סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
מספר צפיות: 76

דף סב עמוד א
* שנים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים שמספיק רק לאחד מהם - לדעת בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו, ולדעת רבי עקיבא ישתה מי שהקיתון שלו ("וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חבירך").
* הגמרא מקשה שתי קושיות (משתי ברייתות) על דעתו של רבי יוחנן הסובר שגם בריבית מהתורה בית דין לא כופים את המלווה להחזיר כאשר הלווה תובע אותו.
* עוברים על ריבית כבר בשעת כתיבת שטר החוב אפילו שעדיין לא נגבתה הריבית.

דף סב עמוד ב
* רב ספרא סובר (למסקנת הגמרא) שבריבית מהתורה (ריבית קצוצה) בית דין כופים את המלווה להחזיר כאשר הלווה תובע אותו, ובריבית מוקדמת ובריבית מאוחרת לא כופים את המלווה להחזיר.
* מהמשנה (ס ע"ב) משמע שכשאין למוכר יין יש איסור ריבית במה שמתחייב לתת לקונה יין בשווי דמי החיטים שחייב לו אע"פ שכבר יצא השער של היין ובניגוד למשנה להלן (עב ע"ב) הסוברת שמותר אם יצא השער של היין - והגמרא מביאה שלושה תירוצים לישוב הסתירה.
* בברייתא של רב ספרא מובא מקרה שמותר מעיקר הדין אך אסור מדרבנן מפני הערמת ריבית.

מספר צפיות: 106

דף סג עמוד א
* רבא היה רגיל לתרץ משניות שסתם רבי כברייתא שסתם רבי אושעיא.
* רבא למד שלושה דינים מהברייתא של רבי אושעיא.
* עושים אמנה בפירות (מותר לתת מעות תמורת פירות לפי השער של עכשיו אע"פ שייתן לו את הפירות לאחר זמן ואפילו אם הפירות יתייקרו), ונחלקו האמוראים אם עושים אמנה בדמים (אם מותר במקרה הנ"ל לתת את שווי הפירות).

דף סג עמוד ב
* רבה ורב יוסף מפרשים את טעם ההיתר לפסוק על הפירות אם יצא השער שבשוק ואע"פ שאין לו למוכר פירות כלל.
* מי שפוסק על הפירות לפני שיצא השער הברור בשוק, אלא יצא רק שער זול של הקוצרים הראשונים - צריך הוא להיראות למוכר בבית הגרנות, כדי להראות שכוונתו גמורה לקנות ממנו.
* "אמר רב נחמן: כללא דרביתא: כל אגר נטר ליה - אסור" (כל שכר שמשלם עבור המתנת מעות אסור). (והגמרא מביאה שני דינים נוספים שאמר רב נחמן).

מספר צפיות: 100

דף סד עמוד א
* הגוזל את חברו ולאחר זמן כשקנה ממנו מקח ונתן לו כסף הוסיף עליהם את דמי הגזילה והבליע אותם בחשבון (שהיה מתבייש לומר לו "הרי גזילתך") - יצא ידי השבה.
* אדם שנתן מעות לבעל גינה בתמורה לדלועים קטנים שבגינתו אך אמר לו בעל הגינה שייתן לו לאחר זמן בעד מעותיו דלועים גדולים וכעת אין לו דלועים גדולים אלא שהקטנים יגדלו לאחר זמן - יש שתי לישנות בגמרא אם מותר.
* מותר לו לאדם לומר לחברו: הילך ארבעה זוזים עבור חבית יין, ואם תחמיץ הרי היא ברשותך ואחריותך עליה, ואם תתייקר או תוזל הרי היא ברשותי, שאני מקבל עלי את אחריות ההפסד אם יוזל המחיר.

דף סד עמוד ב
* המלווה כסף לחברו (ולא קצץ לו הלווה שידור בחצירו תמורת ההלוואה) - נחלקו שתי לישנות בגמרא אם אסור למלווה לדור בחצר הלווה בחינם מפני שנראה כריבית.
* התופס בכוח את עבדו של חברו (שאינו בעל חובו) והכריחו לעשות עבורו מלאכה - פטור מלשלם לבעל העבד, כי נוח לבעליו שיעשה העבד מלאכה כדי שלא יתרגל להיות עצלן.

מספר צפיות: 65

דף סה עמוד א
* מובאות שתי מחלוקות של אביי ורבא בדיני השבת ריבית קצוצה באופנים מסויימים.
* כאשר המוכר דורש מחיר מסויים עבור המכירה, אך מאפשר לשלם בתשלומים ובסכום כולל גבוה יותר - הרי זו ריבית ואסור.
* מן הדין אין חיוב על השוכר לשלם תמורת השכירות עד סוף זמן השכירות.
* הגמרא מביאה שלוש מימרות של אמוראים בנוגע להיתרים של "טרשא" באופנים שונים.

דף סה עמוד ב
* אדם שמכר שדה לחברו ונתן הלוקח מקצת מדמי השדה - בברייתא (ששנה רב ספרא) מובאים ארבעה חילוקי דינים בענין אכילת הפירות במשך הזמן עד שישלם הלוקח את שאר דמי השדה.
* שיטת רבי יהודה היא ש"צד אחד בריבית מותר" (=כל מקח שלפי התנאים שהתנו בו אפשר שיבואו לידי ריבית ואפשר שלא יבואו לידי ריבית - מותר) - הגמרא מביאה שלושה דינים מברייתות שלא כדעת רבי יהודה.

מספר צפיות: 66

דף סו עמוד א
* הגמרא מביאה שני מקרים בהם הבטחה של צד אחד לא מחייבת אותו לקיימה, כיון שההבטחה נאמרה כדברי תנחומים בלבד לפטם את ליבו של הצד השני ולא היתה באמת כוונתו לכך ("פטומי מילי בעלמא הוא").
* במשנה (סה ע"ב) נאמר שאם הלוהו על משכון של שדהו ואמר לו המלוה שאם לא יפרע לו עד לאחר שלוש שנים תהיה השדה שלו דבריו קיימים - ונחלקו הדעות בסוגייתנו אם תנאי זה מועיל לקנות את כל השדה אפילו אם התנה כך לאחר מתן מעות.
* רב נחמן (לאחר שחזר בו) סובר שאפילו התנו כך בשעת מתן מעות לא קנה המלוה כלום, והגמרא דנה בביאור דבריו.

דף סו עמוד ב
* רוב העמוד עוסק בדיני אסמכתא (התחייבות שמתחייב אדם לחברו בתנאי מסויים, ובטוח שיוכל לקיים את התנאי, ולבסוף לא קיימו).
* לדעת רבה: כל התחייבות שאינה מוחלטת (שתלה את הדבר 'אם' לא יעשה את מה שהבטיח) הרי זו אסמכתא ולא קונה.
* רב נחמן סובר שמחילה בטעות נחשבת מחילה (אא"כ הדבר נראה כריבית).

מספר צפיות: 108

דף סז עמוד א
* במכירה על תנאי שאם ירצה המוכר יחזיר את המעות ויקבל את השדה - נחלקו רבה בר רב הונא ורבינא אם על הלוקח לשלם למוכר עבור הפירות שאכל כשהיתה השדה ברשותו.
* "משכנתא באתרא דמסלקי" (במקום שנהגו לסלק את המלוה מהקרקע בכל עת שתשיג יד הלוה למעות) - במקרה בו אכל המלוה מן הפירות כשיעור הסכום שחייב לו הלוה, נחלקו רבא ורב אשי אם רשאי הלוה לסלק את המלוה מן הקרקע בלא כלום (שטוען שהפירות שאכל הם בדמי הקרן של ההלואה).

דף סז עמוד ב
* "משכנתא באתרא דמסלקי" - לא יאכל המלוה את הפירות של הקרקע, מפני שיש בזה איסור אבק ריבית, אלא אם כן הוא מנכה לו חלק קצוב מן החוב על כל שנה שאוכל מן הפירות [אך תלמיד חכם צריך להימנע מכך, והגמרא מבררת באיזה אופן יכול תלמיד חכם לאכול את הפירות].
* "משכנתא באתרא דמסלקי" - אין בעל חוב גובה הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה.
* "משכנתא באתרא דמסלקי" - אם התנה בשעת מתן מעות על מנת שלא תוכל לסלקני עד כך וכך שנים, התנאי חל.
* "משכנתא באתרא דלא מסלקי" - אם אמר המלוה ללוה שהוא יסתלק אם הלוה יפרע לו את החוב בתוך זמנו, נחלקו האמוראים אם צריך הלוה לעשות מעשה קנין מן המלוה כדי שלא יוכל לחזור בו.

מספר צפיות: 91

דף סח עמוד א
* סתם משכנתא זמנה הוא שנה אחת (ואפילו "באתרא דמסלקי"), ורק לאחר שנה יכול הלוה לסלק ממנה את המלוה במעות.
* "משכנתא" נקראת כך לרמז ש"שכונה גביה" (שהמלוה נחשב שכן של השדה, ולכן הוא קודם ל"דינא דבר מצרא").
* רבא פוסק שאין הלכה לא כ"טרשי פפונאי" ולא כ"שטרי מחוזנאי" ולא כ"חכירי נרשאי". (והגמרא מבארת מה הכוונה).
* 'עיסקא' מותרת רק אם נותן לו בעל הממון למתעסק שכר על מה שהוא מתעסק במחציתו של בעל הממון כפועל בטל.

דף סח עמוד ב
* נחלקו התנאים מהו שיעור השכר שצריך בעל הממון לתת למתעסק כדי שלא יהיה בזה איסור ריבית - לדעת רבי מאיר: אין הגבלה בשיעור השכר, ובלבד שיפסוק עמו מתחילה סכום מסוים לשם שכר, לדעת רבי יהודה: אפילו לא פסק עמו שכר כלל אלא שנתן לו מעצמו דבר מועט, לדעת רבי שמעון בן יוחאי (כדעת המשנה): שכר כפועל בטל (היינו כפי שהיה פועל כמוהו רוצה לקבל כדי להיבטל ממלאכתו ולעסוק במלאכה קלה זו).
* אופן נוסף בו 'עיסקא' מותרת היא כאשר המתעסק מקבל תוספת רווח בעיסקה יותר ממה שהיה מגיע לו לפי חלק ההלוואה (ואז זה נחשב לשכר עבור עיסוקו בחלק הפיקדון). (כך נלמד מדברי רבא בסיפור על בני רב עיליש).

מספר צפיות: 95

דף סט עמוד א
* המוסר בהמה לרועה בשומא על מנת שיחלקו בשוה בשכר/בהפסד ואמר בעל הבהמה לרועה שמה שתשביח הבהמה יותר משליש ממה ששוה עתה יהיה שלו בשכר טרחתו ויש כאן ספק שכר כי אולי הבהמה לא תשביח - לדעת שמואל יש בזה חשש ריבית ולדעת רב נחלקו התירוצים בגמרא אם מתיר.
* "השם בהמה לחברו" - בברייתות מבואר עד מתי חייב לטפל בה ובוולדותיה.
* לדעת רב נחמן: מעות הרי הם כמחולקות ועומדות, וראוי כל אחד מהשותפים ב'עיסקא' ליטול את חלקו ולהיפרד מן השותפות בכל עת שירצה.

דף סט עמוד ב
* מותר לאדם לתת כסף לחברו ולבקש ממנו להלוות לפלוני, ואין בכך משום ריבית. [כי לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה].
* מותר לאדם לתת כסף לחברו ולבקש ממנו שיבקש מפלוני שילווה לו, ואין בכך משום ריבית.
* "מפריז אדם על שדהו ואינו חושש משום ריבית" (=השוכר שדה מחברו בחכירה רשאי לבקש ממנו סכום כסף נוסף בהלואה שאותו ישקיע בשדה, ובתמורה לכך שישלם לו דמי חכירות גבוה יותר).
* אם השוכר לא מקבל על עצמו את ההפסד של הוזלת המחירים בזמן השכירות אין זה נחשב להלואה.

מספר צפיות: 87

דף ע עמוד א
* רב ענן טוען בשם שמואל שמותר לאפוטרופוס של יתומים להלוות את כספם בריבית, אך רב נחמן דוחה את הוכחתו משמואל.
* "מעות של יתומים מותר להלוותן קרוב לשכר ורחוק להפסד" (=עיסקא בה מסכמים שאם יהיו הפסדים אז לא יפסידו היתומים כלום).
*הגמרא מבארת מה ניתן לעשות במעות של יתומים כדי שלא יאבדו.

דף ע עמוד ב
* במשנה נאמר "אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו''ם", והגמרא מקשה על כך ממשנה במסכת בכורות, ומתרצת.
* כל שיש יד נוכרי באמצע - פטור מהבכורה (ולכן בהמות המשועבדות לנוכרי תמורת חובו פטורות מהבכורה).
* במשנה נאמר שמותר ללוות ולהלוות לנוכרים בריבית, אך לדעת רב נחמן יש איסור מדרבנן לישראל להלוות לנוכרי בריבית והמשנה התירה רק בכדי חייו או לתלמידי חכמים.

מספר צפיות: 92

דף עא עמוד א
* עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין.
* כל המלוה ברבית - נכסיו מתמוטטין (מתמוטטין ואינן עולין).
* רבי אמר " גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין רבית איני יודע מה הוא", והגמרא מבארת את דבריו.
* אין הגר נקנה בעבד עברי, ואין אשה קונה עבד עברי.
* גר יכול לקנות עבד עברי אבל דינו יהיה כגוי שקנה עבד עברי (שאינו מורישו לבניו).
* אלמנה לא תגדל כלב ולא תארח תלמיד חכם בביתה.
* מותר להלוות לגר תושב בריבית, וכן יש מצוה להחיותו.

דף עא עמוד ב
* הסוגיה עוסקת בביאור הדין המובא בברייתא "מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל".
* למסקנת הגמרא (בניגוד לדעת רב אשי): (1) אין שליחות לנוכרי בכל התורה כולה (ולא רק בתרומה). (2) גם הישראל אינו נעשה שליח לנוכרי (בנוסף לכך שאין הנוכרי נעשה שליח לישראל).
* לדעת רבינא: אמנם אין שליחות לנוכרי, אבל מדרבנן אפשר לזכות עבורו. (והגמרא דוחה את דבריו בתחילת העמוד הבא).

מספר צפיות: 72

דף עב עמוד א
* לדעת רבי יוסי (החולק על ת"ק): נוכרי שלוה מעות מישראל בריבית, והתגייר, ולאחר זמן חישב עמו על הריבית וזקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליהם - גובה את הקרן וגובה את הריבית. (ונפסקה הלכה כמותו).
* שטר שכתוב בו ריבית - לדעת רבי מאיר: קונסים אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית, ולדעת חכמים: גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית.

דף עב עמוד ב
* לוה המודה בשטר שהוא זה שכתבו - אינו צריך המלוה לקיימו, וגובה אפילו מנכסים משועבדים.
* אסור לשלם מראש על סחורה על מנת שיתן המוכר את הסחורה לאחר זמן לפי המחיר שפסקו בשעת התשלום (שמא הסחורה תתייקר ונמצא שהמעות שהקדים לשלם היו כהלואה ביד המוכר), אא"כ נקבע כבר בשוק מחיר קבוע לסחורה.
* לדעת רבי יוחנן: "אין פוסקין על שער שבשוק" - בשוק של עיירות.
* למסקנה סובר רב הונא שהיתר הפסיקה כשיצא השער הוא גם בדרך הלואה (ולא רק בדרך מקח).

מספר צפיות: 68

דף עג עמוד א
* מותר להלוות לחמרים מעות על מנת שיתנו להם אח"כ תבואה כפי השער שהוא במקום הזול (ואין חוששים בכך משום ריבית, והגמרא מביאה שני טעמים לכך).
* נחלקו רב ושמואל אם מותר לקנות כעת במחיר זול את היין שעתיד לצאת מהכרם.
* הגמרא מביאה הוראות שונות של שמואל ושל רבא כיצד להינצל מאיסור ריבית במקרים מסוימים.

דף עג עמוד ב
* בדיני הנכרים, מי שקיבל דירה כמשכון על הלוואה שנתן, רשאי להמשיך ולדור בדירה בחינם עד שישלם לו הלוה את החוב [אך בדיני ישראל רשאי רק למשך שנה].
* כשמשלם הקונה מראש על יין, רשאי הקונה לאחר זמן לבחור לעצמו יין משובח (ולא נחשב לריבית).
* מדיני המלכות: (1) מי שנותן את המס הוא זה שיאכל מפירות הקרקע. (2) מי שאיננו משלם דמי גולגולת ישתעבד למי שמשלם דמי גולגולת.
* אם ראית את חברך שאינו נוהג כשורה - אתה רשאי להשתעבד בו.

1 2 3 4 5
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר