[פייכטען] (שבת קמט) מטילין אותו על החול בשביל שימתין (בפ' אחרון דמכשירין) ואת השום לגג בשביל שימתינו (טהרות פ"ט) המניח זיתים בכותש שימתינו שיהו נוחין לכתוש וכו' פי' לשון רפיון וי"א לשון ליחלות וכן פי' שימתינו דמכשירין שיתלחלחו במי המטר וכן פירוש שימתין דהשואל שיתלחלח המת בחול ולא יסריח וכן פי' הא דגרסינן (ב"ב יח) מתונא קשי לכותל וכן הא דגרסינן (פסחים מז) טינא בר זריעא הוא במתונא: