|
לשון [צונג. שפראכע] (שבת טו) אידך דתאני בריש עדיות הלל אמר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בשם רבו פי' לא אמר שיעור קבין ולא אמר שיעור לוגין אלא מלא הין מים כמו שהתורה משערת בהין וחצי הין ורבו היינו משה רבינו ע"ה. פ"א כמו שקיבל מרבו ממש (ע"ז טז בגמרא) ויום גנוסיא הנה קטן נתתיך בגוים שאין מעמידין מלך בן מלך בזוי אתה מאד שאין להם לא כתב ולא לשון (גיטין פ בגמ') כתב לשם מלכות שאינה הוגנת מאי מלכות שאינה הוגנת זו שאין להם לא כתב ולא לשון. פי' היאך מלכות רומי מלכות שאינה הוגנת ואין להם כתב והלא אמר זו מלכות רומי שטבעה יצאת בכל העולם כולו וחזינן דאית ליה שני כתיבות הכי מסתבר דמלכות רומי נתחלקה לשני מלכיות אחת גדולה וטיבע' יוצאה בכל העולם כולו ויש לה כתב והיא הוגנת ואחת קטנה נקראין אלבני"זי ואינה הוגנת ואין לה כתב וגזרה הגדולה שיכתבו רבנן הגט לשמה ומשום שלומה תקנו מלכות בגיטין וגזרו שלא לכתוב הגט לשום שאינה הוגנת שמולכת עמה ביחד ולא לשום מלכות מדי ומלכות יון ולא לבנין הבית ולא לחרבנו כדמפרש טעמא (בכורות מ) ושנטל רוב המדבר של לשונו פי' היינו רוב הלשון שנפרד מן החיך התחתון שיכול לכפוף למעלה (קדושין כט) ר' אומר רוב המדבר שבלשונו (חולין קלז) רבי דוסא מתני ליה לבריה רחילין א"ל אתנייה רחילות א"ל כדכתיב רחלים מאתים אמר לו לשון תורה לעצמו ולשון חכמים לעצמו (ערכין טז) במערבא אמרי לישן תליתאי קטל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולמספרין עליו היכי דמי לישנא בישא וכו' (בויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים) למה נקרא שמו שלישי וכו' עד בימי שאול הרג וכו'. (בירושלמי בפ"ק דפיאה ובפסיקתא דפרה) אשכבה לוהטים זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע וכו' (נדה סא) האי לישנא בישא אע"ג דלקבולי לא ליבעי למיאש ליה ליבעי בעלי חצים לא תלך רכיל תרגום ירושלמי לישן תליתאי: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|