סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְעַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי קֹרַח
יִרְמְיָה כָּתַב סִפְרוֹ וְסֵפֶר מְלָכִים וְקִינוֹת חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ כָּתְבוּ (יִמְשָׁק סִימָן) יְשַׁעְיָה מִשְׁלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּתְבוּ (קַנְדָּג סִימָן) יְחֶזְקֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר דָּנִיֵּאל וּמְגִילַת אֶסְתֵּר עֶזְרָא כָּתַב סִפְרוֹ וְיַחַס שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים עַד לוֹ
מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁיִּחֵס עַצְמוֹ וְעָלָה וּמַאן אַסְּקֵיהּ נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה
אָמַר מָר יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יְהוֹשֻׁעַ כְּתָבָן דְּתַנְיָא וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת וְכָתַב וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי נְחֶמְיָה
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת וּכְתִיב לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה אֶלָּא עַד כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה אוֹמֵר וְכוֹתֵב מִכָּאן וְאֵילָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּדְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הוֹאִיל וְאִשְׁתַּנּוֹ אִשְׁתַּנּוֹ
יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וְהָכְתִיב וַיָּמׇת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' דְּאַסְּקֵיהּ אֶלְעָזָר וְהָכְתִיב וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת דְּאַסְּקֵיהּ פִּנְחָס
שְׁמוּאֵל כָּתַב סִפְרוֹ וְהָכְתִיב וּשְׁמוּאֵל מֵת דְּאַסְּקֵיהּ גָּד הַחוֹזָה וְנָתָן הַנָּבִיא
דָּוִד כָּתַב סֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי אֵיתָן הָאֶזְרָחִי אָמַר רַב אֵיתָן הָאֶזְרָחִי זֶה הוּא אַבְרָהָם כְּתִיב הָכָא אֵיתָן הָאֶזְרָחִי וּכְתִיב הָתָם מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק [וְגוֹ']
קָא חָשֵׁיב מֹשֶׁה וְקָא חָשֵׁיב הֵימָן וְהָאָמַר רַב הֵימָן זֶה מֹשֶׁה כְּתִיב הָכָא הֵימָן וּכְתִיב הָתָם בְּכׇל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא תְּרֵי הֵימָן הֲווֹ
מֹשֶׁה כָּתַב סִפְרוֹ וּפָרָשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא אִיּוֹב בִּימֵי מֹשֶׁה הָיָה כְּתִיב הָכָא מִי יִתֵּן אֵפוֹא וְיִכָּתְבוּן מִלָּי וּכְתִיב הָתָם וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא
וְאֵימָא בִּימֵי יִצְחָק דִּכְתִיב מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וְאֵימָא בִּימֵי יַעֲקֹב דִּכְתִיב אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ וְאֵימָא בִּימֵי יוֹסֵף דִּכְתִיב אֵיפֹה הֵם רוֹעִים
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ וּמֹשֶׁה הוּא דְּאִיקְּרִי מְחוֹקֵק דִּכְתִיב וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן
רָבָא אָמַר אִיּוֹב בִּימֵי מְרַגְּלִים הָיָה כְּתִיב הָכָא אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וּכְתִיב הָתָם הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ מִי דָּמֵי הָכָא עוּץ הָתָם עֵץ הָכִי קָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְּׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כְּעֵץ וּמֵגֵין עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ
יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי וְיָתֵיב וְקָאָמַר אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא אֶלָּא מָשָׁל הָיָה אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ
אֶלָּא מֵעַתָּה וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וְגוֹ' מִי הֲוָה אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא הָכָא נָמֵי מָשָׁל בְּעָלְמָא אִם כֵּן שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה
רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וּבֵית מִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָא הָיָה מֵיתִיבִי יְמֵי שְׁנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ

רש"י

חזקיה וסיעתו. בני דורו שהאריכו ימים אחריו: כתבו ישעיה. שהרגו מנשה ולא כתב ספרו שלא היו הנביאים כותבים ספריהן אלא לפני מותן: משלי קהלת. דכתיב בספר משלי (כד) אשר העתיקו אנשי חזקיה וגו' ועל שחזקיה גרם להן לעסוק בתורה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צד:) נעץ חרב על פתח בית המדרש כו' נקרא הדבר על שמו: אנשי כנסת הגדולה. חגי זכריה ומלאכי זרובבל ומרדכי וחבריהם: כתבו יחזקאל. שנתנבא בגולה ואיני יודע למה לא כתבו יחזקאל בעצמו אם לא מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ וכן ספר דניאל שהיה בגולה וכן מגילת אסתר ושנים עשר מתוך שהיו נבואותיהם קטנות לא כתבום הנביאים עצמם איש איש ספרו ובאו חגי זכריה ומלאכי וראו שרוח הקדש מסתלקת שהיו הם נביאים אחרונים ועמדו וכתבו נבואותיהם וצרפו נבואות קטנות עמם ועשאום ספר גדול שלא יאבדו מחמת קטנם: עד לו. עד שייחס עצמו: מסייע לי' כו' עד שייחס עצמו. שכתב דברי הימים עד שייחס בו את עצמו: ומאן אסקיה. מי סיימו: תניא כמאן דאמר. כל הך דקתני לעיל יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה אתיא כי הא תנא דלקמיה דאמר נמי יהושע כתבן: דתניא. פלוגתא דתנאי בהאי וימת שם משה כו': כמו שנאמר להלן כו'. אכולה מילתא קאי דקאמר הקב''ה אומר ומשה כותב כמה שמצינו שהנביאים כותבים מפי רבם: יחיד קורא אותן. כלומר אין מפסיקין בהן: לימא ר''י היא. דאמר לא כתבם משה לפיכך נשתנו משאר התורה ודלא כר''ש: הואיל ואישתנו. לכתוב בדמע אישתנו: ואימא יעקב כו'. לא גרסינן לה: ל''א גרסינן [למתניתא] דלעיל במניינא דעשרה זקנים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי ולא קא חשיב אסף דקסבר משלשה בני קרח הוא: והא אמר רב כו'. גבי ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי וגו' (מלכים א ד) איתמר וכן הך דהימן זה משה אהימן דההוא קרא איתמר דכתיב ביה והימן וכלכל וגו': תרי הימן הוו. משכיל להימן האזרחי הימן אחרינא הוה: ששנותיו כעץ. איוב שהאריך ימים רבים: משל היה. ללמוד ממנו תשובות למקטרגים על מדת הדין ושאין אדם נתפס על צערו: איש היה. אלמא הוה: אלא מעתה ולרש אין כל וכו'. וסיפיה דקרא ותהי לו לבת: מי הוה. משום דכתיב ותהי:

תוספות

ועל ידי שלמה ועל ידי בני קרח. לפי הספרים דגרסי שלמה צ''ל דאסף הוה משלשה בני קרח והוא אביאסף ולספרים דל''ג שלמה לא הוי אסף אביאסף אלא אסף היה מן הלוים המשוררים וא''ת ולהנהו דלא גרסי ליה אמאי לא חשיב ליה הא כתיב (תהלים עב) לשלמה אלהים משפטיך וגו' וי''ל דדוד אמרו והתפלל על שלמה תדע דכתיב בסוף המזמור כלו תפלות דוד וא''ת לספרים דגרסי שלמה הכתיב כלו תפלות דוד וי''ל לפי שסיימו דוד והא דכתיב נמי שיר המעלות לשלמה דוד כמו כן אמרו דכל חמש עשרה מעלות דוד אמרן ויש ספרים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי וגריס לקמן דקא חשיב אברהם וקא חשיב איתן והאמר רב איתן האזרחי הוא אברהם ומשני איתן האזרחי דקא חשיב הכא יעקב וקשה להאי גירסא דמנא לן דדוד כתב ספרו על ידי אברהם כיון דאיתן האזרחי לאו היינו אברהם: ירמיה כתב ספרו וספר מלכים. והא דלא כתב ישעיה דהיה קודם ירמיה ספר מלכים לפי שנהרג ולא היה בסוף מלכים ממנשה ואילך (לפי שנהרג) ואפילו ספרו לא כתב: חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה. לפי שחזקיה גרם להם לעסוק בתורה נקרא הדבר על שמו אבל הוא לא כתבו שהרי מת קודם לישעיה דמנשה. בן בתו הרג לישעיה: עד לו. פירש ר''ח עד פסוק ולו אחים בני יהושפט (דה''ב כא) ומסייע לרב שייחס עצמו ועלה שייחוס עצמו כתב לפני זה הפסוק וקשה לפירושו דהל''ל עד ולו בוי''ו: פ''ה דיחזקאל לא כתב ספרו לפי שהיה בחוצה לארץ. וקשה דהא ירמיה נמי בחוצה לארץ היה שהלך למצרים ונתנבא שם כמה נבואות ולא מצינו שחזר יותר לארץ ישראל: שמונה פסוקים שבתורה. ה''ר משולם היה מצריך מכאן לקרות לאחד אותן ח' פסוקים שלא יקרא עמו שליח צבור ואין נראה לר''ת דהא כל התורה כולה נמי אחד קורא כדתנן במגילה (דף כא:) קראוה שנים יצאו ואמר בגמ' תנא מה שאין כן בתורה ואומר ר''ת. דיחיד קורא בלא הפסקה שלא יקראו שנים זה ד' פסוקים וזה ד' ומה שנוהגים עתה לקרוא שנים [בכל התורה] אומר ר''ת כדי שלא יתבייש מי שאינו יודע לקרות בעצמו כענין שמצינו במסכת ביכורים (פ''ג מ''ז) דתנן כל מי שיודע לקרות קורא בעצמו ושאינו יודע לקרות מקרין לפניו נמנעו מלהביא ביכורים התקינו שיהיו מקרין את מי שיודע לקרות ואת מי שאינו יודע לקרות והא דאמר בירושלמי במגילה רבי שמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא וחזא חזנא דקאים וקורא ולא קאי בר איניש תחתיו א''ל אסור כשם שנתנה תורה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור אע''ג דמשמע שחזן עומד אצל הקורא לא שיקרא עמו אלא יעמוד ויקרא אותם שיש להם לקרות כדי שתנתן תורה על ידי סרסור ועוד אומר ר''י דיכול להיות שקצת מסייע לו בנחת והא דמשמע במגילה שלא יקראו שנים היינו שניהם שוין בקול רם: איוב לא היה ולא נברא. האי לא סבר כריש לקיש דאמר בב''ר. איוב לא היה שבאו עליו יסורין ולא אמר הכתוב שבאו עליו להודיעך כחו של איוב שאילו באו עליו היה יכול לעמוד בהן דאי סבר האי אמורא דאיוב היה בעולם א''כ מאי קאמר שמו ושם עירו למה טובא איצטריך לאשמועינן מי הוא אותו צדיק שהיה יכול לעמוד באותן יסורין:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר