סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 7
דף יג עמוד א
* לדעת רב חסדא: תשעה באב ואבל - אסור בין בחמין בין בצונן, תענית צבור - בחמין אסור בצונן מותר.
* כשאמרו אסור במלאכה (בתענית ציבור) לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר.
* כשאמרו אסור בנעילת הסנדל (בתענית ציבור) לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר.
* לדעת רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה.

דף יג עמוד ב
* לדעת רבא (בלישנא בתרא) - אבל אסור בצונן כל שבעה.
* הכרעת הגמרא: אבל אסור לרחוץ כל גופו גם בצונן כל שבעה, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר.
* תפילת 'עננו' בתענית - נחלקו האמוראים היכן אומרה היחיד בתפילתו (בין גואל לרופא או בשומע תפילה).
מספר צפיות: 5
דף יד עמוד א
* תפילת 'עננו' בתענית - הכרעת הגמרא שהיחיד אומרה בתפילתו בשומע תפילה.
* בתעניות הציבור (על הגשמים) - עוברות ומניקות מתענות רק בתעניות האמצעיות [לא ב-3 הראשונות, ולא ב-7 האחרונות, אל ב-3 האמצעיות].
* בתעניות הציבור על הגשמים היו מריעין בשופרות, ואילו בשאר פורעניות יש מחלוקת אם כאשר נאמר בהן "מתריעין" אם הכוונה שמתפללין 'עננו' או שמריעין בשופרות.

דף יד עמוד ב
* הציבור מתענים על הגשמים עד 13 תעניות, ועל שאר פורענויות יש מחלוקת אם מתענים עד 13 תעניות או אף יותר.
* מקומות הזקוקים לגשם בתקופת תמוז - יש מחלוקת אם שואלים גשמים בברכת השנים או בשומע תפילה.
* אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון.
מספר צפיות: 3
דף טו עמוד א
* לעתיד לבוא - הצדיקים יזכו רק לאורה, ואילו הישרים (שעדיפים מהם - רש"י) יזכו לשמחה.
* לא נאמר באנשי נינוה 'וירא אלהים את שקם ואת תעניתם' אלא 'וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה ואומר לפניהן 24 ברכות - 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד 6.

דף טו עמוד ב
* במשנה מובאים מספר הבדלים בין הדינים הנוהגים באנשי משמר לעומת אנשי בית אב.
* אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים (כשרואין בעלי חניות שקונין למוצאי יום חמישי שתי סעודות גדולות אחת לליל חמישי ואחת לשבת סבורים שבא רעב לעולם ומייקרים ומפקיעים השער).
* בגדולה - מתחילין מן הגדול, ובקללה - מתחילין מן הקטן.
מספר צפיות: 8
דף טז עמוד א
* בגמרא מובאים טעמים שונים מדוע ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - יוצאין לרחוב, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, נותנין אפר מקלה על גבי תיבה, נותנין אפר בראש כל אחד ואחד, יוצאין לבית הקברות.
* נחלקו האמוראים מדוע הר המוריה נקרא כך: או בגלל שהוא הר שיצא ממנו הוראה (=תורה) לישראל או בגלל שהוא הר שיצא ממנו מורא לעובדי כוכבים.
* אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בו - דומה לטובל ושרץ בידו.

דף טז עמוד ב
* הקב"ה שונא שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
* במקדש לא עונים 'אמן' אלא אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
* ב-7 תעניות ציבור האחרונות על הגשמים - הש"ץ אומר לפניהן 24 ברכות 18 שבכל יום ומוסיף עליהן עוד , ואותן 6 היכן אומרן בין גואל לרופא חולי, ומתחיל להאריך בברכת גואל.
מספר צפיות: 6
דף יז עמוד א
* אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים - שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב ויבואו ויסייעו להם.
* אנשי בית אב אסורים לשתות יין אף בלילות - מפני שהן עסוקין תמיד בעבודה.
* אסרו על אנשי משמר ואנשי מעמד להסתפר במהלך שבוע העבודה (חוץ מיום ה') - כדי שיסתפרו לפני המשמרת שלהם וכך לא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין.
* מלך מסתפר בכל יום, כהן גדול מערב שבת לערב שבת, כהן הדיוט אחת ל30 יום.

דף יז עמוד ב
* דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין - אך זה רק אם שתה רביעית, אך אם שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו.
* כהנים שעבדו במקדש כשהם שתויי יין או פרועי ראש - חייבים מיתה בידי שמים.
* תאריכים ממגילת תענית שאסורים בהספד המוזכרים בסוגייתנו: א-ח ניסן - כי "איתוקם תמידא", ח ניסן עד סוף פסח - כי "איתותב חגא דשבועיא".
מספר צפיות: 10
דף יח עמוד א
* תאריך ממגילת תענית המוזכר בסוגייתנו: כ"ח אדר, שבו באה בשורה טובה ליהודים שהתבטלה הגזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות.
* הגזירה הנ"ל בוטלה לאחר שיהודה בן שמוע וחביריו הלכו והפגינו בלילה.
* בנוסף לדעת ר"מ ור"י שבמשנה, מובאת בברייתא דעת רשב"ג (וכך פסק שמואל לבסוף), הסובר שימים שנאסרו בהספד או בתענית - אסורים רק הם ואילו הימים שלפניהם ולאחריהם מותרים.

דף יח עמוד ב
תאריכים נוספים ממגילת תענית:
* י"ג אדר - יום ניקנור (דוכס יווני שרצה לרמוס את יהודה וירושלים ונהרג כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום).
* י"ב אדר - יום טוריינוס (שהרג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, והקב"ה תבע את דמם של הצדיקים ועונשו לא איחר לבוא ונהרג ע"י 2 שרים מרומי).
מספר צפיות: 7
דף יט עמוד א
* על אלו מתריעין בכל מקום (מפני שהיא מכה מהלכת): על שדפון, ירקון, ארבה, חסיל, חיה רעה, חרב.
* על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים (ולדעת שמעון התימני אף על הדבר).
* במשנה מובא הסיפור המפורסם על חוני המעגל.

דף יט עמוד ב
* אם אין להן מים לשתות - מתריעין עליהן מיד (אפילו בקיץ).
* אם לא ירדו מספיק גשמים עבור האילנות - יש מחלוקת תנאים אם מתריעין עליהם גם בשנת שמיטה.
* מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם (שיורדין בקושי).
מספר צפיות: 4
דף כ עמוד א
* 3 אנשים נקדמה (זרחה) להם חמה בעבורן: משה, יהושע, נקדימון בן גוריון (והסיפור על נקדימון מתואר באריכות בסוגיה).
* 'נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא' - טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע.
* לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

דף כ עמוד ב
* לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס, ואם כן עושין לו נס הרי שמנכים לו מזכויותיו.
* רב אדא בר אהבה האריך ימים בגלל כמה התנהגויות טובות, ובכללם: לא הקפיד בתוך ביתו, לא ישן בבית המדרש, לא שש בתקלת חברו.
* לדעת רב הונא - מאכל אדם אין מאכילין לבהמה (משום ביזוי אוכלין).
מספר צפיות: 7
דף כא עמוד א
* בסוגיה מסופר על אילפא ור' יוחנן שהתלבטו אם כשהשעה דחוקה אם לצאת לעבוד או להמשיך ללמוד תורה.
* מצוה לקיים דברי המת.
* בסוגיה מובאים 2 סיפורים מפורסמים על נחום איש גם זו, וכן מובא שהסיבה שנקרא כך זה בגלל שעל כל דבר שהתרחש אמר 'גם זו לטובה'.

דף כא עמוד ב
* לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו.
* בעיר מסויימת (דרוקרת) פרצה שריפה, אך בשכונה מסויימת לא התלקחה האש בגלל אשה אחת שהיתה מחממת את תנורה ומשאילה לשכנותיה.
* בת קול מהשמים אמרה 'שלום עליך' - לאבא אומנא כל יום, לאביי כל ערב שבת, לרבא כל ערב יום כיפור.
* הטעם שאבא אומנא זכה לכך היה בגלל שהוא הקפיד מאוד בענייני צניעות כאשר באו להקיז אצלו דם.
מספר צפיות: 5
דף כב עמוד א
* מסופר על שומר בית האסורין מסויים שאליהו אמר שהוא בן העולם הבא, והטעם שזכה לכך היה בגלל שהקפיד מאוד על הפרדה בין גברים לנשים בבית הסוהר.
* מסופר על 2 אחים שאליהו אמר שהם בני העולם הבא, והטעם שזכו לכך זה בגלל שהם היו אנשים שהצחיקו אנשים עצובים וכן השלימו בין אנשים שרבו.
* מתריעין אפילו על חרב של שלום (העוברת דרך אותו מלכות לילך להלחם במקום אחר).

דף כב עמוד ב
* מפני מה נענש יאשיהו? מפני שהיה לו לימלך בירמיהו (אם להילחם בפרעה נכה) ולא נמלך.
* לדעת ר' יוסי (החולק על ת"ק) אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו.
* אין מתפללין על רוב הטובה.
מספר צפיות: 6
דף כג עמוד א
* לאחר מעשהו המפורסם של חוני המעגל - שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו.
* מסופר על חוני המעגל שנרדם למשך 70 שנה, וכשהתעורר אף אחד לא האמין שזה הוא.
* "או חברותא או מיתותא".

דף כג עמוד ב
* כאשר אבא חלקיה חזר לעיר (מעבודתו בשדה) אשתו יצאה לפניו כשהיא מקושטת, כדי שלא ייתן עיניו באחרות.
* אבא חלקיה וחנן הנחבא (נכדיו של חוני המעגל) - כשהיה צורך בגשמים, חכמים ביקשו מהם שיתפללו.
* חסידי בבל היו מפרסמין שהם מתפללים על הגשמים, ואילו חכמי ארץ ישראל היו צנועין ולא מודיעין שבא המטר בזכותם.
מספר צפיות: 6
דף כד עמוד א
* השולה דג מן הים בשבת - כיון שיבש בו כסלע (בין סנפיריו) חייב (משום נטילת נשמה).
* כאשר גבאי הצדקה ראו את אלעזר איש בירתא - הם התחבאו מפניו כיון שהוא היה נוהג לתת את כל מה שהיה איתו לצדקה.
* מסופר על כמה צדיקים שבזכות תפילתם/מעשיהם ירדו גשמים.

דף כד עמוד ב
* כהן גדול היה מתפלל ביום-כיפור תפילה קצרה ובה ביקש ש"אל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים (המבקשים שלא ירד גשם כשהם בדרך)" - ובכל זאת כאשר ר' חנינא בן דוסא היה בדרך וביקש שלא ירדו גשמים הרי שפסקו הגשמים.
* בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מע''ש לע''ש.
1 2
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר