[עפענען] (שבת קד) מאמר פתוח ומאמר סתום פי' יש דבר שאתה רשאי לדרוש ויש דבר שאין אתה רשאי לדרוש ומאי ננהו כגון מעשה מרכבה (כתובות לז) אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי נמי פי' טענת בתולין תרין אפין טענת דמים וטענת פתח פתוח יש דמים שהן מועטין באשה וכשבגרה מימעטי טובא ואיכא דיבשין לגמרי והאי תנא דקתני הבוגרת אין לה טענת בתולים לענין דמים קאמרינן אבל לענין פתח פתוח אע"פ שבגרה ראוי הפתח להיות סתום כתקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמין צומקין בבגר לפיכך יש לעולם טענת פתח פתוח וכיון דאית בוגרת דיבשין דמיה לגמרי ואיכא דלא יבשין אמר רב כגון האי נותנין לה לילה אחת. (שבת סב) פתיגיל פתחין המביאין לידי גילה פי' אותו מקום פתהן יערה שעשו פתחיהן כיער פי' אותו מקום מלא שיער כיער מלא עצים (שם מח) מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין פי' כשנותנין חלוק חדש לכבסו בית הצואר שלו פתוח ולא תפור ולא תופר שמא יסתר וכורך עליו חוט ושוללו וכיון שאינו תפור בחלוק ועשוי עראי מותר לטלטלו בשבת ולהתיר בית הצואר אבל לא פותחין (עירובין כט) עוג מלך הבשן פתחו כמלואו פי' כשמת עוג אם פתח כמלואו וחושב להוציאו ממנו מטהר שאר פתחי הבית ואם לאו כל הפתחין טמאין (מנחות סה) והיינו דתנן (בפ' ה' דשקלים) פתחיה על הקינים ולמה נקרא שמו פתחיה שפותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון כולהו סנהדרין נמי ע' לשון ידעי וכו' עד דהוה כייל לישני כדאמרינן עין סוכר גנות צרופין והיינו דכתיב מרדכי בלשן. (ב"מ לב) פתוח תפתח אין לי אלא לעניי עירך וכו' (פ"ב דכלאים) ג' תלמים של פתח פי' מלשון פתוח תפתח: