סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשְׁלְפָא לְדִידַהּ מִקַּנְיָא שְׁרֵי קַנְיָא מִינַּהּ אֲסִיר אָמַר רָבָא וְאִם כְּלִי קִיוָּאֵי הוּא מוּתָּר
אָמַר רַב חִסְדָּא הַאי כִּישְׁתָּא דְיַרְקָא אִי חַזְיָא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה שְׁרֵי לְטַלְטוֹלַהּ וְאִי לָא אֲסִיר אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב הַאי תַּלְיָא דְבִשְׂרָא שְׁרֵי לְטַלְטוֹלֵהּ דְּכַוְורֵי אֲסִיר
אָמַר רַב קַטִּינָא הָעוֹמֵד בָּאֶמְצַע הַמִּטָּה כְּאִילּוּ עוֹמֵד בִּכְרֵיסָהּ שֶׁל אִשָּׁה וְלָאו מִילְּתָא הִיא
וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּזָבֵין יַרְקָא לִיזְבֵּין אֲרִיכָא כִּישָּׁא כִּי כִישָּׁא וְאוּרְכָּא מִמֵּילָא וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּזָבֵין קַנְיָא לִיזְבֵּין אֲרִיכָא טוּנָא כִּי טוּנָא וְאוּרְכָּא מִמֵּילָא
וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב [דְּלָא נְפִישָׁא לֵיהּ רִיפְתָּא] לָא לֵיכוֹל יַרְקָא מִשּׁוּם דְּגָרֵיר וְאָמַר רַב חִסְדָּא אֲנָא לָא בַּעֲנִיּוּתִי אֲכַלִי יַרְקָא וְלָא בְּעַתִּירוּתִי אֲכַלִי יַרְקָא בַּעֲנִיּוּתִי מִשּׁוּם דְּגָרֵיר בְּעַתִּירוּתִי דְּאָמֵינָא הֵיכָא דְּעָיֵיל יַרְקָא לֵיעוּל בִּשְׂרָא וְכַוְורֵי
וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּלָא נְפִישָׁא לֵיהּ רִיפְתָּא לָא לִיבְצַע בַּצּוֹעֵי (וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּלָא נְפִישָׁא לֵיהּ רִיפְתָּא לָא לִיבְצַע מַאי טַעְמָא דְּלָא עָבֵיד בְּעַיִן יָפָה) וְאָמַר רַב חִסְדָּא אֲנָא מֵעִיקָּרָא לָא הֲוַאי בָּצַעְנָא עַד דִּשְׁדַאי יָדִי בְּכוּלֵּי מָנָא וְאַשְׁכַּחִי [בֵּיהּ כׇּל צֻרְכִּי]
וְאָמַר רַב חִסְדָּא הַאי מַאן דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ לְמֵיכַל נַהֲמָא דִשְׂעָרֵי וְאָכַל דְּחִיטֵּי קָעָבַר מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית וְאָמַר רַב פָּפָּא הַאי מַאן דְּאֶפְשָׁר לְמִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא וְשָׁתֵי חַמְרָא עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית וְלָאו מִילְּתָא הִיא בַּל תַּשְׁחִית דְּגוּפָא עֲדִיף
וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּלֵית לֵיהּ מִשְׁחָא נִימְשֵׁי בְּמַיָּא דַחֲרִיצִי וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּזָבֵין אוּמְצָא לִיזְבֵּין אוּנְקָא דְּאִית בֵּיהּ תְּלָתָא מִינֵי בִישְׂרָא וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּזָבֵין כִּיתּוֹנִיתָא לִיזְבַּן מִדִּנְהַר אַבָּא וְנִיחַוְּורַהּ כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין דִּמְפַטְּיָא לֵיהּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וַאֲנָא עָרְבָא מַאי כִּיתּוֹנִיתָא כִּיתָּא נָאָה וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב לָא לִיתִּיב אַצִּיפְּתָא חַדְתָּא דִּמְכַלְּיָא מָאנֵיהּ וְאָמַר רַב חִסְדָּא בַּר בֵּי רַב לָא לִישַׁדַּר מָאנֵיהּ לְאוּשְׁפִּיזֵיהּ לְחַוּוֹרֵיהּ לֵיהּ דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא דִּילְמָא חָזֵי בֵּיהּ מִידֵּי וְאָתֵי לְמִגַּנְּיָא
אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא לִבְנָתֵיהּ תִּיהְוְיָין צְנִיעָן בְּאַפֵּי גַּבְרַיְיכוּ לָא תֵּיכְלוּן נַהֲמָא בְּאַפֵּי גַבְרַיְיכוּ לָא תֵּיכְלוּן יַרְקָא בְּלֵילְיָא לָא תֵּיכְלוּן תַּמְרֵי בְּלֵילְיָא וְלָא תִּשְׁתּוֹן שִׁיכְרָא בְּלֵילְיָא וְלָא תִּיפְּנוֹן הֵיכָא דְּמִפְּנוּ גַּבְרַיְיכוּ וְכִי קָא קָארֵי אִינִישׁ אַבָּבָא לָא תֵּימְרוּן מַנּוּ אֶלָּא מַנִּי נָקֵיט מַרְגָּנִיתָא בַּחֲדָא יְדֵיהּ וְכוּרָא בַּחֲדָא יְדֵיהּ מַרְגָּנִיתָא אַחְוִי לְהוּ וְכוּרָא לָא אַחְוִי לְהוּ עַד דְּמִיצְטַעֲרָן וַהֲדַר אַחְוִי לְהוּ
אֵין שׁוֹלִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין מַתְנִיתִין דְּלָא כִי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּכְּבָרָה כׇּל עִיקָּר
מַתְנִי' גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפַּטָּם וּמְסַלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבָּנַן אַרֵישָׁא פְּלִיגִי אוֹ אַסֵּיפָא פְּלִיגִי אוֹ אַתַּרְוַיְיהוּ פְּלִיגִי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה לֹא יְסַלְּקֶנּוּ לִצְדָדִין אָמַר רַב חִסְדָּא מַחֲלוֹקֶת בְּאֵיבוּס שֶׁל קַרְקַע אֲבָל בְּאֵיבוּס שֶׁל כְּלִי דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר וְאֵיבוּס שֶׁל קַרְקַע מִי אִיכָּא לְמַאן דְּשָׁרֵי הָא קָא מַשְׁוֵי גּוּמּוֹת אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר אָמַר רַב חִסְדָּא מַחֲלוֹקֶת בְּאֵיבוּס שֶׁל כְּלִי אֲבָל בְּאֵיבוּס שֶׁל קַרְקַע דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר
וְנוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה תְּנָא חֲדָא נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע וְתַנְיָא אִידַּךְ נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה
אָמַר אַבָּיֵי אִידֵּי וְאִידֵּי מִקַּמֵּי חַמְרָא לְקַמֵּי תוֹרָא שָׁקְלִינַן מִקַּמֵּי תוֹרָא לְקַמֵּי חַמְרָא לָא שָׁקְלִינַן וְהָא דְּקָתָנֵי נוֹטֵל מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה בַּחֲמוֹר דְּלֵית לֵיהּ רִירֵי וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע בְּפָרָה

רש"י

משלפא לדידה מקניא. כששוטחין אותה לנגבה תוחבים קנה מבית יד לבית יד וכשנוטלה בשבת ישלפנה מן הקנה ולא הקנה ממנה דלא חזי לטלטולי דלהסקה קאי: ואם כלי קיואי היא. קנה של אורגים דתורת כלי עליו שרי: תליא דבשרא. בשר מליח התלוי לייבשו ומלא החבל קרי תליא: שרי. דנאכל חי באומצא: דכוורי. אין נאכלין חיין: באמצע מטה. שאיש ואשתו רגילין בה לישן: כאילו עומד כו'. דמהרהר: לזבין אריכא. אגודה ארוכה של כרוב ארוך ושל כרישין ארוכים: כישא כי כישא. שכל אגודות הגנין שוות בעובין שלכולן מדה אחת לחבל שהוא אגוד בו: ואורכא ממילא. כלומר ארכו של זה שהוא ארוך מחבירו הוא משתכר בו: קניא. חבילי קנים לעצים: לא ליכול ירקא. ירק חי כרישין צירפו''ל ושחליים: משום דגריר ליבא. ומאכילו לחם הרבה ואין לו: לא ליבצע בצועי. מורשיליונ''ט בלע''ז לא יאכל עכשיו מעט פת שימצא לו ולאחר שעה מעט מפני שאין לו דרך שביעה אלא יצרף ויאכל יחד: מעיקרא. קודם שנתעשרתי: עד דשדאי ידי בכולא מנא. כשהייתי ממשמש בסל ומוצא בו פת הרבה הייתי מברך המוציא: דלית ליה משחא. שהיו סכין ידיהן שמן קודם מים אחרונים להעביר את הזוהמא: במיא דחריצי. הנקוים יחד וגדל עליהם ירקרוקית עבה ונוחה כשמן: אונקא. צואר: תלתא מיני בשרא. יטעום בו ג' מיני מטעמים שמן וכחוש וגיד הצואר: מדנהר אבא. מאותו מקום שפשתנו יפה: דמפטיא ליה תריסר ירחי שתא ואנא ערבא. אני ערב בדבר שתתקיים לו שנה שלימה ותפטיהו שלא יצטרך לקנות חלוק: כיתא נאה. כת נאה ראויה להושיב בעליה בכת נאה: אציפתא חדתא. מחצלת חדשה של גמי לח ולחלוחית הגמי מבלה הבגדים: לאושפיזא. לפונדקית שלו לא ישלח חלוקו ללבן: דילמא חזיא בהו. קרי ומגניא עליה: לא תיכלון נהמא באפי גברייכו. פעמים תאכל הרבה ותתגנה עליו: לא תיכלון ירקא בלילה. מפני ריח הפה: שיכרא ותמרי. משלשלין ומביאין לידי הפחה: היכא דמפני גברייכו. בגילוי בפניהם בשדות ואפילו שלא בפניהם שמכיר מקומו ומקומכם ונמאסת' לו בזוכרו: לא תימרון מנו. מי הוא לשון זכר לא תרגילו לשונכם לדבר עם זכרים: אלא מני. מי היא: נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה. כשבעליך ממשמש ביך להתאוות ליך לתשמיש ואוחז הדדים בידו אחת והאחרת עד אותו מקום: מרגניתא אחוין ליה. הדדין המציאי לו שתתרבה תאותו ומקום תשמיש אל תמציאי לו מהר כדי שיתרבה תאותו וחיבתו ויצטער הדר אחוי ליה: כורא. לשון כור צורפין (לעיל דף עח.) לשון אחר בור לשון בור שוחה: מתניתין. דקתני אבל נותנין לתוך הכברה: מתני' גורפין מלפני הפטם. שור שמפטמין אותו גורפין אבוס שלפניו בשבת לתת לתוכו התבן והשעורין ולא יתערב בהן עפרורית ויקוץ במאכלו: ומסלקין תבן שלפניו לצדדין כשהוא רב כדי שלא ידרסנו ברעי וחכמים אוסרים. מפ' בגמ' אהיא: ונוטלין מלפני בהמה זו. שעורין ותבן ונותנין לפני זו ולא אמרינן טלטול דלא חזי הוא אלא ודאי חזי הוא דאין בהמה קצה במאכל הניטל מלפני חבירתה: גמ' ארישא פליגי. אגורפין ואסרי לגרוף משום דפעמים שהאבוס של קרקע וקא מכוין לאשוויי גומות שלא יפלו השעורים לתוכו: או אסיפא פליגי. ומשום דלא חזי שיש בו שנמאס במדרס רגליו: תא שמע. דאתרוייהו פליגי: אחד זה ואחד זה. אחד גריפת האבוס ואחד תבן שלפניו לא יסלקנו לצדדין: של קרקע. כעין שעושין גדר קטן לפני בהמה ונותנין מאכל לפנים ממנו דאיכא למיחש לאשוויי גומות: מחלוקת באבוס של כלי. וגזרו רבנן גזרה אטו של קרקע: שפיה יפה. לקמיה מפרש: אידי ואידי. שתיהן המשניות סבירא להו: מקמי חמרא לקמי תורא שקלינן. שאינו מטיל רירין ואין מה שלפניו נמאס וראוי לתתו לפני שור: מקמי תורא לקמי חמרא לא שקלינן:

תוספות

אבל באיבוס של קרקע דברי הכל אסור. אע''ג דמרבץ שרינן לרבי שמעון (לעיל דף צה.) הכא רגילות הוא להתכוין לאשוויי גומות וחיישינן טפי שמא יתכוין:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר