סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 14
דף ה עמוד א
* בסוגיה מובאות 6 שאלות (5 בעמ' א, ו-1 בעמ' ב) ששאל רב נחמן את רב יצחק, ובסוף הסוגיה (בעמ' ב) מובאים 3 עניינים נוספים ששוחחו ביניהם.
* אמר הקב''ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה (עד שיהא בקרבך קדוש).
* עבירה אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם - ומה היא? עבודה זרה.

דף ה עמוד ב
* שמואל הנביא נפטר בגיל 52.
* אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.
* אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה.
* אילן אילן במה אברכך... אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.
מספר צפיות: 12
דף ו עמוד א
* בברייתא ובגמרא מובאים 3 פירושים לכינוי הגשם הראשון - "יורה", ו3 פירושים לכינוי הגשם האחרון - "מלקוש".
* זמן היורה - לדעת ר' מאיר במרחשון ולדעת ר' יוסי בכסלו.
* יש מחלוקת של 3 תנאים מתי הזמן של הרביעה הבכירה, הבינונית והאפילה.

דף ו עמוד ב
* בגמרא מובאים 4 אפשרויות לאיזה צורך יש לדעת מתי הזמן של הרביעה הבינונית (לנדרים / לזיתים / להלך בשבילי הרשות / לבער פירות שביעית).
* אם ירדו הגשמים בזמנן במרחשון, אז טוב לשנה אם בטבת לא יירדו גשמים.
* מאימתי מברכין על הגשמים (מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו וכו')? משיצא חתן לקראת כלה (רש"י: שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה).
מספר צפיות: 8
דף ז עמוד א
* גדול יום הגשמים - (1) מתחיית המתים (2) כתחיית המתים (3) כיום שניתנה בו תורה (4) יותר מיום שניתנה בו תורה.
* כל העוסק בתורה לשמה - תורתו נעשית לו סם חיים.
* הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן.
* דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

דף ז עמוד ב
* דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת (אם אינו מחזירם תמיד).
* גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ.
* אין הגשמים יורדים אא''כ נמחלו עונותיהן של ישראל.
* אין הגשמים נעצרין - (1) אא''כ נתחייבו ישראל כליה (2) אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות (3) אלא בשביל מספרי לשון הרע (4) אלא בשביל עזי פנים (5) אלא בשביל ביטול תורה (6) אלא בעון גזל (7) בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין.
מספר צפיות: 13
דף ח עמוד א
* אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל - (1) בשביל משנתו שאינה סדורה עליו (2) בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים.
* 2 ת''ח שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה מתקנאין באף ומעלין אותו.
* אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה.
* כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה.
* כל השמח ביסורין שבאין עליו מביא ישועה לעולם.

דף ח עמוד ב
* גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה (כי בני אדם צריכים לחזר בשוק לקנות סעודת שבת).
* גדול יום הגשמים - (1) שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו (2) כיום קבוץ גליות שנאמר (3) שאפילו גייסות פוסקות בו.
* אין הברכה מצויה אלא ב: דבר הסמוי מן העין / דבר שאין העין שולטת בו.
* אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין.
מספר צפיות: 7
דף ט עמוד א
* 'עשר תעשר' - עשר בשביל שתתעשר (ובדבר זה מותר לנסות את הקב"ה).
* מטר יורד אפילו אם רק יחיד זקוק לכך, אך פרנסה לא באה לעולם בזכות אחד אלא רק בשביל רבים הזקוקים לכך.
* מתנות טובות שניתנו לעם ישראל: באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה.
* מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר.

דף ט עמוד ב
* כל צדיק וצדיק הקב''ה עושה לו 'חזיז' (להריק לו גשמים על שדותיו) בפני עצמו.
* לדעת ר' אליעזר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, ולדעת רבי יהושע ממים העליונים הוא שותה.
* גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ.
מספר צפיות: 6
דף י עמוד א
* א''י נבראת תחילה וכל העולם כולו נברא לבסוף.
* א''י משקה אותה הקב''ה בעצמו וכל העולם כולו ע''י שליח, א''י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית (ממה שנשאר), א''י שותה תחילה וכל העולם כולו לבסוף.
* העולם הוא אחד מ60 בגן וגן אחד מ60 לעדן ועדן אחד מ60 לגיהנם.
* הלכה כרבן גמליאל הסובר ששואלין בא"י את הגשמים 15 יום אחר החג.

דף י עמוד ב
* היה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא - אעפ"כ מתענה ומשלים.
* שכח ואכל ושתה בתענית - אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו.
* 2 ת"ח שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף - וחיוב זה הוא דוקא בלימוד של חזרה וגירסא, אך מלימוד בעיון יש להימנע.
* לעולם ייצא אדם לדרך רק לאחר שהאיר, ויחזור לפני חשיכה.
מספר צפיות: 4
דף יא עמוד א
* כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצל ממיתה משונה.
* בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.
* כל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור.
* בשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו ואומרים לו כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני.
* כל היושב בתענית - שמואל: נקרא חוטא, ר' אלעזר: נקרא קדוש (אם יכול לסבול את התענית), ריש לקיש: נקרא חסיד (מהרש"א: כנ"ל).

דף יא עמוד ב
* אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים (חלש הוא ואינו יכול ללמוד).
* נפסק להלכה ש'מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית'.
* משה שימש בז' ימי המלואים בחלוק לבן של פשתן (שאין לו אימרא).
מספר צפיות: 8
דף יב עמוד א
* תענית שלא השלים להתענות עד סוף היום - לא נחשב לתענית.
* תענית יחיד שלא קיבל עליו את התענית מבעוד יום ביום שלפניה - אינו נחשב לתענית.
* זמן קבלת תענית יחיד - נחלקו האמוראים אם זה בזמן מנחה או דוקא בתפילת מנחה.
* תענית המתחילה בבוקר - עד מתי מותר לאכול ולשתות בלילה שלפניה? עד שיעלה עמוד השחר (אך אם ישן - אינו רשאי מכאן והלאה).

דף יב עמוד ב
* לדעת רב, לוה אדם תעניתו ופורע.
* יפה תענית לחלום כאש לנעורת (ודוקא בו ביום, ואפילו בשבת).
* במשנה מתוארים הדינים של ג' תענית צבור אמצעיות וז' תעניות אחרונות וכן התקופה שלאחר מכן - במידה ולא ירדו גשמים.
מספר צפיות: 7
דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית צבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא) - אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).
מספר צפיות: 5
דף יד עמוד א
* תפילת 'עננו' בתענית - הכרעת הגמרא שהיחיד אומרה בתפילתו בשומע תפילה.
* בתעניות הציבור (על הגשמים) - עוברות ומניקות מתענות רק בתעניות האמצעיות [לא ב-3 הראשונות, ולא ב-7 האחרונות, אל ב-3 האמצעיות].
* בתעניות הציבור על הגשמים היו מריעין בשופרות, ואילו בשאר פורעניות יש מחלוקת אם כאשר נאמר בהן "מתריעין" אם הכוונה שמתפללין 'עננו' או שמריעין בשופרות.

דף יד עמוד ב
* הציבור מתענים על הגשמים עד 13 תעניות, ועל שאר פורענויות יש מחלוקת אם מתענים עד 13 תעניות או אף יותר.
* מקומות הזקוקים לגשם בתקופת תמוז - יש מחלוקת אם שואלים גשמים בברכת השנים או בשומע תפילה.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון.
מספר צפיות: 3
דף טו עמוד א
* לעתיד לבוא - הצדיקים יזכו רק לאורה, ואילו הישרים (שעדיפים מהם - רש"י) יזכו לשמחה.
* לא נאמר באנשי נינוה 'וירא אלהים את שקם ואת תעניתם' אלא 'וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהן 24 ברכות - 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד 6.

דף טו עמוד ב
* במשנה מובאים מספר הבדלים בין הדינים הנוהגים באנשי משמר לעומת אנשי בית אב.
* אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים (כשרואין בעלי חניות שקונין למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות אחת לליל חמישי ואחת לשבת סבורים שבא רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער).
* בגדולה - מתחילין מן הגדול, ובקללה - מתחילין מן הקטן.
מספר צפיות: 8
דף טז עמוד א
* בגמרא מובאים טעמים שונים מדוע ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - יוצאין לרחוב, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, נותנין אפר מקלה על גבי תיבה, נותנין אפר בראש כל אחד ואחד, יוצאין לבית הקברות.
* נחלקו האמוראים מדוע הר המוריה נקרא כך: או בגלל שהוא הר שיצא ממנו הוראה (=תורה) לישראל או בגלל שהוא הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים.
* אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בו - דומה לטובל ושרץ בידו.

דף טז עמוד ב
* הקב"ה שונא שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
* במקדש לא עונים 'אמן' אלא אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - הש"ץ אומר לפניהן 24 ברכות 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד , ואותן 6 היכן אומרן בין גואל לרופא חולי, ומתחיל להאריך בברכת גואל.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר