דף קיט עמוד א * רב ושמואל נחלקו מאימתי מותר לקנות מגזלן - מרגע שרוב הממון שבידו הוא משלו או אפילו מרגע שמיעוט הממון שבידו הוא משלו. * האמוראים נחלקו אם מותר לאבד ביד את ממונו של 'מסור' (אדם הרגיל להראות לאנסים ממונם של ישראל). * "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו" - נחלקו רב הונא ורב חסדא אם הכוונה לנפשו של נגזל או נפשו של גזלן. * כל הגוזל את חברו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו. * מתוך ששאול הרג את נוב עיר הכוהנים שהיו מספיקין לגבעונים מים ומזון מעלה עליו הכתוב כאילו הרג את הגבעונים. דף קיט עמוד ב * כל העמוד עוסק בפרטי דינים בנוגע למי מותר ליטול את הפסולת הנשארת בשעת מלאכת האומן. * הכובס נקרא בלשון ארמי "קצרא" (על שם שהוא מקצר את בגדי הצמר כשדורס אותם ברגליו במים), ואותם חוטים שהוא מקצר מן הבגד הוא נוטלם והם שלו. * כשות וחזית - במקום שמקפידים עליהם (כמו מתא מחסיא) יש בהם משום גזל ואסור לקחת אותם. הדרן עלך מסכת בבא קמא