סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 7
דף ט עמוד א
* 'עשר תעשר' - עשר בשביל שתתעשר (ובדבר זה מותר לנסות את הקב"ה).
* מטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך, אך פרנסה לא באה לעולם בזכות אחד אלא רק בשביל רבים הזקוקים לכך.
* מתנות טובות שניתנו לעם ישראל: באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה.
* מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר.

דף ט עמוד ב
* כל צדיק וצדיק הקב''ה עושה לו 'חזיז' (להריק לו גשמים על שדותיו) בפני עצמו.
* לדעת ר' אליעזר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, ולדעת רבי יהושע ממים העליונים הוא שותה.
* גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ.
מספר צפיות: 6
דף י עמוד א
* א''י נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף.
* א''י משקה אותה הקב''ה בעצמו וכל העולם כולו ע''י שליח, א''י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית (ממה שנשאר), א''י שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף.
* העולם הוא אחד מ60 בגן וגן אחד מ60 לעדן ועדן אחד מ60 לגיהנם.
* הלכה כרבן גמליאל הסובר ששואלין בא"י את הגשמים 15 יום אחר החג.

דף י עמוד ב
* היה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא - אעפ"כ מתענה ומשלים.
* שכח ואכל ושתה בתענית - אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו.
* 2 ת"ח שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף - וחיוב זה הוא דוקא בלימוד של חזרה וגירסא, אך מלימוד בעיון יש להימנע.
* לעולם ייצא אדם לדרך רק לאחר שהאיר, ויחזור לפני חשיכה.
מספר צפיות: 4
דף יא עמוד א
* כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצל ממיתה משונה.
* בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.
* כל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור.
* בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני.
* כל היושב בתענית - שמואל: נקרא חוטא, ר' אלעזר: נקרא קדוש (אם יכול לסבול את התענית), ריש לקיש: נקרא חסיד (מהרש"א: כנ"ל).

דף יא עמוד ב
* אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים (חלש הוא ואינו יכול ללמוד).
* נפסק להלכה ש'מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית'.
* משה שימש בז' ימי המלואים בחלוק לבן של פשתן (שאין לו אימרא).
מספר צפיות: 8
דף יב עמוד א
* תענית שלא השלים להתענות עד סוף היום - לא נחשב לתענית.
* תענית יחיד שלא קיבל עליו את התענית מבעוד יום ביום שלפניה - אינו נחשב לתענית.
* זמן קבלת תענית יחיד - נחלקו האמוראים אם זה בזמן מנחה או דוקא בתפילת מנחה.
* תענית המתחילה בבוקר - עד מתי מותר לאכול ולשתות בלילה שלפניה? עד שיעלה עמוד השחר (אך אם ישן - אינו רשאי מכאן והלאה).

דף יב עמוד ב
* לדעת רב, לוה אדם תעניתו ופורע.
* יפה תענית לחלום כאש לנעורת (ודוקא בו ביום, ואפילו בשבת).
* במשנה מתוארים הדינים של ג' תענית צבור אמצעיות וז' תעניות אחרונות וכן התקופה שלאחר מכן - במידה ולא ירדו גשמים.
מספר צפיות: 7
דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית צבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא) - אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).
מספר צפיות: 5
דף יד עמוד א
* תפילת 'עננו' בתענית - הכרעת הגמרא שהיחיד אומרה בתפילתו בשומע תפילה.
* בתעניות הציבור (על הגשמים) - עוברות ומניקות מתענות רק בתעניות האמצעיות [לא ב-3 הראשונות, ולא ב-7 האחרונות, אל ב-3 האמצעיות].
* בתעניות הציבור על הגשמים היו מריעין בשופרות, ואילו בשאר פורעניות יש מחלוקת אם כאשר נאמר בהן "מתריעין" אם הכוונה שמתפללין 'עננו' או שמריעין בשופרות.

דף יד עמוד ב
* הציבור מתענים על הגשמים עד 13 תעניות, ועל שאר פורענויות יש מחלוקת אם מתענים עד 13 תעניות או אף יותר.
* מקומות הזקוקים לגשם בתקופת תמוז - יש מחלוקת אם שואלים גשמים בברכת השנים או בשומע תפילה.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון.
מספר צפיות: 3
דף טו עמוד א
* לעתיד לבוא - הצדיקים יזכו רק לאורה, ואילו הישרים (שעדיפים מהם - רש"י) יזכו לשמחה.
* לא נאמר באנשי נינוה 'וירא אלהים את שקם ואת תעניתם' אלא 'וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהן 24 ברכות - 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד 6.

דף טו עמוד ב
* במשנה מובאים מספר הבדלים בין הדינים הנוהגים באנשי משמר לעומת אנשי בית אב.
* אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים (כשרואין בעלי חניות שקונין למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות אחת לליל חמישי ואחת לשבת סבורים שבא רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער).
* בגדולה - מתחילין מן הגדול, ובקללה - מתחילין מן הקטן.
מספר צפיות: 8
דף טז עמוד א
* בגמרא מובאים טעמים שונים מדוע ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - יוצאין לרחוב, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, נותנין אפר מקלה על גבי תיבה, נותנין אפר בראש כל אחד ואחד, יוצאין לבית הקברות.
* נחלקו האמוראים מדוע הר המוריה נקרא כך: או בגלל שהוא הר שיצא ממנו הוראה (=תורה) לישראל או בגלל שהוא הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים.
* אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בו - דומה לטובל ושרץ בידו.

דף טז עמוד ב
* הקב"ה שונא שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
* במקדש לא עונים 'אמן' אלא אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - הש"ץ אומר לפניהן 24 ברכות 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד , ואותן 6 היכן אומרן בין גואל לרופא חולי, ומתחיל להאריך בברכת גואל.
מספר צפיות: 6
דף יז עמוד א
* אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים - שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם.
* אנשי בית אב אסורים לשתות יין אף בלילות - מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה.
* אסרו על אנשי משמר ואנשי מעמד להסתפר במהלך שבוע העבודה (חוץ מיום ה') - כדי שיסתפרו לפני המשמרת שלהם וכך לא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין.
* מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת ל30 יום.

דף יז עמוד ב
* דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין - אך זה רק אם שתה רביעית, אך אם שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו.
* כהנים שעבדו במקדש כשהם שתויי יין או פרועי ראש - חייבים מיתה בידי שמים.
* תאריכים ממגילת תענית שאסורים בהספד המוזכרים בסוגייתנו: א-ח ניסן - כי "איתוקם תמידא", ח ניסן עד סוף פסח - כי "איתותב חגא דשבועיא".
מספר צפיות: 10
דף יח עמוד א
* תאריך ממגילת תענית המוזכר בסוגייתנו: כ"ח אדר, שבו באה בשורה טובה ליהודים שהתבטלה הגזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות.
* הגזירה הנ"ל בוטלה לאחר שיהודה בן שמוע וחביריו הלכו והפגינו בלילה.
* בנוסף לדעת ר"מ ור"י שבמשנה, מובאת בברייתא דעת רשב"ג (וכך פסק שמואל לבסוף), הסובר שימים שנאסרו בהספד או בתענית - אסורים רק הם ואילו הימים שלפניהם ולאחריהם מותרים.

דף יח עמוד ב
תאריכים נוספים ממגילת תענית:
* י"ג אדר - יום ניקנור (דוכס יווני שרצה לרמוס את יהודה וירושלים ונהרג כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום).
* י"ב אדר - יום טוריינוס (שהרג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, והקב"ה תבע את דמם של הצדיקים ועונשו לא איחר לבוא ונהרג ע"י 2 שרים מרומי).
מספר צפיות: 7
דף יט עמוד א
* על אלו מתריעין בכל מקום (מפני שהיא מכה מהלכת): על שדפון, ירקון, ארבה, חסיל, חיה רעה, חרב.
* על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים (ולדעת שמעון התימני אף על הדבר).
* במשנה מובא הסיפור המפורסם על חוני המעגל.

דף יט עמוד ב
* אם אין להן מים לשתות - מתריעין עליהן מיד (אפילו בקיץ).
* אם לא ירדו מספיק גשמים עבור האילנות - יש מחלוקת תנאים אם מתריעין עליהם גם בשנת שמיטה.
* מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם (שיורדין בקושי).
מספר צפיות: 4
דף כ עמוד א
* 3 אנשים נקדמה (זרחה) להם חמה בעבורן: משה, יהושע, נקדימון בן גוריון (והסיפור על נקדימון מתואר באריכות בסוגיה).
* 'נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא' - טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע.
* לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

דף כ עמוד ב
* לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס, ואם כן עושין לו נס הרי שמנכים לו מזכויותיו.
* רב אדא בר אהבה האריך ימים בגלל כמה התנהגויות טובות, ובכללם: לא הקפיד בתוך ביתו, לא ישן בבית המדרש, לא שש בתקלת חברו.
* לדעת רב הונא - מאכל אדם אין מאכילין לבהמה (משום ביזוי אוכלין).
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר