סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

שעושה אותו גלל (זבל), שהמוץ נעשה כזבל, וזבל מרובה זה משחית את הזרעים.

א משנה מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי (מקום עיבוד עורות) מן העיר חמשים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר לפי שכרגיל נושבת רוח ממערב, והיא מרחיקה מן העיר את הריחות הרעים. ר' עקיבא אומר: לכל רוח (צד) הוא עושה את הבורסקי, חוץ ממערבה שמשם בוודאי באה רוח ומביאה את הריחות לעיר, ומרחיק חמשים אמה. ומרחיקין את המשרה הבריכה שבה שורים את הפשתן מן הירק, לפי שמים אלה מזיקים לירקות. וכן מרחיקים את הכרישין מן הבצלים, ואת החרדל מן הדבורים, ור' יוסי מתיר בחרדל.

ב גמרא בפירוש משנתנו איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: ר' עקיבא שאמר בסוף דבריו "ומרחיק חמשים אמה", היכי קאמר [כיצד אמר]? האם כוונת הדברים היתה: לכל רוח הוא עושה בורסקי ואף סומך את הבורסקי שעושה לעיר, חוץ ממערבה שמרחיק חמשים אמה ועושה. או דלמא [שמא] כך אמר: לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה שאינו עושה כלל?

ומביאים ראיה, תא שמע [בוא ושמע]: דתניא כן שנינו בברייתא], ר' עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה שאינו עושה כל עיקר, מפני שהרוח הזאת היא תדירא [מצויה] יותר.

ג על הסבר זה שבברייתא אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: מאי [מה פירוש] תדירא? אילימא [אם תאמר] שהיא תדירא ברוחות, שהרוח הזו נושבת תמיד, והא [והרי] אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום מכל הצדדים ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאילמלא כן שאם לא היתה מנשבת — אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, לפי שהיא רוח נוחה, המשככת את השפעתן החריפה של רוחות אחרות. ורוח דרומית היא הקשה מכולן, ואילמלא בן נץ (מלאך שנקרא כך) שמעמידה, שלא תהיה חזקה מדי — הריהי מחרבת את העולם, שנאמר: "המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן" (איוב לט, כו), ונמצא שהרוח הצפונית היא התדירה ברוחות, ולא המערבית!

אלא מאי [מה פירוש] תדיראתדירא בשכינה, שבצד הזה מצויה השכינה, ואין ראוי לעשות מקום שריחו רע לצד חשוב זה. שאמר ר' יהושע בן לוי: בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו לנו מקום תפלה, דכתיב [שנאמר]: "וצבא השמים לך משתחוים" (נחמיה ט, ו), וכיון שצבא השמים פונים ממזרח למערב הריהם משתחווים לצד זה, ומשמע ששכינה במערב.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב אחא בר יעקב: מה הראיה מכאן? ודלמא [ושמא] המזלות הם כעבד שנוטל פרס (מתנה) מרבו, וחוזר לאחוריו ומשתחוה! ונאמר איפוא שהשכינה היא במזרח, והם כהולכים אחורנית! ואומרים: אכן קשיא [קשה הדבר], לפי שאין זו ראיה גמורה.

ומעירים: ור' אושעיא סבר [סבור] שהשכינה מצויה בכל מקום, שאמר ר' אושעיא, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים... ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחווים "וגו' (נחמיה ט, ו)? — לומר: שלוחיך לא כשלוחי בשר ודם; שלוחי בשר ודם, ממקום שמשתלחיםלשם בסוף הם שבים לשולחם ומחזירים שליחותן להודיע מה עשו. אבל שלוחיך, למקום שמשתלחיןמשם מאותו מקום שמגיעים אליו מחזירין שליחותן, שנאמר: "התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו" (איוב לח, לה), "יבואו ויאמרו" לא נאמר, שאין הם חוזרים למקומם, אלא "וילכו ויאמרו", מלמד שהשכינה בכל מקום.

ומעירים: ואף ר' ישמעאל סבר [סבור] שהשכינה מצויה בכל מקום, דתנא דבי [ששנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: מנין ששכינה בכל מקום?שנאמר: "והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו" (זכריה ב, ז), "אחריו" לא נאמר, אלא "לקראתו", מלמד ששכינה בכל מקום, ולפיכך יוצאים המלאכים לשליחותם מכל מקום.

ואף רב ששת סבר [סבור] שהשכינה מצויה בכל מקום, שאמר ליה [לו] רב ששת לשמעיה [לשמשו]: לכל רוחתא אוקמן [רוח, צד, העמד אותי להתפלל] שלפי שהיה עיוור היה נזקק לשמש שיעמיד אותו, לבר [חוץ] מצד מזרח, שאל תעמיד אותי לשם, והסביר לו: ולאו [ולא] משום דלית ביה [שאין בו] שכינה, אלא משום דמורו [שמורים] בה מיני [המינים] שהם פונים בתפילתם למזרח, ולכן הוא רצה להימנע מלעשות כמותם.

ור' אבהו אמר: שכינה במערב, שאמר ר' אבהו: מאי [מה] פירוש "אוריה" (שהוא שם כינוי לצד מערב)? אויר יה, כלומר, שם הוא מקום השכינה.

ד ואגב שהוזכרו ארבע הרוחות מביאים מה שדרשו חכמים בעניינן. אמר רב יהודה, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב" (דברים לב, ב)? "יערף כמטר לקחי"זו רוח מערבית שבאה מערפו של עולם (שצד מערב נקרא גם "אחור") ולכן קוראים לנשיבתה "יערף".

"תזל כטל אמרתי"זו רוח צפונית, שמביאה אויר יבש וממעטת את הגשמים ואת התבואות, ומזלת (ומוזילה) את מחיר הזהב. כי כאשר התבואה אינה מצויה מחירה עולה, ולכן מחיר הזהב יורד. וכן הוא אומר לשון "זול" לענין זהב: "הזלים זהב מכיס" (ישעיה מו, ו).

"כשעירם עלי דשא"זו רוח מזרחית, בשעה שנושבת בחוזקה שמסערת (עושה סערה) את כל העולם כשעיר (שד). "וכרביבים עלי עשב"זו רוח דרומית, שהיא מעלה רביבים (מטר) ומגדלת עשבים.

תניא [שנויה ברייתא], ר' אליעזר אומר: עולם

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר