|
פתך [מישעען] (שבועות ד). אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך (בריש נגעים) הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג. (פסחים סב) שחטו שלא לאוכליו דפתיכי מולים. (בב"ר פ' י) נטל הקב"ה ב' פקעיות אחד של אש ואחד של שלג ופתכן זה בזה פי' עירבן (א"ב פי' בלשון יוני פעל המכפל והמערב תרגום בפסוק המשל ופחד עמו ופתיכין אשא ומיא): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|