סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 
מספר צפיות: 10
דף יח עמוד א
* 3 דברים נאמרו בצפרנים: הקוברן - צדיק, שורפן - חסיד, זורקן - רשע [שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל]. (גליון: הגדה זו יש לה סוד)
* מי שאין לו אלא חלוק אחד - מותר לכבסו בחולו של מועד.
* כלי פשתן - מותר לכבסן בחולו של מועד (כי מתטנפים מהרה וקלים להתכבס - נמ"י).

דף יח עמוד ב
* מותר לארס אשה בחוה"מ, שמא יקדמנו אחר ברחמים.
* בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני.
* מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מצינו שמה' אשה לאיש (ע"פ גזירת שמים קודם שנולד האדם)
* אין אדם נחשד בדבר אא''כ עשאו ואם לא עשה כולו עשה מקצתו ואם לא עשה מקצתו הרהר בלבו לעשותו ואם לא הרהר בלבו לעשותו ראה אחרים שעשו ושמח.
מספר צפיות: 8
דף יט עמוד א
* רב/רבה פסק לגבי תפילין ומזוזות בחוה"מ - שכותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו.
* החל מדף זה ועד סוף המסכת מובאים דיני אבלות, ויש שנמנעו בגלל זה מללמוד מסכת זו, אך בספר חסידים המליץ ללמוד מסכת זו כי בגלל זה היא נחשבת כמו "מת מצוה" ומקבלים שכר גדול על לימוד מסכת זו; ובשיחות הר"ן כתב שאין לעיין הרבה בהלכות אבלות אלא לעבור במהירות מקומות כאלו.

דף יט עמוד ב
* אבל - כיון שעמדו מנחמין מאצלו (ביום השביעי) מותר ברחיצה לדעת אבא שאול הסובר שמקצת היום ככולו.
* לדעת שמואל - הלכה כדברי המיקל באבל (היינו: כאשר יש מחלוקת - הלכה כמיקל).
* 30 יום שנאסר בהם על האבל לגלח שערו - הגמרא לומדת דין זה מנזיר.
מספר צפיות: 9
דף כ עמוד א
* אם התחיל 'לשבת שבעה' אפילו יום אחד או שעה אחת לפני הרגל - הרגל מפסיק ומסיים את השבעה, ולא צריך להמשיך 'לשבת שבעה' אחר הרגל; ויש חולקים וסוברים שהרגל מסיים את ה'שבעה' רק אם ישב 3 ימים לפני הרגל.
* 'שמועה קרובה' - נוהגת שבעה ושלשים, 'שמועה רחוקה' אינה נוהגת אלא יום אחד.
* לדעת ר' עקיבא (וכך נפסק) - 'שמועה קרובה' זה כאשר שמע (שמת לו מת) בתוך 30 יום מהמיתה, ו'שמועה רחוקה' זה כאשר שמע לאחר 30.

דף כ עמוד ב
* שמע 'שמועה קרובה' ברגל/בשבת ולמוצאי הרגל/השבת נעשית 'רחוקה' - עולה לו ואינו נוהג אלא יום אחד (כדין 'שמועה רחוקה').
* כל האמור בפרשת כהנים שכהן מיטמא להן - אבל מתאבל עליהן, ואלו הן אשתו אביו ואמו אחיו ואחותו בנו ובתו.
מספר צפיות: 12
דף כא עמוד א
* האבל צריך לקרוע כאשר הוא עומד ולא כאשר יושב.
* אלו דברים שאבל אסור בהן: אסור במלאכה וברחיצה ובסיכה ובתשמיש המטה ובנעילת הסנדל, ואסור לקרות בתנ"ך ולשנות במשנה במדרש ובהלכות ובהש''ס ובאגדות ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע.
* יש מחלוקת תנאים מתי אסור לאבל להניח תפילין (ביום הראשון של ה'שבעה' או גם ביום השני)

דף כא עמוד ב
* ג' ימים הראשונים של ה'שבעה' אסור האבל במלאכה, מכאן ואילך עושה בצינעא בתוך ביתו.
* ג' ימים הראשונים של ה'שבעה' אינו הולך האבל לנחם אבלים אחרים, מכאן ואילך הולך ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין.
* בהמשך העמוד, מובאים 2 דינים נוספים בהם יש הבדל בין ג' ימים ראשונים של ה'שבעה' לימים שלאחר מכן.
מספר צפיות: 9
דף כב עמוד א
* בברייתא מפורטים 11 הבדלים (2 בעמוד א ו-9 בעמוד ב) בין אבלות על אביו ואמו לעומת אבלות על שאר מתים.
* על כל המתים כולן מדחה מטתו (ממהר לקוברם) - הרי זה משובח, על אביו ועל אמו - הרי זה מגונה (אא"כ היה ערב שבת/יו"ט)

דף כב עמוד ב
* על כל המתים כולן - מסתפר לאחר ל' יום, על אביו ועל אמו - עד שיגערו בו חבריו.
* על כל המתים כולן - נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום, על אביו ועל אמו - לאחר י''ב חדש.
* חכם שמת - בית מדרשו בטל, אב ב''ד שמת - כל בתי מדרשות שבעירו בטילין ונכנסין לביהכ''נ ומשנין את מקומן, נשיא שמת - בתי מדרשות כולן בטילין.
מספר צפיות: 16
דף כג עמוד א
* אסור לאבל לשאת אשה עד 30 יום מתחילת האבלות.
* מתה אשתו - אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו 3 רגלים (ולדעת ר' יהודה - 2 רגלים), אך אם אין לו בנים או שיש לו בנים קטנים - רשאי לישא לאלתר.

