var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40366;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40366","0","בקשת עזרה","13/07/15 22:15","כו תמוז","תשע&quot;ה","22:15","אור חדש","הרבה מעשיות ועניינים נשזרו אצלינו מדף נ- נא' ונראים הדברים תמוהים וחסרי פשר והקשר<br /><br />ניסיתי ליצור רישום סכמטי של הנושאים המדוברים והתחלתי לקבל צורת תבנית הגיונית אך עדיין לא הצלחתי לסגור את הכל<br />אודה לתרומתכם במציאת ההקשרים:<br /><b>א:</b><br />העמוד הקודם ותחילת העמוד שלנו סיפרו על מקורות ה<b>עושר</b> של ר&quot;ע ורב גמדא<br />ב:<br />התברר היחס בין <b>היופי החיצוני</b> ליכולת ללמוד תורה ולקלוט חכמה (יחס מנוגד)<br />ג:<br />מתברר לנו שהאמורא <b>הגדול </b>שמואל כלל לא ניחן <b>ביופי </b>חיצוני<br />ד:<br />ברור מהותה של ביצה טורמיטא- <b>שהיתה </b>גדולה ויפה <b>ולאחר תהליך ארוך של צמצום ע&quot;י בישול</b> אין כמותה לרפואה ושווה 1000 דינרין<br />ה:<br />המעשה באחד שרצה שילמדו עבדו כיצד להכין 1000 מיני מאכל <b>מענגים </b>מלפדי ותמיהת רבי על <b>רוב הטובה והעונג</b> שחיו בה שני בעלי הדין.<br />ו:<br />מובא שלחתונת בנו הכין רבי <b>סעודה בשווי 240,000,000</b> דינרים!!! <b>ולא הזמין</b> לסעודה זו את בר קפרא (לא מחוסר מזון כמובן אלא כי סבר שלא נאה לו להיות שם) ואילו את בן אלעשה דווקא הזמין...<br />ז:<br />אמר ע&quot;ז ב&quot;ק: נראה שרבי לא בכלל <b>ישראל הוא שהרי נא' בהם &quot;נשיתי טובה&quot;</b> ואילו רבי שקוע כולו בטובה ועונג העוה&quot;ז<br />ח:<br />רבי הזמין את בר קפרא (אחרי שהספיק ב&quot;ק להודיע לביתו של רבי שלמחרת ירקדו לפניו רבי ואשתו)<br /><b>ט</b>:<br />לאחר ההזמנה מחדש בר קפרא (לכאו' כך סבר רבי עצמו לפנ&quot;כ) שיש סברא להתענג בעוה&quot;ז <b>אם מבינים שזה כלום</b> ביחס לעונג <b>האמיתי </b>של העוה&quot;ב<br />י:<br />מציינת הגמרא ש<b>אינו תרוץ אמיתי</b> שהרי קיי&quot;ל שיום שחייך בו רבי באה פורענות לעולם, שבזמן ששכינתא בגלותא לא נאה לישראל להיות בטובה וכל נהיה אחר יופי ותענוגי העוה&quot;ז <b>תפגע בהכרח</b> בתורה וחכמתה ותסיט האדם מחיי עוה&quot;ב<br />יא:<br />מפני הנ&quot;ל אזהרת רבי לב&quot;ק שלא לבדחו <b>והשכר</b>- 40 חביות חיטים<br />יב: ב&quot;ק טוען שה40 חביות שרבי חייב לו הן 40 <b>ראשים </b>שלו שרבי חייב למלאותם <b>בתורה</b>, אינו רוצה בחיטי עוה&quot;ז אלא בתוכן- בתורה.<br />תמוה- האם זה מעשה שקדם לחתונה או היה אח&quot;כ?<br />יג:<br />הבנה זו עצמה מביאה לשמחתו (בדחה דעתו) של רבי (שיש אדם <b>שמעדיף </b>לגמרי עוה&quot;ב על העה&quot;ז וממילא אין חובה להתנזר מטובה בעוה&quot;ז כי החילוק שנאמר ב<b>ט</b>' נכון)<br />יד:<br />בחתונה עצמה:<br />מבררים ב&quot;ק ורבי כוחו של היצה&quot;ר להסיט האדם לעבירה- ערווה<br />רבי עצמו לא מצליח לברר העניין בלא שיבזה עצמו ואת אשתו <br />בן אלעשה (<b>העשיר והיפה</b>) לא סובל את הברור ויוצא <b>יחד עם אשתו </b> (בתו של רבי- דיבר איתה מראש?) מהסעודה.<br /><br />כאמור אשמח להצעותיכם","458","","3213","True","True","False","","973","87.68.43.111","0","0","נדרים|נ ע&quot;א",""),new Message("40384","40366","עניין הריקוד וקירקני","14/07/15 11:23","כז תמוז","תשע&quot;ה","11:23","אור חדש","לפי העקרון <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=38304'>שנתבאר כאן</a>,  <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=38305'>וגם כאן</a>, שלעיתים הכנסת הבעל המחלוקת לתוך המציאות גורמת לו לשנות דעתו ולהבין טוב יותר הנדון, נבאר עניין הריקוד והקרקור כך:<br />השאלה ששאל ב&quot;ק היתה &quot;מה נימוק הוא שנתנה תורה לכך שאנשים טועים בחטא משכב זכר שנקרא &quot;תועבה&quot;?&quot; (ולא כרש&quot;י שפי' שמדובר על הנחת אשה מותרת לצורך <b>אשה </b>אסורה- מהרש&quot;א)<br />רבי (שכינויו <b>הקדוש</b>) לא הצליח לרדת לעומק שפלות דרגת האנשים שחוטאים בחטא זה וע&quot;כ דברי התורה נותרו עלומים לגביו לטהרת מדרגתו.<br />בר קפרא הצליח להכניס את רבי למציאות שמדמה במידה מסויימת את <b>שורש </b>החטא הזה ובכך איפשר לרבי הבנה בו.<br />כיצד עשה זאת-<br />אמר לרבי שרוצה שאשתו תמזוג לו הכוס (רש&quot;י) והוא <b>ירקד לפניו</b><br />נראה שבכך היה שינוי גדול מהנהוג בעולם <b>וכדמיון </b>הטעות שתועה המעדיף משכב זכר על משכב אישה<br />כלומר בד&quot;כ <b>היופי </b>הוא לראות <b>אשה רוקדת</b> ולא גבר , שינוי מדרך העולם בעניינים אלו יש בו מלבד הביזוי לגבר הרוקד לפני גבר גם היפוך בתפיסת הזהות המינית וממילא מסתתר כאן <b>השורש </b>שעלול להביא בסוף לחטא משכב זכר שהתורה הזהירה ממנו באומרה שנובע מ&quot;תועבה שתועה אתה&quot; בין התפקידים של המינים וחושב שיש לגבר לעסוק בענייני יופי ואסתטיקה- ריקוד) לפני גברים.<br />עניין נוסף היה בלתי מובן לרבי- מניין באים לחטא משכב בהמה?<br />נראה שלזה הוצרך לבקשתו הראשונה של ב&quot;ק- <b>שאשת </b>רבי תמזוג לו, כלומר שרוצה שהיין שהוא עיקר ההנאה יגיע דווקא <b>ממקור </b>מסויים.<br />כלומר החשיבות שנותנים <b>למקור </b>ההנאה שיכול להשתנות גם בלא שינוי בהנאה <b>עצמה</b> עלול להוביל את האנשים לנסות לגוון במקור ההנאה כיוון שבהנאה עצמה אין גיוון וא&quot;כ לאחר שיגמרו כל <b>מקורות </b>ההתר עלולים להגיע <b>למקורות </b>אסורים וזאת למרות ש&quot;וכי תבלין יש בה. כלומר יש בביאה זו טעם מבאחרות שמנחת בעלה ונרבעת לבהמה?!?&quot;<br /><br />השאלה השלישית שאלר רבי מעצמו: מה השורש לחטא  שנאמר בו &quot;ואיש, אשר ייקח את-<b>אישה ואת-אימה--זימה</b> היא; באש ישרפו אותו, ואתהן, ולא-תהיה <b>זימה</b>, בתוככם.&quot;?<br />לכך ענה לו ב&quot;ק: &quot;תעשה כמו שעשית <b>מקודם</b>&quot;<br /> הנסיון לשחזר את הנאות העבר הוא העומד בשורש חטא זה של אדם שהיה עם אשה ולאחר זמן כשבגרה רוצה <b>לשחזר </b> ההנאה הקודמת ולוקח ביתה הצעירה. וכדברי ב&quot;ק &quot;זו מה היא? דבר חדש או ישן?&quot;","458","","3212","True","True","False","","216","213.151.62.100","0","40366","נדרים|נ ע&quot;א",""),new Message("40429","40384","בעקבות הדיון עם הרב דוד כמה תיקונים","16/07/15 11:26","כט תמוז","תשע&quot;ה","11:26","אור חדש","אחר הדברים שבאו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=40404'>באשכול זה</a> נתקן כך:<br />הנהגתו <b>הקבועה </b>של רבי היתה כמבואר סגפנות והנזרות מהנאות העולם הנהגה זו יש בה הגנה גדולה על האוחז בה וע&quot;כ מופרש הוא מעבירות רבות המופיעות בתורה ובפרט מחטאי הערווה.<br />לאדם פרטי אכן יכולה להתאים הנהגה זו ולמעשה אם האנשים הפשוטים רואים בנשיאם העשיר כקורח הנהגה של צניעות והסתפקות במועט הרי שהדבר מגן על כל הדור שלא ינהו אחר הנאות השווא של העוה&quot;ז, שנושאים ק&quot;ו בעצמם &quot;רבי שעשיר גדול הוא שומר על צניעות ולא מבזבז ממונו על שטויות, אני לא כ&quot;ש!&quot;<br /><br />אומנם <b>כלל </b>הציבור על פי רוב לא יכול <b>להתמיד </b>בהנהגה זו וע&quot;כ מצויים בו הפיתויים לחטוא בחטאי התאווה ששורשם הינו אי ההנזרות משמחה ותענוג.<br />על כן מדברת התורה גם לרבדים הללו של העם ומדריכה אותם כיצד להתמודד עם <b>אשליות </b>היצר.<br />ראשי הדור התורניים <b>מצווים </b>בלימוד ההנחיות הנ&quot;ל והוראתן לציבור.<br />לכן היה חשוב שרבי ישנה מהנהגתו הסגפנית ויטעם מטעמה של התענגות &quot;סתמית&quot; ואף &quot;טיפשית&quot; כדי שיוכל לבאר לעצמו ולדורו כמה שטות יש בעינוגים אלו וכיצד לא ליפול דרכן לחטאים הקשים ביותר.<br /><br />הגיע היום ורבי ערך חתונת פאר לבנו והוציא עליה 240000000 דינרים, מסתבר שכאן לא <b>הכל </b>היה לשם דברים &quot;נצרכים בלבד&quot; ועכ&quot;פ היה <b>נראה </b>לדור ש&quot;הותרה הרצועה&quot; ואף רבי החל לנהוג בעינוגי יתר ולכן היה חשש שהגנתו של רבי על הדור תעלם... אומנם רבי כנראה סבר שסעודה זו מתאימה רק לעשירים ואותם שלדידם סעודה זו אין בה עונג <b>מיוחד </b>שאינם רגילים בו ,ולכן במוזמנים היו אנשים דוגמת &quot;בן אלעשה העשיר הגדול&quot; בלבד ולא כדוגמת בר קפרא שלדידו 40 קילו קמח זה &quot;מציאה גדולה&quot;.<br />ע&quot;ז אמר בר קפרא שיגידו האנשים שאם &quot;לעוברי רצונו של <b>רבי </b>,ומענגים עצמם- כך&quot; הרי שאנשים פשוטים וצנועים בד&quot;כ בחייהם כ&quot;ש שיש להזמינם <b>ולא יתקלקלו</b>&quot; ורבי אכן נאות לקבל טענה זו. וכך סיכם ב&quot;ק- שאם לסגפנים כרבי יש התר בעונג כזה בעוה&quot;ז אע&quot;פ שיש בו חשש חטא, כ&quot;ש שיוכלו להתענג ביותר לעוה&quot;ב שבו לא יהיה חשש שהעונג יביא למכשול.<br />ב&quot;ק החליט שכעת (אחרי שנפוצו בדור השמעות על הסעודה של רבי הסגפן) רבי צריך לברר לעצמו ולדורו הכלים למלחמה ביצר גם אצל אנשים <b>העוסקים </b>בעינוגים ולא רק בצניעות ותכנן כיצד יביא את רבי לעסוק בצדדים של התורה שלא עסק בהם עד הנה לרום מעלתו ופרישותו- חטאי התאווה.<br />במהלך הסעודה שואל ב&quot;ק את רבי מאי תועבה?<br />כל הסבריו של רבי שעדיין היה אחוז בסיגופיו לא הועילו לתכלית וע&quot;כ מציע ב&quot;ק שיאחז בהנהגה שיש בה &quot;תעות&quot; וסטיה מדרך העולם וירקד בפניו (לי כוונתו <b>בפני</b> ולא בשבילי ולא בציוויי) כאן החל רבי לבברר השטות שבתאווה לשנות מהטבע הרגיל ולעשות ההפך (במקום ריקוד אשה לגבר רוקד גבר לגבר) כמובן שבהקשר הזה זה נראה חסר תאווה כלל ובעצם זו התכלית-<b>להראות </b>כמה טעות יש וכמה חוסר יופי והתאמה אמיתית בחיבור גבר- גבר.<br />במעשה ריקוד זה <b>למד </b>רבי בעצמו <b>ולימד </b>לכל הסובבים <b>האמת נגד אשליית </b>היצר (ונראה שהיה מחוייב בכך מצד שכאמור הגנתו פחתה עקב סעודתו).<br />כיוון שנצרך ריקוד זה ללימוד כוונת התורה באומרה &quot;תועבה תועה אתה בה&quot;  לא היה כאן שום פגם בכך שעשה זאת רבי לב&quot;ק, שדומה זה למקרה שהרב מלמד הלכות שחיטה ושוחט לשם כך תרנגול של התלמיד.<br /><br />השאלה השניה הינה מהו תבל?<br />כאן דוחה התורה <b>האשליה </b>שמקור ההנאה ישנה דבר מה בהנאה עצמה, ב&quot;ק ורבי בררו לעצמם ולסובבים ההבל שבאשליה זו בדרישה המוזרה והמקוממת שדווקא אשת הנשיא תמזוג לב&quot;ק (כולם התלחשו מסביב &quot;מה הקטע, מה אכפת לו שאחד המשרתים ימזוג?&quot;) ובכך קבע בנפש הסועדים היסוד החשוב &quot;מה אכפת מנייו ההנאה?&quot;<br />בשלישית התברר הפתרון לאשליית הנוסטלגיה- &quot;נסיון לשחזר הנאה אבודה בעבר&quot;<br />דבר זה התקיים ע&quot;י ששוב ביקש ב&quot;ק שיעשו לפניו אותו הדבר <b>כמו מקודם</b>, כיוון שהיה בכך דבר מוזר התחליו לחשושים &quot;יאללה מספיק קיבלת פעם אחת תמשיך הלאה&quot; וכד' ושוב פעם התברר הפתרון לאשליית היצר.","458","","3210","True","True","False","","161","95.86.117.61","0","40366","נדרים|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);