סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

פירוש שטיינזלץ

לצדדין קא משתרשי [הם משתרשים], שהשורשים צומחים לצדדים ומשום כך מזיקים לכותל? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: המבריך את הגפן בארץ, שמכופף ענף מן הגפן ומכניסו לאדמה כדי שיגדל שורשים ותצמח גפן חדשה, אם אין על גבה עפר שלשה טפחיםלא יביא זרע עליה, שיש בכך מעין כלאים,

ותני עלה [ושנינו על משנה זו]: אבל זורע את הצדדין מצדדיה של אותה הברכה אילך ואילך. משמע שאין חוששים ששורשי הזרעים יתפשטו לצדדים, ומדוע חוששים כאן? אמר ר' חגא בשם ר' יוסי: הטעם כאן הוא לא משום שהשורשים מתפשטים הצידה ומגיעים לכותל, אלא מפני שמחלידין (מחוררים) את הקרקע ומעלין עפר תיחוח (רך), ועל ידי זה ניזק יסודו של הכותל.

א שנינו במשנה: מרחיקים את מי רגלים מן הכותלשלשה טפחים וכו'. ובענין זה מביאים את מה שאמר רבה בר בר חנה: מותר לאדם להשתין מים בצד כותלו של חבירו, דכתיב [שנאמר]: "והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל" (מלכים א' כא, כא), ומכאן למדים שכך דרכו של עולם. ומקשים: והא אנן תנן [והרי אנו שנינו במשנתנו]: ומרחיקים את מי רגלים מן הכותלשלשה טפחים! ומשיבים: התם [שם] מדובר במי שופכין, לא בהטלת מי רגלים עצמה, אלא במי שלוקח כלי של מי רגלים ושופך שם.

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: לא ישפוך אדם מים בצד כותלו של חבירואלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים משמע ששפיכת מים בלבד אסורה, וכל שכן להשתין! ומשיבים: התם נמי [שם גם כן] מדובר במי שופכין ולא בסתם מים.

ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירואלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים; במה דברים אמוריםבכותל לבינים, אבל בכותל אבנים — צריך להרחיק בכדי שלא יזיק, וכמה ירחיק? — כדי טפח, ושל צונמא, אם היה שם סלע קשה מאד — מותר להשתין שם. ואם כן משיטת ברייתא זו תיובתא [קושיה חמורה] לרבה בר בר חנה האומר כי מותר להשתין בצד כותלו של חבירו בלא כל הרחקה! ומסכמים: אכן תיובתא [קושיה חמורה היא] ובטלו דבריו.

ומקשים: והא [והרי] רבה בר בר חנה קרא קאמר [מקרא אמר] כטעם לדבריו! ומשיבים: התם הכי קאמר [שם במקרא כך הוא אומר], כך כוונת הדברים: אפילו מידי דדרכיה לאישתוני [דבר שדרכו להשתין] בקיר לא שביקנא ליה [אינני מניח לו], ומאי ניהו [ומיהו זה]?כלבא [כלב], כלומר, שאין הכוונה שם כלל לאדם, אלא הכוונה היא לכלב, שאף כלב לא יישאר בבית אחאב.

ב אמר ר' טובי בר קיסנא אמר שמואל: רקיק (מין עוגה רכה ודקה) אינו ממעט בחלון, שאם הניח אותו בחלון אינו ממעט את שיעורו של החלון לדיני טומאה. ושואלים: מאי איריא [מה שייך]? מדוע דווקא שנה ברקיק? אפילו לחם עבה נמי [גם כן] איננו ממעט!

ומשיבים: בלשון לא מיבעיא קאמר [נצרכה אמר], ובאופן הבא: לא מיבעיא [נצרכה לומר] בלחם עבה, כיון דאיחזי ליה [שראוי לו] ויכול להשתמש בו לא מבטיל ליה [מבטל אותו], אבל רקיק דממאיס הוא נמאס] ומתלכלך בקלות — אימא בטולי מבטיל ליה [אמור שמבטל אותו], ונעשה כחלק מן הבית, וממעט את שיעור הפתח, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאפילו זה אינו מתבטל. שכל שראוי לשימוש כלשהו, כגון ליתנו לבהמתו שאינה מואסת בו, ויתכן שיקחנו משם — אינו מהווה חלק מן המקום בו הוא נמצא.

ושואלים: ותיפוק ליה דהוה ליה [ותצא לו הלכה זו מצד אחר, שכן רקיק זה הריהו] דבר שהוא מקבל טומאה, וכל דבר שהוא מקבל טומאהאינו חוצץ בפני הטומאה! ומשיבים: מדובר שם ברקיק שנילש במי פירות, שכיון שלא נילוש באחד מהמשקים המכשירים אותו לקבל טומאה — אינו מקבל טומאה. ומטעם זה בלבד — היה חוצץ וממעט.

מיתיבי [מקשים] על שיטת שמואל ממה ששנינו: קופה (סל) מלאה תבן, וכן חבית של חרס מלאה גרוגרות המונחים בחלוןרואין, כל שאילו ינטלו הקופה או החבית ויכולין תבן וגרוגרות לעמוד בפני עצמן — הרי הם חוצצין, ואם לאואין חוצצין. ויש לשאול: מדוע חוצצים? והא [והרי] תבן אף שיכול לעמוד בפני עצמו הריהו חזי [ראוי] לבהמתו, ומן הסתם יקח אותו משם, ואינו בטל במקומו!

ומשיבים: מדובר בסריא תבן שהסריח], שאינו ראוי למאכל בהמה. ושואלים: הרי הוא חזי לטינא [ראוי לטיט] לערבו בטיט ולעשות ממנו לבנים! ומשיבים: דאית ביה קוצי [שיש בו קוצים] ואינו ראוי אף לכך. ואומרים: מכל מקום חזי [ראוי הוא] להסקה! ומשיבים: מדובר במתונא תבן לח]. ואומרים: עדיין חזי [ראוי] להסק גדול שאם עושה מדורה גדולה, גם תבן לח יתייבש ויהיה ראוי לשריפה! ומשיבים: הסק גדול לא שכיח [מצוי],

ולכן מן הסתם משאיר את התבן הזה במקומו. ועוד שואלים: גרוגרותהא חזו ליה [הרי ראויות לו] ובודאי יקח אותן משם, ואם כן, אינן כקבועות במקום! אמר שמואל: מדובר כאן בשהתריפו (התליעו). וכן תני [שנה] רבה בר אבוה: בשהתריפו.

ומעתה מבררים: האי [אותה] חבית שהיו בה תבן וגרוגרות היכי דמיא [כיצד היתה בדיוק]? אי דפומא לבר [אם שפיה פונה לחוץ], לצד שאין המת נמצא בו —

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר