סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֲמַרוּ לֵיהּ אֲנַן מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא דִּכְתִיב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַל תִּקְרֵי עֲלֵי עָיִן אֶלָּא עוֹלֵי עָיִן
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וְאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם
מְרַגְּלִים יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר עוּלָּא דְּאָמַר קְרָא וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם מַאי חָיוּ אִילֵּימָא חָיוּ מַמָּשׁ וְהָא כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶלָּא מַאי חָיוּ שֶׁחָיוּ בְּחֶלְקָם
מִתְלוֹנְנִין וַעֲדַת קֹרַח לֹא הָיָה לָהֶן חֵלֶק בָּאָרֶץ וְהָתַנְיָא מְרַגְּלִים מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם לָא קַשְׁיָא מָר מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים מָר לָא מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים
דְּתַנְיָא אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר זֶה צְלָפְחָד וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה זֶה עֲדַת מְרַגְּלִים הַנּוֹעָדִים עַל ה' אֵלּוּ מִתְלוֹנְנִים בַּעֲדַת קֹרַח כְּמַשְׁמָעוֹ
מָר מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים וּמָר לָא מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים
וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וּלְמַאן דְּמַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים אִיכְּפוּל יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וִירִתוּ לְכוּלַּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲמַר לֵיהּ מִתְלוֹנְנִים שֶׁבַּעֲדַת קֹרַח קָאָמְרִינַן
וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ הַיְינוּ דִּכְתִיב וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה שִׁיתָּא דְּשִׁיתָּא בָּתֵּי אָבוֹת וְאַרְבְּעָה דִּידְהוּ הָא עֲשָׂרָה
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ תְּמָנְיָא הוּא דַּהֲווֹ שִׁיתָּא דְּשִׁיתָּא בָּתֵּי אָבוֹת וּתְרֵי דִּידְהוּ הָא תְּמָנְיָא
וְלִיטַעְמָיךְ וּלְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ תִּשְׁעָה הֲווֹ אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר חַד אַחָא דְאַבָּא הֲוָה לְהוּ הָכִי נָמֵי תְּרֵי אַחֵי דְאַבָּא הֲוָה לְהוּ
דְּתַנְיָא נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן זוֹ חֵלֶק בְּכוֹרָה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַף חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶם נָטְלוּ שֶׁנֶּאֱמַר נָתֹן תִּתֵּן וּלְמַאן דְּאָמַר תְּרֵי אַחֵי דְּאַבָּא הֲוָה לְהוּ הַהוּא מֵאֲחֻזַּת נַחֲלָה נָפְקָא
וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי קְרָא מַאי קָא חָשֵׁיב אִי טְפָלִים קָא חָשֵׁיב טוּבָא הֲווֹ אִי בָּתֵּי אָבוֹת קָחָשֵׁיב שִׁיתָּא הֲווֹ

רשב"ם

אמרו לו [אנן] מזרעא דיוסף כו'. והיינו דכתיב ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר כלומר אין אנו חוששין לאותו הר היינו יער כדכתיב התם הר יהיה לך כי יער הוא: עולי עין. הן עולין על העין ושולטין עליו ואין העין עולה עליהן: והכתיב קרא אחרינא. ותרי קראי למה לי: נראה בעיני דהכי גרס לא קשיא מר מקיש מתלוננים למרגלים ומר לא מקיש מתלוננים למרגלים דתניא כו'. ולקמן מפרש לה: זה צלפחד. מילתא דפשיטא היא דהא כתיב לעיל בנות צלפחד אלא אגב גררא דהנך קאמר לה ונראה בעיני שחסר מן הספרים דהכי קתני רישא דהך ברייתא בסיפרי אבינו מת במדבר ר' עקיבא אומר נאמר כאן במדבר ונאמר להלן מדבר מה מדבר האמור כאן צלפחד אף מדבר האמור להלן צלפחד דמינה שמעינן דהיינו מקושש והוא לא היה בתוך העדה כו' כי הכא: זו עדת מרגלים. דכתיב בהו עד מתי לעדה הרעה הזאת אשה המה מלינים עלי (במדבר יד) את השאר: אלו מתלוננים. כדמפ' מתלוננים שבעדת קרח דכתיב בהו לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' והאי דקאמר עדת קרח כמשמעו מסקנא דמילתיה היא: מר מקיש. הואיל ונכתבו בפסוק אחד וכי היכי דירשו המרגלים ירשו נמי המתלוננים: ומר לא מקיש. לא חשיב ליה היקש כיון דלא כתיב ביה וי''ו בתוך העדה והנועדים: לכולה ארעא דישראל. לאו דוקא כולה אלא רובה כדכתיב וילונו העם על משה לאמר מה נשתה דבשלמא למ''ד דלא מקיש הרי כל שבט ושבט נחלו חלק קרוביהם מתלוננים שבשבטים אלא למאן דמקיש נגרעה כל נחלת שבט ושבט טובא ואנן קיימא לן ומקראי איכא למילף דאפילו חלק אחד מאלף לא נטלו: היינו דכתיב. ביהושע אחר שנטלו בנות צלפחד ויפלו חבלי מנשה עשרה דהיינו שיתא דשיתא בתי אבות הכתובים למעלה וד' דידהו הרי עשרה דכתיב לעיל ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחות לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים למשפחותם ולצלפחד בן חפר וגו' ויתן להן יהושע נחלה על פי ה' בתוך אחי אביהן ויפלו חבלי מנשה עשרה בין נטילת ששה בתי אבות וארבעה דבנות צלפחד חלק צלפחד שהיה מיוצאי מצרים ושני חלקים מנכסי חפר וחד אחא דאבא שהיה מיוצאי מצרים ונטלו חלק הראוי לצלפחד בנחלת אחיו כדלקמן ולקמן פריך קרא מאי קחשיב כו': ותרי דידהו. שני חלקים בנכסי חפר בתורת חזרה שנטלו בני חפר איש איש חלקו בארץ אותן שהיו באי הארץ או הם או בני חפר כדכתיב לאלה תחלק הארץ וגו' והחזירו כולן נחלתן למוריש שלהן דהיינו חפר שהיה מיוצאי מצרים דאינן אלא שלוחיו כדכתיב לשמות מטות אבותם ינחלו ונמצא כאילו זכה והוחזק חפר בכל חלקים הללו וכשמת חפר ירשו ממנו כל בניו בנות צלפחד ירשו שני חלקים לפי שהוא בכור וכל אחיו איש איש חלק אחד הרי לבנות צלפחד שני חלקים של אביו בנכסי חפר וגם כשמתו שנים מאחי צלפחד כדלקמן ירשו אחי צלפחד אותן שבחיים וגם בנות צלפחד במקום אביהן ירשו אותן אחין המתים וזכו בחלק שהיה להם ליטול בנכסי חפר כשהחזירו לו בניו שבאו לארץ והוא חזר והוריש להם כדפרישית אבל חלק צלפחד עצמו לא נטלו שהרי לא ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ וחזרה לא שייך ביה שהרי לא היו לו בנים הנכנסין לארץ שיחזירו לו נחלה: תשעה הוו. שיתא דשיתא בתי אבות ותלתא דידהו השנויין במשנתינו: ה''נ תרי אחי דאבא כו'. והנהו תרי אחי מתו אחרי מות חפר אביהן וזכו קודם מיתתן בנכסי חפר שהחזירו לו בניו שבאו לארץ כדפרישית לעיל כגון שהיו לחפר ח' בנים השנים מתו במדבר וגם צלפחד עמהם והחמשה באו לארץ ונטלו ה' חלקים החזירום לחפר אביהם מת חפר ירשוהו שמונה בניו צלפחד נטל שני חלקים כי הוא הבכור וז' אחין נטלו ז' חלקים מת צלפחד נטלו בנותיו שני חלקים שלו שירש מנכסי חפר מתו שני אחיו בלא בנים באו חמשה האחין ובנות צלפחד במקום צלפחד אביהם וירשום נמצאו בנות צלפחד נוטלות ארבעה חלקים ב' חלקים גדולים בנכסי חפר וב' חלקים קטנים בנכסי שני אחי אביהן ומיהו המקשה לא הוה סבירא ליה תרי אחי אלא חד אחא דאבא כדאשכחן בברייתא: נתן תתן. קראי יתירי דריש דמצי למכתב ינחלו בנות צלפחד ותו לא: זו נחלת אביהן. שהיה מיוצאי מצרים וקסבר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ: בתוך אחי אביהן זו נחלת חפר. אבי אביהן שנטל בה צלפחד חלק כאחד מאחיו: והעברת זו חלק בכורה. כדכתיב והעברת כל פטר רחם (שמות יג) שנטל צלפחד בנכסי חפר חלק אחד יותר על אחיו בשביל שהיה בכור ומיהו סבירא ליה נמי להאי תנא כר' אליעזר דחד אחא דאבא הוה להו ונפקא ליה מייתור דאחוזת נחלה כדאמרינן לקמן דאי לית ליה לא משכחת לה חבלי מנשה עשרה אבל מנתון תתן אינו רוצה לדרוש מכפל המקרא כרבי אליעזר דס''ל דברה תורה כלשון בני אדם וכה''ג הויא פלוגתא דתנאי בקידושין (דף יז:) גבי העניק תעניק לו ובכמה מקומות בגמ': מאחוזת נחלה. דמצי למיכתב נתן תתן להם נחלה בתוך אחי אביהן: קרא. דכתיב חבלי מנשה עשרה מאי קחשיב: טובא הוו. כל אחין שבמטה מנשה שנטלו חלק אביהן היה לו לחשוב כדקחשיב חלקי בנות צלפחד: שיתא הוו. דהא בנות צלפחד על שם משפחת החפרי נקראין ככל בני חפר וכיון דקחשיב בית אב של חפר למה לי למיתני חלקי בנות צלפחד:

תוספות

ולמאן דאמר לבאי הארץ תרי אחי דאבא הוו להו. משמע כולה סוגיא דלמאן דאמר לבאי הארץ שלא נטלו כלום מחמת צלפחד עצמו אלא מחמת חפר אבי אביהן ותימה אם כן מאי קאמר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים וגו' מאי נפקא מינה שלא היה בעדתם אפילו היה היו נוטלין על ידי חזרה דהא אמרינן לעיל בני מרגלים ובני מתלוננים נחלו בזכות אבי אביהן ובזכות אבי אמותיהן ואין לפרש דנ''מ לענין חלק בכורה דהא כי היכי דשקלי חלק פשיטות אע''ג דבא להן מכח אביהן ה''נ יטלו חלק בכורה ועוד קשה לרשב''א למ''ד לבאי הארץ היכי קאמר לעיל מרגלים יהושע וכלב נטלו חלקם והלא לא היה להם חלק בארץ כלל לכל אותן שלא באו בארץ וכ''ת נטלו מה שהגיע להן על ידי חזרה מבניהם שבאו לארץ הא ליתא דאמרינן לקמן דבניהן שהיו בני עשרים נטלו בזכות עצמן ורשב''ם פי' דלמ''ד דלבאי הארץ לא נטלו מידי יהושע וכלב מחלק מרגלים ומפרש חיו מן האנשים ממש חיו כפשטיה: ולמאן דאמר תרי אחי דאבא הוו להו ההוא מאחוזת נחלה נפקא. קשיא לריב''ם אפילו למאן דאמר חד אחא דאבא הוה להו נמי מאחוזת נחלה נפקא לרבנן דלא דרשי נתון תתן ולר''א דדריש נתון תתן לא צריך לאחוזת נחלה אפילו למאן דאמר תרי אחי דאבא הוו דהא למאן דאמר לבאי הארץ הוא דאית ליה דתרי אחי דאבא הוו וההוא לא דריש נתון תתן להם נחלה לחלק אביהם דלדידיה לא היה שום חלק ולדרוש מיניה חד אחא ואידך מנתון תתן כדדריש ראב''י:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר