סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 
מספר צפיות: 7

דף ד עמוד א
* לדעת רב אשי: כל דבר שיש לו מתירין - אפילו בדרבנן לא בטיל.
* שבת ויום טוב הסמוכים ונולדה ביצה ביום הראשון - לדעת רב (וכך פוסק רבא): אסורה ביום השני, ולדעת רבי יוחנן: מותרת ביום השני, וגם התנאים נחלקו בכך (אך ביום הראשון לדעת כולם אסורה אפילו בטלטול).
* האמורא רב לא היה דורש בהלכה לאחר סעודת יום טוב (עד למחרת) משום שכרות (כי לשיכור אסור להורות).

דף ד עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן: עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן ביום טוב שלמחרתו (בניגוד לביצה בה סובר רבי יוחנן שמותרת באכילה ביום השני).
* עצים שנשרו מן הדקל ביום טוב לתוך התנור - מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן.
* אסור לבטל איסור לכתחלה בדיני דאורייתא, אבל בדרבנן מבטלין.
* שני ימים טובים של גלויות - לדעת רב (וכך פוסק רבא): ביצה שנולדה בראשון מותרת בשני, ולדעת רב אסי: אסורה.
* "הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם".
* שני ימים טובים של ראש השנה - לדעת רב ושמואל (וכך פוסק רבא): נולדה בזה אסורה בזה.

מספר צפיות: 10

דף ה עמוד א
* אם באו עדים מן המנחה ולמעלה ביום שלושים של אלול - התקינו שלא מקבלים את העדים ונוהגים אותו היום קדש ולמחר קדש, אך משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו מקבלים עדות החדש כל היום.
* לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי - ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש השנה:
- לדעת רבה: מותרת בשני, כי בעקבות תקנת רבן יוחנן בן זכאי הדין זהה לשני ימים טובים של גלויות.
- לדעת רב ושמואל: בחו"ל אסורה בשני, כי עושין שם שני ימים טובים כבתחילה מפני אותה תקנה ראשונה ולא מפני ספק.
- לדעת רב יוסף: אסורה, כי כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו (גם בדיני דרבנן).

דף ה עמוד ב
- לדעת רב אדא ורב שלמן: אסורה, כי מהרה יבנה בית המקדש ועלולים לטעות.
- לדעת רבא: אסורה, כי תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא רק בנוגע לקבלת העדים, אך גם לדעתו עושים את שני הימים קודש.
* עדות מסורה לבית דין.

מספר צפיות: 8
דף ו עמוד א
* מת המוטל לקבור - ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממים, ביו''ט שני יתעסקו בו ישראל (ונחלקו האמוראים אם דוקא כאשר כבר נשתהה וחושש יסריח), ואפילו בשני יו"ט של ר''ה .
* מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר - ולכן לדעת נהרדעי ביצה שנולדה ביום ראשון של ר"ה מותרת בשני.
* אפרוח שנולד ביום טוב - נחלקו האמוראים אם מותר באכילה.
* עגל שנולד ביום טוב (אפילו מן הטרפה) - מותר.

דף ו עמוד ב
* אפרוח שנולד ועדיין לא נתפתחו עיניו - מחלוקת תנאים אם מותר באכילה.
* "אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה" - בהמשך העמוד מובאים 3 אפשרויות לביאור מימרה זו (2 אפשרויות מתוכן נדחו), ובעמוד הבא 2 אפשרויות נוספות.
מספר צפיות: 3
דף ז עמוד א
* לדעת ר' יוחנן ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ונולדה ביו"ט - מותרת לאכלה ביו"ט.
* כל שתשמישו ביום (תרנגולת) - נולד ביום, כל שתשמישו בלילה (עטלף) - נולד בלילה, כל שתשמישו בין ביום ובין בלילה (אדם ודומיו) - נולד בין ביום ובין בלילה.
* אם אין תרנגול זכר בסביבה של התרנגולת - אז היא עשויה להתחמם מהעפר וללדת (אף בלילה).

דף ז עמוד ב
* כולם מודים שחיוב אכילת חמץ ושאור - בכזית.
* ב"ש סוברים שחיוב ביעור חמץ - בככותבת, וחיוב ביעור שאור - בכזית, וב"ה סוברים ששניהם בכזית.
* לדעת ב"ש מותר לכתחילה לשחוט חיה ועוף ביו"ט, וב"ה סוברים שלא ישחוט אא''כ היה לו עפר מוכן מבעוד יום.
מספר צפיות: 6
דף ח עמוד א
* החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור.
* "אפר כירה - מוכן הוא (אינו מוקצה)" - רק אם הוסק מערב יו"ט, או אם הוסק ביו"ט ויש בו עדיין רמץ חם (ראוי לצלות בו ביצה).
* הכניס עפר לגנתו ולחורבתו מותר לכסות בו ביו"ט.
* מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכו ביו"ט, בתנאי שייחד לו קרן זוית.

דף ח עמוד ב
* עשה דוחה לא תעשה - רק במקרים שההתרחשות של שניהם בו זמנית (כמו מילה בצרעת או סדין בציצית, שבשעת המילה או לבישת הטלית נעקר הלאו ומתקיים העשה).
* אפר כירה - דעתו של אדם להשתמש בו ביו"ט לצורך שימוש ודאי ולא לצורך שימוש של דבר שספק אם יצטרך.
מספר צפיות: 5
דף ט עמוד א
* גלגל עיסה ביו"ט - מותר להפריש חלתה ביו"ט, אך אם גלגל עיסה מערב יו"ט - נחלקו האמוראים אם מותר להפריש חלתה ביו"ט.
* לדעת ב"ש אין מוליכין את הסולם משובך לשובך ביו"ט וב''ה מתירין - ונחלקו הלישנות בגמרא אם המחלוקת היא דוקא ברשות הרבים או דוקא ברשות היחיד.
* לדעת רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור.

דף ט עמוד ב
* לדעת רבי שמעון בן אלעזר - מודים ב''ש וב''ה שמותר להוליך את הסולם משובך לשובך ביו"ט, ומחלוקתם היא אם מותר להחזיר.
* מהמשנה לגבי 'השוחט חיה ועוף ביום טוב ב''ש אומרים יחפור בדקר ויכסה' וכו' משמע שלגבי שמחת יו''ט ב''ש מקילים וב"ה מחמירים, והגמרא מקשה (ומתרצת) ממשניות אחרות (2 מובאים בעמוד זה ו-3 בעמוד הבא) שמהם משמע להיפך.
מספר צפיות: 4
דף י עמוד א
* הגמרא ממשיכה להקשות (ולתרץ) מ-3 משניות נוספות (בנוסף ל-2 שהובאו בעמוד הקודם) שמהם משמע שלגבי שמחת יו"ט ב"ש מחמירים וב"ה מקילים ובניגוד למשנה לגבי לגבי 'השוחט חיה ועוף ביום טוב ב''ש אומרים יחפור בדקר ויכסה' וכו' שממנה משמע להיפך.
* נטילת יונים ביו"ט כדי לשוחטם - לב"ש מותר רק אם יענע אותם מערב יו"ט (הכנה במעשה), ולב"ה מספיק שיזמינם בפיו; וביאר רב חנן בר אמי שב"ש מחמירים רק 'בבריכה ראשונה'.

דף י עמוד ב
* במשנה מובאים כמה מקרים בהם מצא ביו"ט יונים באופן שונה (בצבע / בכמות / במיקום) ממה שזימן מערב יו"ט, והדין במקרים אלו.
* לדעת ר' חנינא 'רוב וקרוב - הלך אחר הרוב'.
מספר צפיות: 7
דף יא עמוד א
* גוזל עשוי לדדות רק עד 50 אמה, ורק בתנאי שרואה את הקן שממנו יצא.
* ב"ש וב"ה נחלקו אם מותר ביו"ט ליטול את העלי כדי לקצב עליו בשר, אך מודים שאם כבר קצב עליו בשר שאסור לטלטלו כי נעשה כבר צורך יו"ט.
* ב"ש אוסרים טירחה ביו"ט כאשר יש חשש שמא לאחר מכן יתחרט ואז יתברר שטרח לשווא.

דף יא עמוד ב
* מולח אדם ביו"ט כמה חתיכות בשר בבת אחת אע''פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת.
* רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא (לאחר שמלח זו לאכלה היום אומר חברתה ערבה עלי לאכלה היום וחוזר ומולחה).
* 3 דברים התירו סופן (שאינו צורך יו"ט) משום תחלתן (שהוא צורך יו"ט): עור לפני הדורסן ותריסי חנויות וחזרת רטיה במקדש (ולדעת רחבא אף הפותח חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל).
מספר צפיות: 7
דף יב עמוד א
* ב"ש אוסרים להוציא לרשות הרבים ביו"ט דבר שאינו צורך אכילה (כגון: קטן, לולב, ספר תורה), וב"ה מתירים.
* יסוד המחלוקת: ב"ש סוברים שלא אומרים 'מתוך' (מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך) וב"ה סוברים שכן אומרים 'מתוך'.

דף יב עמוד ב
* במשנה נאמר שלדעת ב"ש אסור להוליך חלה ומתנות (זרוע לחיים וקיבה) לכהן ביו"ט, וב"ה מתירים.
* בברייתא מובאים 3 דעות שונות בנושא זה (ובנושא הולכת תרומה לכהן ביו"ט), והגמרא מבררת באריכות כאיזו דעה סוברת המשנה שלנו.
* מותר למלול מלילות ולפרך קטניות ביו''ט (כי זו דישה כלאחר יד, ולא גזרו על כך ביו"ט).
מספר צפיות: 6
דף יג עמוד א
* הכניס לבית שבלין לאכלן מעט מעט ע''י מלילות - רבי מחייב בתרומה ורבי יוסי ברבי יהודה פוטר.
* אם הכניס לבית קטניות (בחבילות כשהם קשורים יחדיו) - בגמרא מובאות 2 לישנות בדעת אביי: או שלדעת כולם חייב בתרומה או שלדעת כולם פטור.

דף יג עמוד ב
* כשם שתרומה גדולה אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב (=מתבואה שנגמרה מלאכתה), כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב.
* לדעת אבא אלעזר בן גימל: כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה; אך לדעת חכמים תרומת מעשר צריכה מדידה מדוייקת.
* מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה, אך אם הקדימו בכרי חייב.
מספר צפיות: 10
דף יד עמוד א
* דיכת מלח ביו"ט:
לפי המשנה שלנו צריך לדוך בשינוי (לדעת ב"ש שינוי רב, ולדעת ב"ה שינוי מועט).
לדעת שמואל לא צריך לדוך בשינוי (כדעת ב"ה אליבא דר"מ כמובא בברייתא).

דף יד עמוד ב
* במשנה מובאים 3 דעות לגבי אופן פעולת הברירה באוכל שמותר לעשות ביו"ט.
* במשנה מובאים 3 דעות אלו סוגי מאכלים מותר לאדם לשלוח לחברו ביו"ט.
* משום קהלא קדישא דבירושלים: אפי' עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם.
מספר צפיות: 5
דף טו עמוד א
* סנדל המסומר (ביו"ט): אסור לנעלו, אסור לשלחו לחברו, מותר לטלטלו.
* מותר לשלוח לחברו תפילין ביו"ט (כי גם אם יניח אותן אין בכך איסור).

דף טו עמוד ב
* הסיבה שחכמים תיקנו שיהיה מותר לבשל מיו"ט לשבת רק באמצעות עירובי תבשילין: רבא - כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט, רב אשי - כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת קל וחומר מיו"ט לחול.
* רבי אליעזר גער באנשים שעזבו באמצע הדרשה והלכו לבתיהם לאכול - מכיון שהניחו חיי עולם לטובת חיי שעה.
* רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם.
* אמר להם הקב''ה לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע.
1 2 3 4
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר