סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 4
דף ט עמוד א
* גלגל עיסה ביו"ט - מותר להפריש חלתה ביו"ט, אך אם גלגל עיסה מערב יו"ט - נחלקו האמוראים אם מותר להפריש חלתה ביו"ט.
* לדעת ב"ש אין מוליכין את הסולם משובך לשובך ביו"ט וב''ה מתירין - ונחלקו הלישנות בגמרא אם המחלוקת היא דוקא ברשות הרבים או דוקא ברשות היחיד.
* לדעת רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.

דף ט עמוד ב
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר - מודים ב''ש וב''ה שמותר להוליך את הסולם משובך לשובך ביו"ט, ומחלוקתם היא אם מותר להחזיר.
* מהמשנה לגבי 'השוחט חיה ועוף ביום טוב ב''ש אומרים יחפור בדקר ויכסה' וכו' משמע שלגבי שמחת יו''ט ב''ש מקילים וב"ה מחמירים, והגמרא מקשה (ומתרצת) ממשניות אחרות (2 מובאים בעמוד זה ו-3 בעמוד הבא) שמהם משמע להיפך.
מספר צפיות: 3
דף י עמוד א
* הגמרא ממשיכה להקשות (ולתרץ) מ-3 משניות נוספות (בנוסף ל-2 שהובאו בעמוד הקודם) שמהם משמע שלגבי שמחת יו"ט ב"ש מחמירים וב"ה מקילים ובניגוד למשנה לגבי לגבי 'השוחט חיה ועוף ביום טוב ב''ש אומרים יחפור בדקר ויכסה' וכו' שממנה משמע להיפך.
* נטילת יונים ביו"ט כדי לשוחטם - לב"ש מותר רק אם יענע אותם מערב יו"ט (הכנה במעשה), ולב"ה מספיק שיזמינם בפיו; וביאר רב חנן בר אמי שב"ש מחמירים רק 'בבריכה ראשונה'.

דף י עמוד ב
* במשנה מובאים כמה מקרים בהם מצא ביו"ט יונים באופן שונה (בצבע / בכמות / במיקום) ממה שזימן מערב יו"ט, והדין במקרים אלו.
* לדעת ר' חנינא 'רוב וקרוב - הלך אחר הרוב'.
מספר צפיות: 5
דף יא עמוד א
* גוזל עשוי לדדות רק עד 50 אמה, ורק בתנאי שרואה את הקן שממנו יצא.
* ב"ש וב"ה נחלקו אם מותר ביו"ט ליטול את העלי כדי לקצב עליו בשר, אך מודים שאם כבר קצב עליו בשר שאסור לטלטלו כי נעשה כבר צורך יו"ט.
* ב"ש אוסרים טירחה ביו"ט כאשר יש חשש שמא לאחר מכן יתחרט ואז יתברר שטרח לשווא.

דף יא עמוד ב
* מולח אדם ביו"ט כמה חתיכות בשר בבת אחת אע''פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת.
* רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא (לאחר שמלח זו לאכלה היום אומר חברתה ערבה עלי לאכלה היום וחוזר ומולחה).
* 3 דברים התירו סופן (שאינו צורך יו"ט) משום תחלתן (שהוא צורך יו"ט): עור לפני הדורסן ותריסי חנויות וחזרת רטיה במקדש (ולדעת רחבא אף הפותח חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל).
מספר צפיות: 5
דף יב עמוד א
* ב"ש אוסרים להוציא לרשות הרבים ביו"ט דבר שאינו צורך אכילה (כגון: קטן, לולב, ספר תורה), וב"ה מתירים.
* יסוד המחלוקת: ב"ש סוברים שלא אומרים 'מתוך' (מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך) וב"ה סוברים שכן אומרים 'מתוך'.

דף יב עמוד ב
* במשנה נאמר שלדעת ב"ש אסור להוליך חלה ומתנות (זרוע לחיים וקיבה) לכהן ביו"ט, וב"ה מתירים.
* בברייתא מובאים 3 דעות שונות בנושא זה (ובנושא הולכת תרומה לכהן ביו"ט), והגמרא מבררת באריכות כאיזו דעה סוברת המשנה שלנו.
* מותר למלול מלילות ולפרך קטניות ביו''ט (כי זו דישה כלאחר יד, ולא גזרו על כך ביו"ט).
מספר צפיות: 5
דף יג עמוד א
* הכניס לבית שבלין לאכלן מעט מעט ע''י מלילות - רבי מחייב בתרומה ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר.
* אם הכניס לבית קטניות (בחבילות כשהם קשורים יחדיו) - בגמרא מובאות 2 לישנות בדעת אביי: או שלדעת כולם חייב בתרומה או שלדעת כולם פטור.

דף יג עמוד ב
* כשם שתרומה גדולה אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב (=מתבואה שנגמרה מלאכתה), כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב.
* לדעת אבא אלעזר בן גימל: כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה; אך לדעת חכמים תרומת מעשר צריכה מדידה מדוייקת.
* מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה, אך אם הקדימו בכרי חייב.
מספר צפיות: 9
דף יד עמוד א
* דיכת מלח ביו"ט:
לפי המשנה שלנו צריך לדוך בשינוי (לדעת ב"ש שינוי רב, ולדעת ב"ה שינוי מועט).
לדעת שמואל לא צריך לדוך בשינוי (כדעת ב"ה אליבא דר"מ כמובא בברייתא).

דף יד עמוד ב
* במשנה מובאים 3 דעות לגבי אופן פעולת הברירה באוכל שמותר לעשות ביו"ט.
* במשנה מובאים 3 דעות אלו סוגי מאכלים מותר לאדם לשלוח לחברו ביו"ט.
* משום קהלא קדישא דבירושלים: אפי' עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם.
מספר צפיות: 5
דף טו עמוד א
* סנדל המסומר (ביו"ט): אסור לנעלו, אסור לשלחו לחברו, מותר לטלטלו.
* מותר לשלוח לחברו תפילין ביו"ט (כי גם אם יניח אותן אין בכך איסור).

דף טו עמוד ב
* הסיבה שחכמים תיקנו שיהיה מותר לבשל מיו"ט לשבת רק באמצעות עירובי תבשילין: רבא - כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט, רב אשי - כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת קל וחומר מיו"ט לחול.
* רבי אליעזר גער באנשים שעזבו באמצע הדרשה והלכו לבתיהם לאכול - מכיון שהניחו חיי עולם לטובת חיי שעה.
* רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם.
* אמר להם הקב''ה לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע.
מספר צפיות: 10
דף טז עמוד א
* כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י''ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו.
* אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים (בוטח שתזדמן לו נאה לשבת) שנאמר ברוך ה' יום יום.
* נשמה יתירה נותן הקב''ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש.

דף טז עמוד ב
* ערובי תבשילין צריכין כזית בין לאחד בין למאה.
* מי שבטעות לא הניח ערובי תבשילין - יכול לסמוך על עירוב שהניח חברו עבורו (אף שהניח ללא ידיעתו).
מספר צפיות: 5
דף יז עמוד א
* יו"ט שחל להיות בשבת - להלכה: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת, אומר קדושת היום באמצע, וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים.
* שבת שחל להיות בר''ח או בחולו של מועד - להלכה: ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו, ובמוספין מתחיל בשל שבת, אומר קדושת היום באמצע, וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים / וראשי חדשים.
* מי שלא הניח עירובי תבשילין - הוא נאסר וקמחו נאסר.

דף יז עמוד ב
* מי שעבר ואפה (במזיד) ללא עירובי תבשילין - הגמרא הביאה 5 הוכחות להוכיח שאסור באכילה, אך דחתה את כל ההוכחות.
* הגמרא פוסקת שמספיק תבשיל אחד עבור עירובי תבשילין (כדעת ב"ה של משנתנו, ולא כדעתו המובאת בברייתא) [אך להלכה מסקנת התוס' שצריך שני תבשילין - פת ותבשיל]
מספר צפיות: 6
דף יח עמוד א
* הטעם שלא מטבילים כלי טמא בשבת:
רבה: גזרה שמא יטלנו בידו ויעבירנו 4 אמות ברשות הרבים.
רב יוסף: גזרה משום סחיטה.
רב ביבי: גזרה שמא ישהא.
רבא: מפני שנראה כמתקן כלי.
* נדה שאין לה בגדים (טהורים להחליף וללבוש אחר טבילתה והיום יו''ט ואינה יכולה להטביל את אלו שעליה) מערמת וטובלת בבגדיה.
* לאדם טמא מותר לטבול בשבת מפני שנראה כמיקר.

דף יח עמוד ב
* כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביוה''כ (אך כתב תוס' שבזמן הזה אין טובלין לא ביוה''כ ולא בט' באב).
מספר צפיות: 3
דף יט עמוד א
* יש מחלוקת תנאים אם מותר להטביל כלי טמא בבין השמשות של יום חול.
* יש מחלוקת תנאים אם לדעת ב"ה מותר להקריב ביו"ט שלמים של נדרים ונדבות.

דף יט עמוד ב
* הגמרא מביאה מחלוקת תנאים נוספת אם מותר להקריב ביו"ט שלמים של נדרים ונדבות.
* אסור להקריב קרבן תודה בי"ד בניסן כי "אין מביאין קדשים לבית הפסול" (שממעט זמן אכילתן שאינו יכול לאכול חמץ אלא עד 4 שעות ומתוך כך חמץ שבה בא לידי נותר).
* נחלקו התנאים מתי עובר על בל תאחר: אחרי שעוברים 3 רגלים אפילו שלא כסדרן / אחרי שעוברים 3 רגלים כסדרן / אחרי שעובר חג הסוכות.
* כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין.
מספר צפיות: 4
דף כ עמוד א
* בברייתא לומדים מהפסוק "ויקרב את העולה ויעשה כמשפט" שכשם שעולת נדבה טעונה סמיכה כך גם עולת חובה טעונה סמיכה.
* יש מחלוקת בין הברייתות בנוגע לשיטת ב"ש בנוגע לשלמי חובה - (1) צריך סמיכה, אך לא צריך "תיכף לסמיכה שחיטה". (2) לא צריך סמיכה, אך בדבר הטעון סמיכה צריך "תיכף לסמיכה שחיטה".

דף כ עמוד ב
* "אותו היום גברה ידן של בית הלל וקבעו הלכה כמותן ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום".
* ת"ח שאמר לו חבירו דבר של ריב, לא ישיב לו ביותר אריכות מכפי שהלה התחיל לריב עמו.
* הדעה הסוברת שנדרים ונדבות לא קרבין ביו"ט - סוברת שזהו הדין מהתורה (ולא מגזירת חכמים שמא ישהה).
* לדעה הסוברת שנדרים ונדבות לא קרבין ביו"ט - אם עבר ושחט: לדעת רבא זורק את הדם על מנת להתיר בשר באכילה, לדעת רבה בר רב הונא זורק את הדם על מנת להקטיר אימורין לערב.
1 2 3
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר