|
צב [פערלאנגען. געשטאלט] (ר"ה יא חולין ס) כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לצביונן נבראו פי' לקומתן גדולים מלאים ולא קטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו ולא כדעת התינוקות. לצביונן נבראו לתוארם כלו' ביפיותן שנא' וכל צבאם ופי' לצביונן. פ"א כל שעתיד להיות לאחר זמן נברא עמו וכשנבראת בין בהמה בין אדם הראש נברא תחילה וכשנברא הראש היו הקרנים בראש ואח"כ נבראו הפרות היינו לקומתן לצביונן הקב"ה שאל להן רצונכם שאברא אתכם ולא אביתם לעלות תרגום ולא צביתין ורצונו תמימי דרך תרגום ירושלמי וצבי באילין דתמימין באורחתהון: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|