דף כג עמוד ב
* יש מחלוקת (בין בני יהודה לבני הגליל) אם יש אבלות בשבת או לא.
* יש מחלוקת תנאים אם מי שמתו מוטל לפניו (ועדיין לא נקבר) מותר בתשמיש המטה בשבת או לא.
מספר צפיות: 9
דף כד עמוד א
* אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה.
* אבל אסור לשמש מטתו בימי אבלו, ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גוייתו.
* לדעת שמואל - כל קרע שאינו נעשה בשעת חימום (בשעת התחלת הצער, בשעת מיתה) - אינו קרע.
* למרות שאין אבילות בשבת - הרי שלדעת ר' יוחנן דברים שבצינעא נוהג בהם אבלות בשבת.

דף כד עמוד ב
* בברייתא מובאים דינים ודעות שונות לגבי אופן הקבורה וההספד על תינוקות וילדים קטנים.
* לעצרת יש תשלומים כל שבעה (ומי שלא הביא קרבן ראיה וחגיגה יכול להשלים עד 7 ימים).
* אם היה אבל יום אחד לפני עצרת - אז יום זה נחשב ל-7 ימים (ובכך הסתיימה ה'שבעה') ועצרת עצמה נחשבת ל-7 ימים (ובכך הסתיימו 14 יום מתוך ה'שלושים').
מספר צפיות: 9
דף כה עמוד א
* חכם שמת - הכל כקרוביו הכל קורעין עליו והכל חולצין עליו והכל מברין עליו ברחבה.
* כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר - מוחלין לו על כל עונותיו בשביל כבוד שעשה לו.
* העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע, למה זה דומה? לספר תורה שנשרף שחייב לקרוע.
* אסור לישב על גבי מטה שספר תורה מונח עליה.
* ראוי היה רב הונא שתשרה עליו שכינה, אלא שבבל (מקום מגוריו) מנעה זאת ממנו (שאין שכינה שורה בחוץ לארץ).
* הגמרא מתארת מספר נקודות בנוגע לתהליך קבורת: רב ספרא, רב הונא, רב חסדא, רבה בר רב הונא ורב המנונא.

דף כה עמוד ב
* בגמרא מובאים הספדים שהיו במיתת: רבינא, רבי חנין, ר' יוחנן, רבי זירא.
* "בכו לאבלים ולא לאבידה שהיא למנוחה ואנו לאנחה".
* אפילו רבו שלימדו חכמה - אינו יושב עליו (אבלות) אלא יום אחד.
* בגמרא מתוארים אירועים שונים שהתרחשו בעת פטירת 14 אמוראים.
מספר צפיות: 12
דף כו עמוד א
* ואלו קרעין שאין מתאחין - הקורע על: אביו, אמו, רבו שלימדו תורה, נשיא, אב ב''ד, שמועות הרעות, ברכת השם, ספר תורה שנשרף, ערי יהודה, המקדש, ירושלים.
* הרואה ספר תורה שנקרע חייב לקרוע 2 קריעות - אחד על הגויל ואחד על הכתב.
* הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר "ערי קדשך היו מדבר" וקורע, ירושלים בחורבנה אומר "ציון מדבר היתה ירושלם שממה" וקורע, בית המקדש בחורבנו אומר "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" וקורע.

דף כו עמוד ב
* היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים (כי הם חושבים שהוא קרע על המת).
* חולה שמת לו מת - אין מודיעין אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו.
* אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות.
מספר צפיות: 5
דף כז עמוד א
* מאימתי כופין את המטות? משיצא מפתח ביתו דברי ר' אליעזר, רבי יהושע אומר משיסתם הגולל.
* בהמשך הסוגיה מובאים דינים נוספים בנוגע לכפיית המטה.
* מובאות 4 תקנות (הקשורות לקבורה ולניחום אבלים) שתיקנו שינהגו כולם אותו הדבר כדי שלא יתביישו העניים.

דף כז עמוד ב
* מובאות 4 תקנות נוספות (הקשורות למיתה ולקבורה) שתיקנו שינהגו כולם אותו הדבר כדי למנוע בושה מקבוצות מסויימות (חולי מעיים, נדות, זבין, עניים).
* "אין מועד בפני תלמיד חכם וכל שכן חנוכה ופורים" - ולכן מותר להספידו בימים אלו בניגוד לאחרים.
* אבל כיון שניענע ראשו שוב אין מנחמין רשאין לישב אצלו.
* אבל יום ראשון אסור לאכול לחם משלו.
* 3 ימים לבכי ו7 להספד ו30 לגיהוץ ולתספורת, מכאן ואילך אמר הקב"ה אי אתם רחמנים בו יותר ממני.
מספר צפיות: 10
דף כח עמוד א
* למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת.
* למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה? מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת.
* מת מ50 ועד 60 שנה - זו היא מיתת כרת.
* חיי בני ומזוני - לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא.
* אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו.

דף כח עמוד ב
* מובאים 7 הספדים שהיו מספידות נשים ממקום שנקרא שכנציב.
* כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ר' טרפון וריה"ג וראב"ע ור''ע (ומתואר בהמשך האופן בו כל אחד מהם ניחם אותו).
* אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל.
* אבל / חתן / כהן - מיסב בראש.
* "וקדשתו" (את הכהן) לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון.
מספר צפיות: 10
דף כט עמוד א
* הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום.
* הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום.
* כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה.
* תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא.

הדרן עלך מסכת מועד קטן
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר