var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34810;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34810","0","רבי עקיבא אסתפק","23/05/14 02:59","כג אייר","תשע"ד","02:59","דוד כוכב","במה הסתפק רבי עקיבא? וכי לא הכיר משנה מפרשת?!

על כך כאן.","125","","3631","True","True","False","","881","95.86.70.15","0","0","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34812","34810","סליחה על הבורות","23/05/14 04:43","כג אייר","תשע"ד","04:43","עם הארץ","אבל לא ירדתי לסוף דעתך.
גם אני שאלתי את אותה שאלה אבל הסתפקתי בתרוץ הגמרא:
״ הכא באתרוג שחטנו פירותיו קודם חמישה עשר דאידך שבט עסקינן״","248","","3631","True","True","False","","247","74.233.242.176","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34815","34810","חיפשתי... חיפשתי... ולא מצאתי תשובה.","23/05/14 07:59","כג אייר","תשע"ד","07:59","יהודי_קדום","אפשר עזרה בבקשה?","233","","3631","True","True","False","","153","79.180.185.196","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34819","34815","אולי אופן הניסוח הקודם עדיף?","23/05/14 08:52","כג אייר","תשע"ד","08:52","דוד כוכב","בקישור שכאן, אפסר התשובה נמצא כבר בהתחלה. כך ברור מספיק או שעלי לפרט יותר?","125","","3631","True","True","False","","121","95.86.70.15","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34820","34819","לא מצאתי מנוח גם בזאת...","23/05/14 08:56","כג אייר","תשע"ד","08:56","יהודי_קדום","","233","","3631","False","True","False","","108","79.180.185.196","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34823","34820","טוב, אצטרך לשפר את הניסוח","23/05/14 09:26","כג אייר","תשע"ד","09:26","דוד כוכב","עיקר הדברים הוא שרבי עקיבא הכיר היטב את המשנה, אלא שהוא חשש שצריך להפוך את שיטות בית שמאי ובית הלל ולכן ר"ה לאילן יחול כב"ה דוקא בא' שבט. ולמה? כי דוקא בית שמאי הם אלו שמאחרים את העיתוי של התקופה, כך שלדידם ר"ה לאילן אמור לחול מאוחר יותר מלבית הלל.
כך ברור?","125","","3631","True","True","False","","120","95.86.70.15","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34824","34823","את זה הבנתי (אולי...). בכ"ז לא מסתדר עם","23/05/14 09:30","כג אייר","תשע"ד","09:30","יהודי_קדום","הלשון החד משמעית של הגמרא (אבל כן מסתדר עם נסיונותיה לרכך התמיה ...).","233","","3631","True","True","False","","146","79.180.185.196","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34826","34824","אולי בכל זאת?","23/05/14 10:07","כג אייר","תשע"ד","10:07","דוד כוכב","לשון הגמרא: (החד משמעית) "רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה", אתה מפרש שרבי עקיבא הסתפק במה שהוא למד (גמר), כיצד הנוסח. אבל גמריה זהו לימודו (הגמרא) לכן ניתן להבין בלשון הגמרא שרבי עקיבא הסתפק מהו נוסח הנכון של תלמודו. ומה היתה סיבת ספקו? על כל לא הרחיבה הגמרא.
אני מבין שקשה לך לפי זה לשון "גמריה" - למה דוקא גמרתו שלו - לימודו שלו, והיה צריך להיות "מתניתין אסתפק ליה". אלא שצריך לזכור שבימי רבי עקיבא טרם היה נוסח מגובש של המשנה. הרי רבי עקיבא הוא הוא שקבע את השיטה שעל פיה ניסח רבי מאיר את המשנה וערך אותה רבי יהודה הנשיא.","125","","3631","True","True","False","","144","95.86.70.15","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34829","34826","זהו שלא!","23/05/14 10:42","כג אייר","תשע"ד","10:42","יהודי_קדום","לפי הסברו אטען: דוקא ר"ע, גם אם הוא מסופק כמאן או/ו ספק במה שלמד - היה עליו, שהולך כב"ה וגם משום "רבי עקיבא הוא הוא שקבע את השיטה", להביא את דעת ב"ה ללא ספק כלל.


הרי כתוב: "...ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אמרו אי בחמשה עשר בשבט אמרו"

מילא אם שכח לימודו לרגע מסיבה אנושית כלשהי, אבל הסתפק? לענ"ד ברור ש-"ולא ידע" מסביר מדוע הסתפק .

הרי גם אי אפשר לטעון שהדברים נאמרו "בצעירותו".
ויש לשים לב שרש"י בר"ה יד: לא גורס גמריה אלא גמרא: "גמרא אסתפק ליה וכו' - כבית הלל בעא למעבד." ואף אומר "בעא" !!!

.","233","","3631","True","True","False","","151","79.180.185.196","0","34810","ראש השנה|טו ע"א",""),new Message("34830","34829","מה בכך","23/05/14 10:48","כג אייר","תשע"ד","10:48","דוד כוכב","הוא הסתפק מהו הנוסח הנכון. האם הנוסח הנכון הוא מה שקיבל מרבו, או נוסח מתוקן. ולמה סבר להפוך את הגרסה? מהטעם שכתבתי.
האם יש בעיה בזה עם לשון הגמרא?","125","","3631","True","True","False","","122","95.86.70.15","0","34810","ראש השנה|טו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);