[טאדט] (סנהדרין נה) בקושי לא משכחת לה כי משכחת לה במשמש מת (יבמות נה) שכבת זרע דאשת איש פרט למשמש מת הניחא למאן דאמר משמש מת בעריות פטור אלא למאן דאמר חייב מאי איכא למימר אלא פרט למשמש מתה וכו' פי' גיד בלא קושי נקרא מת וכן מפורש (שבועות יח) נועץ ציפורניו בקרקע עד שימות הגיד (כתובות לז) לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להן שנאמר וגם בעניו יומת אם כופר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן תלמוד לומר חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה אין לו אלא מיתות חמורות שלא נתנה שגגתן לכפרה פי' דרך עליה לא נתנה שגגתה לכפרה שפטור מגלות דלא סגי ליה מיתות קלות היכא דהרגו דרך ירידה דניתנה שגגתה לכפרה וחייב גלות וגלות מכפרת עליו (מכות ט סוטה מד) מת תופש ארבע אמות לטומאה (ר"ה כ) מאי טיבותא אמר עולא משום ירקיא רבי אחא ברבי חנינא אמר משום מיתיא פי' דהיכא דאיקלע יום הכפורים בששי בשבת או באחד בשבת אם ישאר המת שני ימים יסריח אבל ירקא אפשר בחמימי פי' אע"ג דחיימין ירקיא אפשר למיכל מינייהו וי"א למשקלינהו ולבשולינהו ולמישבקינהו בחמימי דאכיל להון במוצאי יום הכפורים. בעממי שיקברום גוים (מעילה טז) מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין. פי' תלש חצי זית מפרה מתה וחצי זית מגמל חי אין מצטרפין לטומאה. (מ"ק כח) למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה וכו' למה נסמכה מיתת אהרן לשיבור לוחות וכו' (בויקרא רבה אחרי מות) למה נסמכה מיתת מרים לאפר פרה וכו' למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה וכו'. באחד בניסן מתו בני אהרן מזכיר מיתתן ביום הכפורים וכו' (בילמדנו זאת חקת התורה) מה ראה לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת מיתת מרים פרשת פרה היתה בשנה השנית ומיתת מרים היתה בסוף ארבעי' שנה וכו' (בויקרא רבה בצו) למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות וכו' וישנה בערך למה. (שם כח) מותא כי מותא ומרעין חיבולא פי' המות של זה כמיתת כל אדם אריכות חוליו תוספת כריבית על המלוה: