var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54920;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","66"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54920","0","ד' הערות קטנות לדף כט","14/02/18 00:48","כט שבט","תשע&quot;ח","00:48","המכריע","א. אמר רב פפא אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא וכו'. נ.ב. נראה דתפס לשון רבו אביי בדף כח עמ' א'.<br /><br />ב. וקיבת והרת. הרת היינו רחם ואפשר שכך מבנה המילה הזו באיזו שפה, אבל קיבת שלכאורה הכוונה לקיבה והיא לא נסמכת כאן מדוע לא נקט קיבה.<br /><br />ג. והוא סבר שבילי דנהרדעא כרה&quot;ר דמי. ביארו בזה מדוע חשב שעבר רק על ר&quot;מ, אבל עדיין יל&quot;ע אי טעה בזה ואם זה רה&quot;י גזרו אף דשכיחי רבים או דבאמת צדק בזה. ועוד צ&quot;ב בענין זה אם נפסקה ההלכה כרבנן, מדוע אמר תיתי לי שעברתי על דברי ר&quot;מ, כאומר ראויה היתה לבוא עלי צרה רח&quot;ל, והרי באמת אין שום ענין לנהוג בזה כדעת יחיד שנדחתה אף ממידת חסידות.<br /><br />ד. (בעמוד ב'). העתקה ממהדו&quot;ק (שכתבתי בשנת תש&quot;ע - תשע&quot;א): השיאו לדבר אחר וכו'. יש לציין שהנושא כאן הוא גזירה דרבנן, ואפשר דהוי משמע לר' יהושע דרי&quot;ש קצת מהרהר אחר התקנה, ורמז לו דמהאי קרא דרשינן ערבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה.","199","","2272","True","True","False","","846","95.86.87.146","0","0","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54934","54920","הע'","14/02/18 15:21","כט שבט","תשע&quot;ח","15:21","דוד כוכב","ב. בכתבי היד הנוסח וקיבה.<br /><br />ג. תיתי לי שעברתי על דברי ר&quot;מ - ראוי היה לי פחד זה שבא עלי, שהרי לפי דעתי עברתי על דברי ר&quot;מ. (קרוב לענין זה, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=35676'>כאן</a>). אבל לא ניזוק שהרי לדעתו לא עבר על דברי חכמים. (דומה לזה במסכת ברכות דף מג ע&quot;ב: &quot;לאחד - נראה ומזיק, לשנים - נראה ואינו מזיק, לשלשה - אינו נראה כל עיקר&quot;. <br />ולמה ראוי היה לו לחשוש לר&quot;מ? משני טעמים שהם אחד.<br />1. סברת ר&quot;מ כשיטתו דחייש למיעוטא, ובסכנה ראוי לחשוש גם לחשש רחוק, תדע שאכן בא לכלל סכנה.<br />2. כיון דשבילי דנהרדעא הוו רק כרה&quot;ר, כלומר קרוב לרה&quot;ר ולא רה&quot;ר ממש, כבר לא פסיקא מילתא דלרבנן הוי רק מיעוטא, תדע שאכן בא לכלל סכנה.<br /><br />עפ&quot;ז יתפרש הירושלמי מסכת ביצה פרק ה ה&quot;ב:<br />&quot;א&quot;ר יונה אית הוה סבין ביומינן והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא הוי דו אמר הכין שרי והכין אסור. רבי הוה מסב לר&quot;ש בריה והוון מטפחין לאחורי ידיהון בשובתא, עבר ר&quot;מ ושמע קלהון אמר רבותינו הותרה השבת?! שמע רבי קליה אמר מי הוא זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו? ואית דאמרי הכין אמר מי הוא זה שבא לצנעינו בתוך ביתינו? שמע ר&quot;מ קליה וערק, נפקין פריי בתרי' מפרי אפרח רוחא פיקייליה מעל קדליה דר&quot;מ אודיק רבי מן כוותא וחמא קדליה דר&quot;מ מן אחוריו. אמר לא זכית אנא לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דר&quot;מ מן אחוריו&quot;.<br />רבי יהודה הנשיא לא פסק במשנתו כרבי מאיר. אולם הוא זכה לַפַּחַד שמגערת רבי מאיר ושיטתו. וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ (שמות לג, כג).<br /><br />ד. ראה זה חדש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=40825'>בקישור זה</a>.","125","","2272","True","True","False","","279","212.76.115.178","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54956","54920","ג' תשובות קטנות","15/02/18 10:43","ל שבט","תשע&quot;ח","10:43","Almuaddib","<b><br />א.</b><br />אכן, כלשון רבו. אולם נראה לך שיאמר, בלי סיבה, שגם הוא - בדווי לימד אותו תרופה נכונה?<br />ונלע&quot;ד שיש לחפש משמעות עמוקה יותר בדברי שניהם כאן. למשל - את החובה לגלות תרופות לכלל הציבור, ולא למכור בכסף את התרופה, וכסיפור בהתחלה.<br /><br /><b>ב.</b><br />קיבת=קיבה, הרת=הרה. בעברית הקדומה היו שתי צורות לסיום מלה בנקבה, או סיום עם אות בקמץ ואחר כך הא, או פתח - ואחר כך ת'. כך, למשל, בדברי הנביא: &quot; פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן&quot;. <br />אין זו סמיכות, אלא צורה קדומה של הנקבה. גילת=גילה, בדיוק כמו שתבני בן גינת היה מן הישוב ששמו גינת = גינה.<br /><br />אגב, בגרסה במסכת ברכות כתוב &quot;וקיבה והרת&quot;.<br /><br /><br /><b>ג.</b><br />זה ביטוי מקובל. מטבע לשון. ודומני שהוא אמר כך כשהוא מרמז למשנה במסכת ברכות, &quot;כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל&quot;.","107","","2271","True","True","False","","172","209.88.198.77","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54942","54934","יישר כח","14/02/18 17:07","כט שבט","תשע&quot;ח","17:07","המכריע","על הגירסא.<br /><br />לגבי תיתי לי הדרך השניה אינה מועילה מכיון שהוא עצמו אמר תיתי לי משום שעברתי על ר&quot;מ. והדרך הראשונה לענ&quot;ד רחוקה היא, וכי נאמר מעתה שראוי לחוש לדעת יחיד שדחויה מההלכה אם יסודה בחשש סכנה.","199","","2272","True","True","False","","240","95.86.87.146","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54951","54942","אכן נאמר כך","15/02/18 01:10","ל שבט","תשע&quot;ח","01:10","דוד כוכב","(דברים ד, טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם <span class='red'>מְאֹד </span>לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.<br />רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ד; (שו&quot;ע חו&quot;מ תכז, ח) &quot;כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר <span class='red'>יפה יפה</span> שנאמר (דברים ד, ט) השמר לך ושמור נפשך&quot;.<br /><br /><span class='lightYellow'>אזכיר מעשה מענין זה. במלחמת לבנון השניה נסענו לגליל לנגן ולשמח אנשים במקלטי צפת. בדרך חזור הוצע שנתעכב בקבר רבי מאיר בעל הנס, סירבתי וטענתי שאין להתעכב ללא צורך במקום שהוא עדין בטווח הרקטות. (לפי חישוב גס שעשיתי הסיכון להפגע היה פי 100 מסיכון הרגיל של תאונות דרכים. כשהגענו לצפת היתה אזעקה והשתטחנו, לאחר מכן ראינו את פגיעת הרקטה והעשן בגבעה שממול).<br />כשסיפרתי את המעשה לרב מרדכי אליהו, רמז, וכי אינך בוטח בזכות רבי מאיר בעל הנס? עניתי, אדרבה, לפי החישוב הסיכון אמנם אינו כה רב, אבל: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת - בפני רבי מאיר דחייש למיעוטא?!</span><br /><br />בהודעה הקודמת לעיל נתוסף באות ג. על רבי ור&quot;מ.<br />ובאות ד. נתוסף קישור לדבר חדש.","125","","2271","True","True","False","","168","212.76.115.178","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54958","54956","ייש&quot;כ אלמואדיב","15/02/18 12:04","ל שבט","תשע&quot;ח","12:04","המכריע","א. כמובן שהתייחסתי רק למטבע הלשון.<br /><br />ב. לימדתנו משהו חשוב. יישר כח. באמת צרם לי לפעמים ה&quot;גילת&quot; ורנן, זה נאמר בתפילה הנדפסת כמקדימה או מסיימת ספר תהילים. <br /><br />ג. בוודאי אתה צודק. ובדיוק על זה תמהתי מדוע יאמר ראוי הייתי לחוב שעברתי על דברי תנא יחיד שדעתו דחויה.","199","","2271","True","True","False","","281","95.86.87.146","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54980","54956","אין בש&quot;ס קיבת לא סמוך, גם לא כאן בכתה&quot;י","15/02/18 18:58","ל שבט","תשע&quot;ח","18:58","דוד כוכב","אף שבעלמא כתב רשב&quot;ם שמות טו, ב: וְזִמְרָת. כמו (ישעיהו נא, כא) וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן.","125","","2271","True","True","False","","159","212.76.115.178","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54994","54980","אכן, ורק במשנה ובגמרא ע&quot;ז:","16/02/18 14:19","א אדר","תשע&quot;ח","14:19","יהודי_קדום","1. <span class='bordeaux'><b>משנה </b></span>מסכת עבודה זרה פרק ב משנה ה<br />לו מפני מה אסרו גבינות העכו&quot;ם אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה אמר לו והלא <b>קיבת עולה חמורה מקיבת נבלה</b> ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה ולא הודו לו אבל אמרו אין <br />2. דף כט עמוד ב<br />אסרו גבינות עובדי כוכבים? אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. אמר לו: והלא <b>קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה</b>, אמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ולא הודו לו, אבל אמרו: אין <br />3. דף לד עמוד ב<br />אמר רבא: תרוייהו תננהי, מדקא&quot;ל: מפני שמעמידין בקיבת נבילה, וקא מהדר ליה: והלא <b>קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה</b>, [עמוד א] מכלל דאיסורי הנאה שרו פרשייהו; ומדקא&quot;ל: מפני <br />4. דף לה עמוד א<br />לישן! א&quot;ר חנינא: לפי שא&quot;א לה בלא צחצוחי חלב, ושמואל אמר: מפני שמעמידין אותה בעור <b>קיבת נבילה</b>. הא קיבה גופא שריא, ומי אמר שמואל הכי? והתנן: קיבת העובד כוכבים ושל נבילה <br />5. דף לה עמוד א<br />מפני שמעמידין אותה בעור <b>קיבת נבילה</b>. הא קיבה גופא שריא, ומי אמר שמואל הכי? והתנן: קיבת העובד כוכבים ושל נבילה - הרי זו אסורה; והוינן בה, אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא? <br />6. דף לה עמוד א<br />- הרי זו אסורה; והוינן בה, אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא? ואמר שמואל, חדא קתני: <b>קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה אסורה!</b> ל&quot;ק: [עמוד ב] כאן קודם חזרה, כאן לאחר חזרה, ומשנה לא","233","","2270","True","True","False","","204","109.65.134.150","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54996","54994","קיבות אלו סמוכות","16/02/18 16:24","א אדר","תשע&quot;ח","16:24","דוד כוכב","","125","","2270","False","True","False","","158","212.76.115.178","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א",""),new Message("54997","54996","ברור, רק הבאתי את כל המופעים עליהם","17/02/18 18:41","ב אדר","תשע&quot;ח","18:41","יהודי_קדום","כתב: &quot;אין בש&quot;ס קיבת לא סמוך...&quot;","233","","2269","True","True","False","","90","109.65.134.150","0","54920","עבודה זרה|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);