סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 9
דף כד עמוד א
* הקורא בתורה (בציבור) לא יפחות מ3 פסוקים - כנגד תורה נביאים וכתובים.
* מותר לדלג ממקום למקום - בקריאת התורה אם זה בענין אחד, ובנביא (הפטרה) אפילו בשני עניינין.
* אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלג ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:

דף כד עמוד ב
* פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין:
* אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין.
* תפלין מרובעות (בתפרן ובאלכסונן) הלכה למשה מסיני.
מספר צפיות: 14
דף כה עמוד א
* האומר "על טוב יזכר שמך" משתקין אותו כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.
* האומר "על קן צפור יגיעו רחמיך" משתקין אותו בגלל: (1) שמטיל קנאה במעשה בראשית (לומר על העופות חס בניגוד לבהמות ולחיות). (2) שעושה מדותיו של הקב''ה רחמים ואינן אלא גזירות.
* הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

דף כה עמוד ב
* מובאת רשימה של פסוקים ש: נקרין ומתרגמין בציבור, נקרין אך לא מתרגמין, לא נקרין ולא מתרגמין (והסיבה לכך היא שיש פסוקים שיש חשש לקרוא/לתרגם אותם בציבור בגלל תוכנם).
* לעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו שמתוך תשובה שהשיבו אהרן למשה פקרו המינין שנאמר 'ואשליכהו באש ויצא העגל הזה'.
* כל דבר ליצנות אסור חוץ מלעשות ליצנות מעכו"ם.
מספר צפיות: 13
דף כו עמוד א
* מעלין בקודש ולא מורידין (ולכן אם מוכרים חפץ קדוש צריך לקנות חפץ קדוש יותר אך לא חפץ פחות קדוש - ובמשנה מובא פירוט נרחב לכך).
* יש מחלוקת תנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא.
* אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר את בית הכנסת אז פקעה קדושה מבית הכנסת ומן הדמים ומותר לעשות מהן כל רצונם.

דף כו עמוד ב
* תשמישי מצוה (כגון: סוכה, לולב, שופר, ציצית) - נזרקין.
* תשמישי קדושה (כגון: תיק של ס''ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן) - נגנזין.
* ספר תורה שבלה גונזין אותו (בכלי חרס) אצל תלמיד חכם.
מספר צפיות: 14
דף כז עמוד א
* בית הכנסת ובית המדרש - נחלקו האמוראים מה יותר חשוב/גדול.
* אין מוכרין ס''ת (אפילו אין לו מה לאכול) אלא כדי ללמוד תורה ולישא אשה.
* בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה - נותנין, וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן (בניגוד לדינו של יחיד שהלך לעיר אחרת וכו').

דף כז עמוד ב
* בסוגיה מובאים דעות שונות עבור אלו מטרות ובאלו תנאים מותר למכור בית כנסת.
* לאחר סיום התפילה יש להמתין כדי הילוך ד' אמות ורק אז ניתן להשתין, וכן להיפך.
* בגמרא מובאים תשובותיהם של 7 חכמים (3 בעמוד זה ו-4 בעמוד הבא) לשאלה שנשאלו "במה (בזכות מה) הארכת ימים".
מספר צפיות: 10
דף כח עמוד א
* כשמר זוטרא היה הולך לישון הוא היה אומר שמוחל לכל מי שציער אותו (ובזכות הקפדה על כך ועל דברים נוספים רבי נחוניא בן הקנה האריך ימים).
* אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע (ובזכות הקפדה על כך ר' יהושע בן קרחה האריך ימים).
* לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך.

דף כח עמוד ב
* אין לנהוג קלות ראש בבית הכנסת (כגון: לאכול, לשתות, להיכנס אליהן מפני הגשם, לחשב בהם חשבונות).
* אם נכנס לבית הכנסת כדי לקרוא למישהו - ילמד משהו או ימתין קצת בנוסף לכך שקורא לו.
* כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.
מספר צפיות: 8
דף כט עמוד א
* מבטלין ת''ת להוצאת המת ולהכנסת הכלה (בשאין שם כל צורכו).
* ר''ש בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב''ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן.
* עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא''י.
* מי שהוא יהיר - נחשב לבעל מום.

דף כט עמוד ב
* נחלקו האמוראים מה היא פרשיית שקלים ('צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי' או 'כי תשא').
* בר"ח טבת ובר"ח אדר - שחלים בשבת - קוראים ב3 ספרי תורה.
* ר"ח טבת שחל ביום חול - נחלקו האמוראים אם רוב העולים לתורה קוראים בקריאה של חנוכה או של ר"ח.
מספר צפיות: 7
דף ל עמוד א
* ר''ח אדר שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית שקלים (בשבת לפני ר"ח או למחרת ר"ח).
* פורים שחל להיות בערב שבת - נחלקו האמוראים מתי קוראים פרשיית זכור (בשבת לפני פורים או למחרת פורים).
* מובאת ברייתא המפרטת אלו הפטרות קוראים בשבתות שקוראים את 4 הפרשיות.

דף ל עמוד ב
* כאשר קוראים את 4 פרשיות (שקלים, זכור וכו') - יש מחלוקת אם קוראים אותן במקום המפטיר הרגיל או אף במקום הפרשות של אותן השבתות.
* בתעניות - מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית.
מספר צפיות: 8
דף לא עמוד א
* הברייתא והגמרא מפרטים באריכות מה קוראים בתורה ובהפטרה בכל מועדי השנה.
* כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב''ה אתה מוצא ענוותנותו דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

דף לא עמוד ב
* "היו עלי לטורח" - אמר הקב''ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם.
* עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר''ה - כדי שתכלה השנה וקללותיה.
* אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.
מספר צפיות: 11
דף לב עמוד א
* עשרה שקראו בתורה - הגדול שבהם גולל ספר תורה, הגוללו - נוטל שכר כולן.
* לדעת ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' (ואביי דחה דבריו).
* לדעת רב משרשיא שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחין זה את זה בהלכה עליהם הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם.
* משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר