סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 10
דף יט עמוד א
* טבילה לחולין - לא צריכה כוונה של הטובל לשם כך. [רבה הקשה על כך פעמיים (מהמשנה) ורב נחמן תירץ]
* לדעת ר"א - טבל ויצא ועלה מן המים מחזיק עצמו בטבילה שטבל כבר לכל מה שירצה.
* מקוה שיש בו בדיוק 40 סאה וטבל בו אדם אחד - לדעת חכמים המקוה כעת חסר ולא כשר לטבילה, לדעת ר' יהודה אם רגלי הראשון נוגעות במקוה אז המקוה עדיין כשר [ונחלקו בגמ' אם מחלוקת זו היא ב'מעלות דרבנן' (טבילה מדרבנן) או ב'מטומאה לטהרה' (טבילה מדאורייתא)].

דף יט עמוד ב
* למסקנת הגמרא לדעת ר' יהודה אומרים רק 'גוד אחית' ולא גם 'גוד אסיק'.
* נחלקו האמוראים אם הסיפא של משנתנו היא כר' מאיר שלא מבדיל בין חולין למעשר או כחכמים שכן מבדילים.
* רב מרי דייק מהמשנה ש'חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו'.
מספר צפיות: 4
דף כ עמוד א
* נפלה מעפרתו (סודר) הימנו אמר לחבירו תנה לי ונתנה לו - טמאה.
* נתחלפו לו כלים של שבת בכלים של חול ולבשן - נטמאו.
* מעשה בשתי נשים חבירות שנתחלפו להן כליהן בבית המרחץ ובא מעשה לפני ר''ע וטימאן.
* אמר רבי ישמעאל כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בלבו לשומרו טהור אין בלבו לשומרו טמא.
* חזקה אין אדם משמר מה שביד חברו.

דף כ עמוד ב
* היום מתחילים ללמוד את פרק 'חומר בקודש' (פרק שלישי ואחרון במסכת חגיגה) העוסק כולו בדיני טומאה וטהרה.
* המשנה מונה 11 חומרות שיש בקודש בהשוואה לתרומה.
מספר צפיות: 3
דף כא עמוד א
* בקודש (בניגוד לתרומה) לא מטבילים כלים בתוך כלים - לדעת ר' אילא הטעם הוא בגלל חשש חציצה.
* בקודש אם יש בגד טמא ובא להטבילו - אם קשור הוא יש להתיר את הקשר ורק אח"כ יטביל (כי דומה לחציצה).
* מבואר בגמרא מדוע לדעת ר' אילא המשנה היתה צריכה לציין את 2 הדינים הללו למרות ששניהם נובעים מאותו חשש (חשש חציצה).

דף כא עמוד ב
* לדעת ר' אילא יש במשנה 10 מעלות (ולא 11 - כי כאמור לעיל, לדעתו 2 דינים במשנה נובעים מאותו חשש, מחשש חציצה).
* 5 המעלות הראשונות רלוונטיות גם לחולין שנעשו על טהרת הקדש (כי יש בהן 'דררא דטומאה מדאורייתא' ולכן גזרו חכמים גם בהם), ו-5 המעלות האחרונות רלוונטיות רק לקודש ממש.
* בקודש לא מטבילים כלים בתוך כלים - לדעת רבא הטעם הוא כדי שלא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד.
מספר צפיות: 2
דף כב עמוד א
* רבא סובר כדעת רב נחמן שיש במשנה 11 מעלות [ולדעתו 6 המעלות הראשונות רלוונטיות גם לחולין שנעשו על טהרת הקדש, ו-5 המעלות האחרונות רלוונטיות רק לקודש ממש].
* סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן - יש מחלוקת אם הכלים טהורין לקודש (אך כולם מסכימים שטהורין לתרומה).
* לדעת ר' יוסי מקבלים עדות מעמי ארצות, בגלל חשש איבה.

דף כב עמוד ב
* ר' יהושע תמה על דעתם של ב"ש (שסוברים שכלי חרס המוקף צמיד פתיל מציל מטומאה רק אוכל ומשקה וכלי חרס אך לא שאר כלים) ואמר: "בושני מדבריכם ב"ש...".
* לאחר שנודע לו טעמן של ב"ש - מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב''ש אמר נעניתי לכם עצמות ב''ש ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה אמרו כל ימיו הושחרו שיניו מפני תעניותיו.
* נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו (לקבל טומאה), אבל אינו נאמן לומר פירות הוכשרו אבל לא נטמאו.
מספר צפיות: 6
דף כג עמוד א
* לדעת ר' חנניה בן עקביא: כל מקום שגזרו חכמים על דבר מסויים בגלל מעשה שהיה - לא גזרו אלא כדוגמת המעשה וכאותו דבר בדיוק, וחכמים חולקים.
* "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה" - מדובר בכלים שגמר 'חבר' להכינם, והחשש לטומאה הוא משום 'צינורא דעם הארץ' שנפל על הכלים לפני סיום הכנתם ונשאר לח עד לאחר הכנתם.

דף כג עמוד ב
* "מעולם לא חידשו דבר בפרה" - הכוונה היא שלא חידשו בגזרות מעלותיה דבר שאינו מצוי בשום מקום [אבל בכלי הראוי לקבל טומאה חידשו בה (בפרה) לעשות שאינו נוגע במת כנוגע במת].
* "הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש" - לדעת ר' חנין דין זה הוא מהתורה ("כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת" - הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת), אך לדעת ר' חייא בר אבא (בעמוד הבא) דין זה הוא מדרבנן.
מספר צפיות: 6
דף כד עמוד א
* שלישי לקודש טמא - נלמד מפסוק בתורה ("והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל").
* רביעי בקודש פסול - נלמד בלימוד של קל-וחומר (ממחוסר כיפורים).
* מה שנאמר במשנה שיד מטמאה את חבירתה לקדש - לדעת רב שיזבי זה דוקא "בחיבורין" (שבעוד שהיד הטמאה נוגעת לטהורה היתה טהורה נוגעת בקדש), אך אביי הקשה על דעתו.

דף כד עמוד ב
* יד מטמאה את חבירתה לקודש - אבל אם נגעה ביד חברו לא טימאתה לדעת ריש לקיש, אך ר' יוחנן (וריש לקיש לאחר שחזר בו) חולקים.
* נחלקו התנאים אם יד מטמאה את חבירתה לקודש היינו לטמא את הקודש או רק לפסול את הקודש.
* המשנה בסוף העמוד מביאה חומרה שיש בתרומה לעומת קודש.
מספר צפיות: 1
דף כה עמוד א
* ביהודה נאמנין עמי הארץ על טהרת יין ושמן של קודש כל ימות השנה - אך בגליל לא נאמנין, כי רצועה של ארץ העמים מפסקת בין גליל ליהודה ואי אפשר להביאן לירושלים (שביהודה) בטהרה לפי שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים.
* הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא ור' יוסי בר' יהודה מטהר.
* אין הקדש ניצול בצמיד פתיל.

דף כה עמוד ב
* מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה.
* אם בדק לפסחו - נחלקו האמוראים אם בדיקה זו מועילה כעת גם לתרומתו, ומסקנת "ההוא סבא" שהבדיקה מועילה.
* האריס צריך לטרוח להכין את הכדים 70 יום לפני הגת.
מספר צפיות: 2
דף כו עמוד א
* הגבאין שנכנסו לתוך הבית - אם יש נכרי עמהן נאמנין לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו (בגלל שאימת נכרי/מלכות עליהן).
* אין עושין כבשונות בירושלים (ולכן בירושלים נאמנין על הקודש).
* "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים" - הכתוב עשאן כולן חברים (ולכן בשעת הרגל נאמנין אף על התרומה).

דף כו עמוד ב
* כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן.
* כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה (מפני טומאת הרגל) חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת (מפני שהן כקרקע / מפני שהן מצופין).
* מגביהין את השולחן ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו (שנס גדול נעשה בלחם הפנים שנשאר חם כל השבוע).
מספר צפיות: 7
דף כז עמוד א
* בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו (בהכנסת אורחים).
* תלמידי חכמים - אין אור של גיהנם שולטת בהן (קל וחומר מסלמנדרא וכו').
* אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל (קל וחומר ממזבח הזהב וכו').
* פושעי ישראל מלאין מצות כרמון.

הדרן עלך מסכת חגיגה
הדרן עלך סדר מועד
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר