סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 
מספר צפיות: 4
דף מז עמוד א
* נפסק בגמרא להלכה שב'שמיני ספק שביעי' (בחו"ל) יושבים בסוכה אך לא מברכים לישב בסוכה.
* לדעת ר' יוחנן מברכים 'שהחיינו' בשמיני של חג אך לא בשביעי של פסח.
* הפרים האילים והכבשים (האמורים בקרבנות החג לכל יום) מעכבין זה את זה (אם חסר אחד מהן אין מקריבין), ור' יהודה חולק בנוגע לפרים ואינם מעכבים לדעתו.

דף מז עמוד ב
* לדעת ר' יהודה - פסח שני לא טעון 'לינה' (ללון בירושלים בלילה שלאחר ההקרבה) בניגוד לפסח ראשון ובניגוד לשמיני עצרת.
* הביכורים - טעונין קרבן ושיר ותנופה ולינה.
מספר צפיות: 10
דף מח עמוד א
* שמיני עצרת - רגל בפני עצמו לענין פז''ר קש''ב (פייס, זמן, רגל, קרבן, שירה, ברכה).
* מהפסוק "והיית אך שמח" נלמד שיש חיוב שמחה גם בשמיני עצרת בנוסף ל-7 ימי סוכות.
* הנאלץ להישאר בשמיני עצרת בסוכה כי אין לו מקום אחר לאכול - צריך לבצע פעולה מסויימת (המתוארת בגמרא) כדי להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה 8 ימים.

דף מח עמוד ב
* אגדה תמוהה ביותר מובאת בסוגיה אודות 2 מינים בשם "ששון" ו"שמחה" - בה הם מתווכחים מי עדיף מהשני. (ביאור אפשרי - כאן)
* כל העולים למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה ל-3 דברים (ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח) שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב.
* מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו (לפי שהצדוקין אין מודין בניסוך המים) ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.
מספר צפיות: 5
דף מט עמוד א
* מזבח שאין לו כבש / קרן / יסוד / ריבוע / [סובב] - פסול לעבודה.
* יש מחלוקת אם השיתין (חלל שתחת המזבח כנגד מקום הנסכים) נבראו ב-6 ימי בראשית או מאוחר יותר. (ע"פ תוס')
* יש מחלוקת אם השיתין יורדין עד התהום או לא. (ע"פ רש"י)

דף מט עמוד ב
* נמשלו דברי תורה כירך ("חמוקי ירכיך") לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר (שכבוד התורה בצנעא ולא להיות יושב ושונה בגובה של עיר ולא לשנות לתלמידיו בשוק).
* גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות.
* גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה.
* אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה (כגון מוליכה לביתו).
* גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה: צדקה בממונו גמ"ח אף בגופו, צדקה לעניים גמ"ח אף לעשירים, צדקה לחיים גמ"ח אף למתים.
* כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד.
* כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים.
* תורה לשמה / תורה ללמדה - זו היא תורה של חסד.
מספר צפיות: 7
דף נ עמוד א
* מים מגולים פסולים למזבח (לניסוך המים) גם לדעת ר' נחמיה הסובר שסינון מועיל, מכיון שלא ראוי להקריב זאת למזבח ('לגבוה').
* החליל של בית השואבה (שמחללין בו כדי לרבות שמחה בניסוך המים) אינו דוחה שבת ויום טוב.

דף נ עמוד ב
* נחלקו האמוראים אם יש לומר בית השואבה (מלשון 'ושאבתם מים בששון') או בית החשובה (מלשון 'מצוה חשובה').
* לדעת רב יוסף יש מחלוקת תנאים אם החליל דוחה שבת ויו"ט בשיר של קרבן, אך בשיר של בית השואבה לדעת כולם לא דוחה.
* נחלקו התנאים אם כלי שרת העשוי מעץ כשר.
* האבוב (שמימות משה) שבמקדש היה עשוי מעץ ללא ציפוי זהב.
* נחלקו התנאים אם מנורה העשויה מעץ כשרה (ויסוד מחלוקתם נובע אם יש לדרוש את התורה במידת 'כלל ופרט' או במידת 'ריבוי ומיעוט').
מספר צפיות: 6
דף נא עמוד א
* אוחזי כלי שיר בשעת שיר של קרבן: יש מחלוקת אם הם היו עבדי כהנים או משפחות מיוחסות מסויימות מישראל או לוים.
* לדעת רב ירמיה בר אבא יש מחלוקת תנאים אם החליל דוחה שבת ויו"ט בשיר של בית השואבה, אך בשיר של קרבן לדעת כולם כן דוחה.
* לא היתה חצר בירושלים שלא האירה מאור בית השואבה.

דף נא עמוד ב
* מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
* מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם.
* מי שלא ראה בהמ''ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם.
* ביהכנ"ס באלכסנדריא היה גדול ומפואר מאוד, ומכיון שהציבור לא יכל לשמוע את החזן - היה שמש שהניף את סודרו כשהיו צריכים לענות אמן.
* בסוגייתנו מתואר 'תיקון גדול' שהיו עושים בשמחת בית השואבה כדי להפריד בין הגברים לנשים כדי שלא יבואו לידי קלות ראש.
מספר צפיות: 8
דף נב עמוד א
* לעתיד לבא הרשעים יבכו ויתמהו איך לא הצליחו להתגבר על יצר הרע.
* 7 שמות יש לו ליצר הרע (רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני).
* יצר הרע מתגרה בתלמידי חכמים יותר מבכולם.
* כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.

דף נב עמוד ב
* יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו.
* אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע) משכהו לבית המדרש.
* 4 מתחרט עליהן הקב"ה שבראם: גלות, כשדים, ישמעאלים, יצר הרע.
מספר צפיות: 9
דף נג עמוד א
* בשמחת בית השואבה - חסידים ואנשי מעשה אמרו "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו", ובעלי תשובה אמרו "אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו" וכולם אמרו "אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו".
* הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר "אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן".
* לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה.
* אמר ר' יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו.

דף נג עמוד ב
* ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה.
* כמות התקיעות המינימאלית במקדש ליום היא 21 (ולדעת ר' יהודה: 7), והכמות המקסימאלית היא 48 (ולדעת ר' יהודה: 16).
מספר צפיות: 6
דף נד עמוד א
* התנאים נחלקו אם בסוכות תקעו 3 תקיעות במעלה עשירית או ע''ג המזבח.
* לדעת ר' אחא בר חנינא מדרומא ישנה ברייתא הסוברת שביום שיש בו 2 מוספים - תוקעין במקדש 9 תקיעות לכל מוסף בנפרד.
* בשבת תוקעין לפתיחת שערי העזרה; בשבת של סוכות לא תוקעין למילוי המים (כי כבר נתמלאו בערב שבת).

דף נד עמוד ב
* בערב פסח שחל להיות בשבת תוקעין יותר מ-48 תקיעות (51 לדעת ר' יהודה, ו-57 לדעת חכמים), אך זה לא הוזכר במשנה כי זה לא מתרחש כל שנה.
* לדעת חכמים יום כיפור לא יחול אף פעם ביום ראשון, אך 'אחרים' חולקים.
מספר צפיות: 10
דף נה עמוד א
* ביום שיש בו 2 מוספים (כמו שבת ראש חודש):
(1) למסקנה הגמרא: תוקעים 9 תקיעות בלבד כמו יום שיש בו מוסף אחד.
(2) לדעת רבינא הברייתא סוברת שמאריכין במשך זמן התקיעות.
(3) לדעת ר' אחא הברייתא סוברת שמרבים במספר התוקעים.
* בגמרא מובאת ברייתא המפרטת את "שיר של יום" של כל אחד מימי חוה"מ סוכות.

דף נה עמוד ב
* בסוכות מקריבים 70 פרים כנגד 70 אומות (רש"י: לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם).
* בשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל.
* אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו - בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן ועכשיו מי מכפר עליהן.
* ב-3 הרגלים כל המשמרות שוות באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים.
מספר צפיות: 4
דף נו עמוד א
* בליל יו"ט ראשון של סוכות - נחלקו האמוראים מה מברך קודם - 'לישב בסוכה' או 'שהחיינו', ומסקנת הגמרא שמברך קודם 'לישב בסוכה'.
* בקידוש בליל שבת - נחלקו ב"ש וב"ה מה מברך קודם - על היום או על היין.
* המשמרות הנכנסות לעבודה במקדש חולקים את חלקם בלחם הפנים בצפון העזרה, ואילו היוצאים חולקים בדרום.
* המשמרת של בילגה לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה.

דף נו עמוד ב
* 'בוצינא טבא מקרא' - משל הדיוט האומר שאדם מעדיף דלעת קטנה כעת מאשר דלעת גדולה בעתיד.
* הטעם שהמשמרת של בילגה נענשה: או כי מרים בת בילגה הטיחה דברים כלפי המזבח או כי משמרת זו הגיע תמיד באיחור לעבודה במקדש.
* אוי לרשע אוי לשכינו טוב לצדיק טוב לשכינו.

הדרן עלך מסכת סוכה!
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר