דף כז עמוד א
* בית הכנסת ובית המדרש - נחלקו האמוראים מה יותר חשוב/גדול.
* אין מוכרין ס''ת (אפילו אין לו מה לאכול) אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה.
* בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה - נותנין, וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן (בניגוד לדינו של יחיד שהלך לעיר אחרת וכו').

דף כז עמוד ב
* בסוגיה מובאים דעות שונות עבור אלו מטרות ובאלו תנאים מותר למכור בית כנסת.
* לאחר סיום התפילה יש להמתין כדי הילוך ד' אמות ורק אז ניתן להשתין, וכן להיפך.
* בגמרא מובאים תשובותיהם של 7 חכמים (3 בעמוד זה ו-4 בעמוד הבא) לשאלה שנשאלו "במה (בזכות מה) הארכת ימים".

דף כח עמוד א
* כשמר זוטרא היה הולך לישון הוא היה אומר שמוחל לכל מי שציער אותו (ובזכות הקפדה על כך ועל דברים נוספים רבי נחוניא בן הקנה האריך ימים).
* אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע (ובזכות הקפדה על כך ר' יהושע בן קרחה האריך ימים).
* לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך.

דף כח עמוד ב
* אין לנהוג קלות ראש בבית הכנסת (כגון: לאכול, לשתות, להיכנס אליהן מפני הגשם, לחשב בהם חשבונות).
* אם נכנס לבית הכנסת כדי לקרוא למישהו - ילמד משהו או ימתין קצת בנוסף לכך שקורא לו.
* כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.

דף כט עמוד א
* מבטלין ת''ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה (בשאין שם כל צורכו).
* ר''ש בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב''ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן.
* עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא''י.
* מי שהוא יהיר - נחשב לבעל מום.

דף כט עמוד ב
* נחלקו האמוראים מה היא פרשיית שקלים ('צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי' או 'כי תשא').
* בר"ח טבת ובר"ח אדר - שחלים בשבת - קוראים ב3 ספרי תורה.
* ר"ח טבת שחל ביום חול - נחלקו האמוראים אם רוב העולים לתורה קוראים בקריאה של חנוכה או של ר"ח.

דף ל עמוד א
* ר''ח אדר שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית שקלים (בשבת לפני ר"ח או למחרת ר"ח).
* פורים שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית זכור (בשבת לפני פורים או למחרת פורים).
* מובאת ברייתא המפרטת אלו הפטרות קוראים בשבתות שקוראים את 4 הפרשיות.

דף ל עמוד ב
* כאשר קוראים את 4 פרשיות (שקלים, זכור וכו') - יש מחלוקת אם קוראים אותן במקום המפטיר הרגיל או אף במקום הפרשות של אותן השבתות.
* בתעניות - מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית.

דף לא עמוד א
* הברייתא והגמרא מפרטים באריכות מה קוראים בתורה ובהפטרה בכל מועדי השנה.
* כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב''ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

דף לא עמוד ב
* "היו עלי לטורח" - אמר הקב''ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם.
* עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר''ה - כדי שתכלה השנה וקללותיה.
* אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.

דף לב עמוד א
* עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה, הגוללו - נוטל שכר כולן.
* לדעת ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' (ואביי דחה דבריו).
* לדעת רב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם.
* משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.