[ריבען] (כלאים פ"א שבת נא) הטומן לפת וצנון תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין פי' רב האי טעות הוא זה שאם האימהות טמונין והעלין מגולין הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא אם היו מקצתן מגולין אינו חושש משום כלאים דלאו ירק באילן נינהו ולא משום שביעית דלאו זריעה נינהו ולאו משום מעשר דאי איכא התם דראשי לפתות ולא מצטרפי הני לתייבינהו להנך במעשר ונוטלין בשבת נמצא תיובתא דשמואל ורב הונא דלא קאמצריך למשלפינן ומדמצינן במחט (כלים פ' ט) ותן תתיכה של לפת ושל גמי פירוש אם נפלו במים טמאים ושתו ואח"כ נפלו לתנור הלפתן והמקבן ושראשו שקוע. (בכורות מג) לפתן דדמיא רישיה לגרגלידא דליפתא פירוש שראשו דומה ללפת שרחב למעלה מכל צדדיו: