.
מספר צפיות: 9
דף קיד עמוד א
* אין עד נעשה דיין.
* נתן מתנה וביצע על כך קנין ורוצה לחזור בו - לדעת רבה יכול לחזור בו כל זמן שיושבים, ולדעת רב יוסף יכול לחזור בו כל עוד עוסקים באותו ענין.

דף קיד עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה כרב יוסף ב"שדה" "ענין" ו"מחצה" ("ענין" זהו המחלוקת בסוגייתנו בין רבה לרב יוסף כמובא לעיל).
* הכפילות במשנה באה ללמד שכשם שאין הבעל יורש את אשתו בקבר (כשהאשה בקבר אינה יורשת אביה כדי להנחיל לבעלה), כך גם אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב (כשהבן בקבר אינו יורש את אמו כדי להנחיל לאחין מן האב).
* לדעת רבי יהודה בן ר' שמעון: דבר תורה האב יורש את בנו ואשה יורשת את בנה.
מספר צפיות: 9
דף קטו עמוד א
* המשנה (קח ע"א) חולקת על רבי יהודה בן ר' שמעון וסוברת שהאם אינה יורשת את בנה, והמקור לכך הוא מהפסוק "וכל בת יורשת נחלה".
* המשנה מפרטת את "סדר הנחלות" (מי קודם למי).
* הברייתא מביאה את המקור לכך, שאם היורש נפטר, אך יוצאי יריכו קיימים, הם יורשים במקומו ("בן אין לו" - עיין עליו).

דף קטו עמוד ב
* מסורת בידינו שלא יתכן ששבט שלם (מ-12 השבטים) יתכלה ולא יהיו לו צאצאים.
* כל האומר "תירש בת עם בת הבן" - אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו, שאינן אלא מעשה צדוקין (אלא אדם שנפטר ויש לו בת ובנוסף יש לו נכדה מבנו שנפטר - הנכדה יורשת ולא הבת).
מספר צפיות: 15
דף קטז עמוד א
* כל שאינו מניח בן ליורשו - הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה (רשב"ם: כלומר שונא אותו).
* "אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים" - נחלקו האמוראים אם זה נאמר על מי שלא הניח אחריו בן או על מי שלא הניח אחריו תלמיד.
* קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות.
* כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים.
* אבי אביו של מת קודם לירש את המת לפני אחי אבי המת.

דף קטז עמוד ב
* אבי האב של מת ואחיו של מת - לדעת רבא: אבי האב של המת קודם, ולמסקנת הגמרא: אחיו של המת קודם.
* המשנה עוסקת בענין הנחלות שירשו בנות צלפחד - נחלת אביהן, נחלת אבי אביהן, חלק בכורה של אביהן בירושת אבי אביהן.
1 2 3 4 5 6
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר