דף לא עמוד א
* הברייתא והגמרא מפרטים באריכות מה קוראים בתורה ובהפטרה בכל מועדי השנה.
* כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

דף לא עמוד ב
* "היו עלי לטורח" - אמר הקב"ה: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם.
* אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ.
* בזמן שאין בית המקדש קיים - כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם.
* הגמרא מביאה שתי דעות מדוע "אין מפסיקים בקללות".
* קללות שבתורת כהנים - בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, קללות שבמשנה תורה - בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן.
* עזרא תיקן להן לישראל, שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, כדי שתכלה השנה וקללותיה.
* אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.
* הגמרא מכריעה להלכה: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

דף לב עמוד א
* הגמרא מכריעה להלכה שהעולה לתורה פותח את ספר התורה ורואה היכן מתחילה הקריאה (ולא סוגר את ספר התורה) ומברך וקורא.
* הגמרא מביאה חמש מימרות של רבי שפטיה בשם רבי יוחנן.
* עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה, הגוללו - נוטל שכר כנגד כולן.
* לדעת רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה - עליו הכתוב אומר "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'" (ואביי דחה דבריו).
* לדעת רב משרשיא: שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה - עליהם הכתוב אומר: "וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם".
* משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.

הדרן עלך מסכת מגילה