סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 
מספר צפיות: 3
דף לח עמוד א
* לדעת ר' אושעיא "אין ברירה" בדיני דאורייתא, אך יש "ברירה" בדיני דרבנן.
* שור של פטם - הרי הוא כרגלי כל אדם, שור של רועה - הרי הוא כרגלי אותה העיר.
* השואל כלי מחבירו מערב יו"ט אף על פי שלא נתנו לו אלא ביו''ט - הרי הוא כרגלי השואל.

דף לח עמוד ב
* מין בשאינו מינו - בטל; מין במינו - מחלוקת ר' יהודה וחכמים אם בטל או לא.
* הבורר צרורות מגרנו של חברו - חייב לשלם לו דמי חטים.
* חפצי הפקר - קונין שביתה (והמוצאן מוליכן ממקום מציאתן 2000 אמה לכל רוח).
מספר צפיות: 5
דף לט עמוד א
* הגחלת כרגלי הבעלים, ושלהבת בכל מקום.
* גחלת של הקדש מועלין בה, ושלהבת לא נהנין ולא מועלין.
* גחלת של ע''ז אסורה, ושלהבת מותרת.
* המוציא גחלת לרשות הרבים חייב, ושלהבת פטור.
* המודר הנאה מחבירו - אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו.
* בור של עולי בבל - כרגלי הממלא, אך אם מילא לצורך חבירו: רב נחמן אמר כרגלי מי שנתמלאו לו, רב ששת אמר כרגלי הממלא.

דף לט עמוד ב
* שותפין חייבים ב"קלבון" (מעה קטנה) בזמן נתינת מחצית השקל.
* עדר של שותפין - פטורים הולדות ממעשר בהמה.
* למסקנת הגמרא מחלוקת רב נחמן ורב ששת היא מה דינו של המגביה מציאה לחבירו (האם קנה או לא). [רש"י ותוס' ביארו בכמה אופנים מחלוקת זו]
מספר צפיות: 6
דף מ עמוד א
* המפקיד פירות אצל חבירו - רב ושמואל נחלקו האם התחום של הפירות הוא כרגלי מי שהפקידו אצלו או כרגלי המפקיד.
* המפקיד פירות אצל חבירו ויחד לו חבירו קרן זוית - לדעת כולם התחום של הפירות הוא כרגלי המפקיד.
* בשר שנתעלם מן העין - אסור. (רש"י)
* המשנה השמיעה לנו בדרך אגב שמומלץ להשקות את הבהמה לפני השחיטה כדי שיהיה נוח להפשיט ממנה את העור.

דף מ עמוד ב
* הגמרא מעלה שתי אפשרויות - או שרבי סובר שיש מוקצה או שסובר שאין מוקצה חוץ מגרוגרות וצמוקין בלבד (כר' שמעון).

הדרן עלך מסכת ביצה!
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר