סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירוש שטיינזלץ

לכתוב רחמנא תרתי ותיתי אידך מינייהו [שתכתוב התורה שנים מן האבות ויבואו, יילמדו, האחרים מהם] ולא יצטרכו להיכתב כולם. ולכן הדר [חזר] ואמר במשנה בתשובה לשאלה זו כי חדא מתרתי לא אתי [אחת משתים אינה באה], אינה ניתנת להילמד, כי יש הבדל בין כל שנים מן האבות ובין אב נזיקין נוסף, שיש בו צד להקל.

אמר רבא והעיר על כך: וכולהו [וכולם], כל האבות הללו שבמשנה כי שדית [כאשר תטיל, תצרף] בור בינייהו [ביניהם], כלומר, לבין כל אחד מן האבות האחרים, אתיא כולהו [יבואו, יילמדו, כולם] בדרך הלימוד של מה הצד. לבר [מחוץ] מאב הנזיקין של קרן, שאין ללמוד אותו רק מצירוף שני אבות נזיקין אחרים, ואף לא מבור ואב נוסף, משום דאיכא למיפרך [שיש מקום להקשות]: מה לצד השווה לכולהו [לכולם]שכן מועדין שדרכם להזיק מתחילתן. ואילו בנזק קרן, מתחילה השור הוא תם, ורק לאחר שהעידו בו שחזר והזיק כמה פעמים נעשה מועד.

ועוד, למאן דאמר [ולדעת מי שאומר] כי אדרבה, קרן עדיפא [עדיפה], שהחיוב בתשלום עבורה ברור יותר, אף שאינה מועדת מתחילתה לפי שכוונתו להזיק, אם כן אפילו קרן נמי אתיא [גם כן באה יכולה להילמד], משאר אבות.

ושואלים: אלא אם כן, שיכולה היתה התורה לכתוב רק אב נזיקין אחד ובור, ואת חובת התשלום בשאר אבות הנזיקין אפשר ללמוד מהם בדרך "מה הצד", למאי הלכתא כתבינהו רחמנא [למה לצורך איזו הלכה כתבתם התורה]? ומשיבים: הרי זה להלכותיהן, שאף שאינם צריכים להיכתב ללמדנו את עצם חובת התשלום על נזקים אלה, מכל מקום נחוץ הדבר כדי לפרט את ההלכות המיוחדות לכל אב נזיקין, לפי שהלכות אלה שונות בכל אחד מאבות הנזיקין, שבכל אב יש דינים נבדלים:

קרן נכתבה — כדי לחלק בה בין תמה למועדת.

שן ורגל נכתבו — כדי לפוטרן ברשות הרבים.

בור נכתב — כדי לפטור בו את הכלים, שאין בעל הבור חייב באחריות על כלים שנפלו לבור ונשברו בו. ושואלים: ולשיטת ר' יהודה שמחייב אף על נזקי כלים בבור, מדוע נכתב דין בור? ומשיבים: לפטור בו את האדם, שאף ר' יהודה מודה שאין בעל הבור חייב בתשלומים על מות אדם שנפל לבור, שכן אדם יכול להיזהר, ולכן נכתב אב נזיקין זה לעצמו.

ומדוע נכתב אב הנזיקין אדם (שהוא לדעת רב "מבעה" שבמשנה) — כדי לחייבו בארבעה דברים נוסף לתשלום עצם הנזק, והם: צער, ריפוי, בושת, ושבת.

ואש נכתבה כי יש בה הלכה מיוחדת — לפטור בו את הטמון. שלדעת רוב החכמים, אם היה דבר טמון בתוך הקמה (או שאר דברים שנשרפו), באופן שאין מקום להניח שהוא מצוי שם, אם כילתה אותו האש — אין המזיק חייב לשלם. ושואלים: ולדעת ר' יהודה שמחייב אף על נזקי טמון באש, לאתויי מאי [להביא, להוסיף את מה] את איזו הלכה מיוחדת, נתפרט אב נזיקין זה?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר