סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

באחד בשבט או בט"ו בשבט

עירובין ז ע"א

 
"רבי עקיבא גמריה איסתפיק ליה, ולא ידע אי בית הלל בחד בשבט אמור, אי בחמיסר בשבט אמור".

תמוה, הכיצד לא זכר רבי עקיבא משנה מפורשת בראש מסכת ראש השנה הנהוגה בכל ישראל ושגורה בפי תינוקות של בית רבן?

אלא שהיתה לרבי עקיבא סברה לחשוש שמא שמוחלפת השיטה והגרסה הפוכה.
שכן אמרו במסכת עבודה זרה דף ח ע"א: "אמר רב חנן בר רבא: קלנדא - ח' ימים אחר תקופה (רש"י: היא תקופת טבת והיו עושין ח' ימים רצופין איד כדלקמן), סטרנורא - ח' ימים לפני תקופה, וסימנך: (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני וגו'. ת"ר: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה], כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים".
אותם גוים היו חוגגים את ימי אידם ח' ימים רצופין. חוגגי קלנדא היו מתחילים את אידם בתקופה, וחוגגי סטרנורא היו מסיימים את אידם בתקופה. אלו כנגד ח' ימי תעניתו של אדם הראשון, ואלו כנגד ח' ימי הימים הטובים שעשה.
בדומה לזה ממש ביאר המהר"ל מפראג בספר נר מצוה את עניין זמן החנוכה, שכ"ה בכסלו הוא היום הקצר בשנה ובו מתחיל האור להתגבר מוסיף והולך. וזה ממש כמו הימים הטובים שעשה אדם הראשון.
אמנם אמרו במסכת שבת דף כא ע"ב: "בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך".
לפיכך דברי המהר"ל עולים כשיטת בית הלל. ואילו לבית שמאי שפוחת והולך, דוקא זאת חנוכה הוא יום התקופה, וימי החנוכה חלים בימי תעניתו של אדם הראשון, בסוף הימים שהאור פוחת והולך.
על פי דברים אלו שלבית שמאי יום התקופה מאוחר יותר, גם חניטת הפירות אמורה לחול מאוחר יותר. לכן מסתבר שדוקא בית הלל בחד בשבט אמור, ובית שמאי בט"ו בשבט.

אמנם באמת אינו כן, כי ממילא אין מדובר ביום התקופה המדויק, להיותו משתנה משנה לשנה.
אלא שלבית שמאי היום הקבוע נקבע ליום מיעוט הלבנה כשאר ראשי השנה שהם ימי דין, כפי שפירש הגר"א את המשנה בתחילת ראש השנה "ארבעה ראשי שנים הם... כדברי בית שמאי" – שלדברי בית שמאי ארבעת ראשי השנים חלים בראש חודש.
ואילו לבית הלל היום הקבוע חל דוקא ביום מילוי הלבנה כבשאר ימי החג והמועדים כפסח וסוכות.
כך מבוארת שיטתם בזוהר פרשת פנחס דף רמה ע"א: אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, הִלֵל וְשַׁמַּאי, דְּאָתוּן, חַד מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי, וְחַד מִסִּטְרָא דְּדִינָא, דְּאִינּוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְאַתּוּן מִגִּזְעַיְיהוּ.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר