יפה עשיתם ששכרתם. בשמועה זו תהו (תמהו) בה נהרדעי [חכמי נהרדעא]: ומי [והאם] אמר ר' יוחנן הכי [כך]? והאמר [והרי אמר] ר' יוחנן: שוכר כמערב דמי [נחשב], מאי לאו [האם לא] כך צריך לפרש, שכוונתו להחמיר: מה מערב אינו מערב אלא מבעוד יום, אף שוכר מבעוד יום!

ודוחים: לא, שלא התכוון אלא להקל וכך יש לדמות: מה מערב, ואפילו בפחות משוה פרוטה, עירובו עירוב, אף שוכר בפחות משוה פרוטה. ומה מערב יכול אפילו שכירו ולקיטו שותפו הישראלי של הגוי לערב, אף שוכר אינו חייב לשכור מבעל הבית עצמו, אלא אפילו שכירו ולקיטו משכיר בשמו ומטעמו.

וכן, מה מערב דינו שאם חמשה ששרויין בחצר אחת — אחד מערב על ידי כולן שאחד מבני חצר יכול לערב עם חצר אחרת, ואין צורך שכולם יערבו, אף שוכר נמי [גם כן], חמשה ששרויין בחצר אחת עם הגוי, אחד שוכר על ידי כולן.

תהי [היה תמה] בה בשמועה זו, שהובאה לעיל, ששכרו את דירת הגוי ולאחר מכן ביטלוה כדי שלא יאסור עליהם, ר' אלעזר. אמר ר' זירא: מאי תהייא [מה היא תמיהתו] של ר' אלעזר? אמר רב ששת: גברא רבה [אדם גדול] כר' זירא לא ידע מאי תהייא [יודע מה תמיהתו] של ר' אלעזר? קא קשיא ליה דשמואל רביה [הוקשה לו מה שאמר שמואל רבו]

שאמר שמואל: כל מקום שאוסרין האחד על השני, ומערבין, אם רצו, כדי להתירם בטילטול — מבטלין את רשות הגוי כדי להתירה בטלטול, אם שכחו לערב. אבל מקום שמערבין, ואין הדיירים אוסרים זה על זה, וכן אוסרין זה על זה, אבל אין מערבין — אין מבטלין.

וביאור הדברים בפירוט: כל מקום שאוסרין ומערבין — מבטלין, כגון שתי חצירות זו לפנים מזו ששתי החצירות אוסרות זו על זו ויכולות לעשות עירוב משותף זו עם זו כדי להתירן, ואכן, אף אם לא עירבו, יכולים הדיירים לבטל רשותם לגבי אחד מהם.

מהו מערבין ואין אוסרין — אין מבטלין, כגון שתי חצירות הפתוחות למבוי ופתח אחד ביניהן, שאמנם יכולות שתי החצירות לערב ולהיעשות כחצר אחת. אבל אם לא עירבו, אין החצירות אוסרות זו על זו, לפי שאינן חייבות להשתמש זו בזו, וכיון שכך אף אי אפשר לבטל רשות מחצר לחברתה.

מה שאמרו: אוסרין ואין מערבין — אין מבטלין. לאתויי מאי [להביא, לרבות מה] לאיזה ענין אמר זאת שמואל, לאו לאתויי [האם לא להביא, לרבות] גוי הגר בחצר אחת עם שני ישראלים? שבני חצר זו אוסרים, אבל אינם מערבים בשל הגוי.

ונדון בפרטי הדברים: ואי [ואם] מדובר פה דאתא [שבא] הגוי מאתמול לפני השבת לוגר [שישכור] מאתמול ותהא אז אפשרות לערב או לבטל, ואין כאן "אוסרין ואין מערבין"!