סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 15
דף טו עמוד א
* "ויגידו למרדכי את דברי אסתר" - ואילו התך לא הלך לומר לו, מכאן שאין משיבין על הקלקלה.
* לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן ואלו הן דוד ודניאל.
* אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה.
* כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

דף טו עמוד ב
* עתיד הקב''ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק.
* "יבא המלך והמן אל המשתה" - בגמרא מובאים 12 הסברים מה ראתה אסתר שזימנה גם את המן למשתה עם אחשורוש.
* "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - יש מחלוקת אם הכוונה לשינה של הקב"ה או של אחשורוש.
מספר צפיות: 11
דף טז עמוד א
* "ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר" - לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאים את המן.
* המן - היה ספר של כפר קרצום 22 שנה.
* כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם.
* ויאמר חרבונה וגו' - אף חרבונה רשע באותה עצה היה כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח.

דף טז עמוד ב
* "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" - אורה זו תורה, שמחה זה יום טוב, ששון זו מילה, יקר אלו תפלין.
* את עשרת בני המן ואת המילה 'עשרת' - צריך לומר בנשימה אחת (כי נשמתם יצאה ביחד).
* גדול תלמוד תורה יותר מ: הצלת נפשות, בנין בית המקדש, כבוד אב ואם.
מספר צפיות: 14
דף יז עמוד א
* למה נמנו בתורה שנותיו של ישמעאל (מה לנו למנות שנות הרשעים)? כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב (ע"י מנין שנות ישמעאל אנו למדין באיזה פרק משנות יעקב עברו עליו כל הקורות והמוצאות אותו).
* קריאת מגילה, הלל, קריאת שמע, תפלה - אם אמר למפרע לא יצא ידי חובה.
* נחלקו רבי וחכמים אם קריאת שמע יש לקרוא דוקא בלשון הקודש או אפשר גם בלשון אחר.

דף יז עמוד ב
* נחלקו רבי וחכמים אם הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא או לא.
* "מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".
* מה ראו לומר גאולה בשביעית (ברכה שביעית בתפילת שמונה-עשרה)? מתוך שעתידין ליגאל בשביעית (בשמיטה) לפיכך קבעוה בשביעית.
* מה ראו לומר רפואה בשמינית? מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית.
מספר צפיות: 11
דף יח עמוד א
* 120 זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו את הסדר של תפילת 18 (ולאחר ששכחו זאת, שמעון הפקולי סידר זאת שוב).
* המספר בשבחו של הקב''ה יותר מדאי נעקר מן העולם.
* הסם הטוב ביותר מכל הסממנים הוא השתיקה.

דף יח עמוד ב
* השמיט בה סופר אותיות או פסוקים (במקצת המגילה) וקראן הקורא בעל פה - יצא.
* נכנס לבית הכנסת ומצא צבור שקראו חציה (של המגילה) לא יאמר אקרא חציה עם הצבור ואח''כ אקרא חציה אלא קורא אותה מתחילתה ועד סופה.
* לדעת ר' יוחנן אסור (לסופר סת"ם) לכתוב אות אחת (מזכרונו בעל פה) שלא מן הכתב.
מספר צפיות: 13
דף יט עמוד א
* "פרוז בן יומו נקרא פרוז, מוקף בן יומו קרוי מוקף" - ולכן מה שקובע לענין יום חיוב קריאת מגילה (י"ד או ט"ו באדר) זה היכן כל אחד נמצא בפורים ולא היכן מקום מגוריו הקבוע.
* מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא ידי חובה? - נחלקו הדעות: (1) כולה [וכך הלכה] (2) מאיש יהודי (3) מאחר הדברים האלה (4) מבלילה ההוא.

דף יט עמוד ב
* אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה.
* הקב''ה הראה למשה בסיני דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש.
* דין חרש (לקריאת מגילה) והקורא שלא השמיע לאזנו - 3 דעות מה דינו: יוצא לכתחילה, יוצא בדיעבד, לא יוצא אף בדיעבד.
מספר צפיות: 13
דף כ עמוד א
* את המצוות הבאות יש לעשות רק לאחר הנץ החמה (ובדיעבד אפשר כבר לאחר עלות השחר) (והגמרא מביאה לכך מקורות):
קריאת מגילה (של היום), ברית מילה, טבילה, הזאה.

דף כ עמוד ב
* את המצוות הבאות ניתן לקיים במשך כל שעות היום (והגמרא לומדת הכל מפסוקים):
קריאת מגילה, קריאת הלל, תקיעת שופר, נטילת לולב, תפלת מוסף, קרבן מוסף,
וידוי הפרים, וידוי מעשר, וידוי יוהכ''פ,
סמיכה, שחיטה, תנופה, הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלה, הזיה,
השקיית סוטה, עריפת העגלה, טהרת המצורע.
* זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום, דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה.
מספר צפיות: 18
דף כא עמוד א
* ניתן לקרוא מגילה גם בישיבה, בניגוד לקריאה בתורה שהיא רק בעמידה.
* מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע שנאמר "ואתה פה עמד עמדי".
* מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד, משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב (=בטל כבוד תורה).

דף כא עמוד ב
* שני אנשים יכולים לקרוא ביחד את המגילה, בניגוד לקריאה בתורה שרק איש אחד רשאי לקרוא בציבור.
* כל המצוות כולן - יש לברך עליהן עובר (קודם) לעשייתן.
* בשני וחמישי ומנחה בשבת עולים 3 עולים לתורה - כנגד תורה נביאים וכתובים / כנגד כהנים לוים וישראלים.
* היום (בניגוד לדין המשנה) כל עולה לתורה מברך לפניה ולאחריה ('גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין').
מספר צפיות: 10
דף כב עמוד א
* כאשר יש 5 פסוקים לקרוא בתורה ויש צורך להעלות 2 עולים: לדעת רב - דולג (חוזרים על הפסוק השלישי פעמיים), לדעת שמואל - פוסק (קוראים 2 פסוקים וחצי לכל עולה).
* לדעת ריב"ל: כשם שאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים.

דף כב עמוד ב
* למסקנת הגמרא, בתענית ציבור עולים 3 אנשים לתורה (ולא 4).
* לא נופלים אפים (מחוץ למקדש) על רצפה של אבנים.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון.
* לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה.
מספר צפיות: 10
דף כג עמוד א
* זמני הגעה לבית הכנסת: ביו''ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת, ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת, ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת.
* הכל עולין למנין שבעה (שעולים לתורה בשבת) ואפילו קטן ואפילו אשה, אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור.
* המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה (שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוה).

דף כג עמוד ב
* כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה (ולכן: אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא אם אין 10 אנשים).
* ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין, ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין.
מספר צפיות: 9
דף כד עמוד א
* הקורא בתורה (בציבור) לא יפחות מ3 פסוקים - כנגד תורה נביאים וכתובים.
* מותר לדלג ממקום למקום - בקריאת התורה אם זה בענין אחד, ובנביא (הפטרה) אפילו בשני עניינין.
* אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלג ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:

דף כד עמוד ב
* פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין:
* אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין.
* תפלין מרובעות (בתפרן ובאלכסונן) הלכה למשה מסיני.
מספר צפיות: 14
דף כה עמוד א
* האומר "על טוב יזכר שמך" משתקין אותו כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.
* האומר "על קן צפור יגיעו רחמיך" משתקין אותו בגלל: (1) שמטיל קנאה במעשה בראשית (לומר על העופות חס בניגוד לבהמות ולחיות). (2) שעושה מדותיו של הקב''ה רחמים ואינן אלא גזירות.
* הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

דף כה עמוד ב
* מובאת רשימה של פסוקים ש: נקרין ומתרגמין בציבור, נקרין אך לא מתרגמין, לא נקרין ולא מתרגמין (והסיבה לכך היא שיש פסוקים שיש חשש לקרוא/לתרגם אותם בציבור בגלל תוכנם).
* לעולם יהא אדם זהיר בתשובותיו שמתוך תשובה שהשיבו אהרן למשה פקרו המינין שנאמר 'ואשליכהו באש ויצא העגל הזה'.
* כל דבר ליצנות אסור חוץ מלעשות ליצנות מעכו"ם.
מספר צפיות: 13
דף כו עמוד א
* מעלין בקודש ולא מורידין (ולכן אם מוכרים חפץ קדוש צריך לקנות חפץ קדוש יותר אך לא חפץ פחות קדוש - ובמשנה מובא פירוט נרחב לכך).
* יש מחלוקת תנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא.
* אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר את בית הכנסת אז פקעה קדושה מבית הכנסת ומן הדמים ומותר לעשות מהן כל רצונם.

דף כו עמוד ב
* תשמישי מצוה (כגון: סוכה, לולב, שופר, ציצית) - נזרקין.
* תשמישי קדושה (כגון: תיק של ס''ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן) - נגנזין.
* ספר תורה שבלה גונזין אותו (בכלי חרס) אצל תלמיד חכם.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר