סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

קרבן העדה

לפי שיש תורת כלי עליו ומותר לטלטלו: ה''ג ור''י בן קיסמא שמו אמר תמהני אם לא הוה בהכ''נ זה ע''ז. הרי דאין לכעוס על דברים הנעשים בבהמ''ד: וחזר ר''י ואמר הכדין מחבריה. וכי מה אתם מדמין נדון שלפנינו להתם דהתם חברים היו ולא היה להם לכעוס אבל ר''א תלמידי הוא ומותר לי לכעוס עליו: כן צוה יהושע. העיד עליו המקרא שכל מה שעשה מפי משה עשה אפילו מה שאמר סתם שהרי אי אפשר בכל דבר ודבר שאמר יהושע אמר כך אמר משה ואפילו הכי אסהיד קרא דמפי משה הוה אלא שהכל יודעין וכו': מאי כו' האי דקפיד על ר''א שלא אמר הלכה משמו: ומשני דבעי וכו'. שרצה שיאמרו שמועה משמו אף לאחר מיתתו ואם בחייו לא יאמרו משמו כ''ש לאחר מותו: שיהא חי וקיים לעולמים. בעה''ז הרי אמר הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא: רוחשות. נעות: דובב שפתי ישנים. רישיה דקרא וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים: כומר. כלי שמניחין בו ענבים עד שמתחממין והיין נוח לצאת: דובב. היין רוחש ונע ויוצא למעלה: קונדיטין. כוס של דבש עם יין ופלפלין: חמר עתיק. יין ישן: אע''ג. שכבר עבר זמן מה ששתה עדיין טעמו בפיו ובהא פליגי מ''ד כמאן דשתה קונדיטין בעינן נמי שעשה מעשים טובים בעוה''ז כמו שיש בקונדיטין עוד בשמים טובים אבל אמירת הלכה לחוד לא מהני ומ''ד כמאן דשתה חמר עתיק לעולם מהניא ליה אמירת ההלכה שיהו שפתותיו דובבות בקבר: ה''ג רב גידל אמר האומר שמועה בשם אומרה וכו'. יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שע''י כן יגיד הדבר על אופנו דעיקר הלימוד מרבו בראיית פנים דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך: אך בצלם. שעומד לננדו והיינו צלם של רבו יתנהג האיש האומר השמועה: ה''ג כתיב רב אדם וכו' זה שאר כל אדם. וה''פ רוב בני אדם יקרא איש תורתו ואינו מקפיד לומר בשם האומרו. ל''א הרב שבאדם כלומר מי שהוא גדול בתורה יקרא כל איש ואיש תורת חסד שהיה על לשונו שיאמרו שמועות משמו מפי השמועה בלבד כן פירש ביפה מראה וראשון נראה לי: זה ר''ז. שאינו אומר שמועה בשם אדם אלא א''כ נתאמת לו מי אמרה: ה''ג דאמר ר''ז לית אנן צריכין חוששין לשמעתתיה דרב ששת. וכ''ה בפ' קמא דשבת וה''פ אין אנו צריכין לחוש לשמועות שאמר רב ששת בשם הגדולים: דהוא גברא מפתחא. שעיניו סתומות וכמו שקורין לסומא סגי נהור כך קורין אותו מפתחא לשון פתוח וכיון שאינו יכול לראות האנשים ששומע מפיהם ואפשר שמא איניש אחרינא והוא טועה בטביעת קלא כן פירש בי''מ ולי נראה כיון שאינו רואה אינו יכול לכוין הדברים שהרי אי אפשר לו לאמרה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו שהרי לא ראה אותו מעולם הלכך אין סומכין עליו בזה: ה''ג חכים ר' לבר פדה דאת אמר שמעתא משמיה. וה''פ וכי מכיר אתה לבר פדה שאתה אומר שמועה משמו שמא המגידים לך משמו משקרים. ל''א שמא בר פדה לא אמרה אלא איניש אחרינא אמרה: א''ל ר''י אמרה משמיה. וחזקתו שאינו משקר: אין דור שאין בו ליצנים. משום דבעי מימר שבדורו של דוד היו ליצנים והוא היה שמת במיתתו לכך מייתי ליה הכא: אימת יבנה בה''מ. משום דהקב''ה אמר לו רק אתה לא תבנה הבית נמצא חיי דוד מעכבין בנין בה''מ והיו אומרים מתי ימות ויבנה ביהמ''ק: יבא עלי. לשון שבועה הוא יבא עליו כך וכך אם לא שכדבריו כן הוא: שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. אע''ג שמיתתו תלויה בו כמו שמצינו במשה במלחמת מדין: והיה כי ימל. תו ימיר וכו'. קרא יתירא הוא דה''מ למכתב והיה כי תשכב או כי תלך אל אבותיך והיה כי ימלאו ימיך ל''ל: ימים שלמים אני מונה לך. אע''ג שע''י אריכת ימיו מתעכב בנין הבית אני ממלא לך שנותיך מיום ליום שמעשיו חביבין לפני הקב''ה מבנין בית המקדש: הלכה א* מתני' בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. שבה היו נותנין כל השקלים ותורמין ממנה ג' קופות כדתנן בסיפא: בפרוס הפסח. ט''ו יום קודם המועד ובגמ' מפרש: והן גרנות של מעשר בהמה. ג' פרקים אלו הן ג' גרנות של מעשר בהמה שזמנים אלי קבעו חכמים לעשר הבהמה שנולדו וכמו שהגורן קובעת למעשר דגן כך זמנים אלו קובעות לאסור הבהמות שנולדו באכילה עד שיעשר אבל קודם הפרק מותר לאכול אע''פ שלא עישר וטעם שקבעו חכמים נ' זמנים אלו וגם במאי פליגי הני תנאי מפרש בגמ': גמ' כל הן דתנינן. כל היכא דתנן פרס פירושו המחצה וה''נ המחצה משלשים יום שקודם המועד שדורשין בהלכות המועד: מפני שהן פרקי לידה. הא דתנן והן גרנות למעשר בהמה היינו טעמא לפי שבזמנים הללו הבהמות יולדות שיש בהמות שמבכירות לילד קודם פסח ויש בהמות שמאחרות עד בין פסח לעצרת ויש שמאחרות עד בין העצרת לחג: כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים. דכיון דאין זמן לעשר הבהמות עד פרוס הרגלים משהי אינשי בהמתם עד אותו זמן דלא לישחטינהו עד שיעשרם בזמן הגורן שהוא סמוך לרגל ונמצא שיהו בהמות מצויות לעולי רגלים ליקח מהן בין לאכילה בין לקרבנות: שלא יבא לידי בל תאחר. שמתוך שהוא תורם סמוך לרגלים לא ישכח מלהקריבן א''נ אם לא יעשר כל פעם סמוך לרגל כי אם בפעם אחת יעשר כל בהמותיו לא יביא כל מעשרותיו ברגל הראשון לירושלים כי רב ממנו לאכלם ברגל א' ומתוך כך הוא משהה אותן בביתו ויבא לידי בל תאחר: כל המשהה טבלו עובר

ריבב"ן

מתני' בשלשה פרקים תורמין את הלשכה. תחלה היו מניחין השקלים בשופרות שהיו במקדש כדתנן בפרקין דלעיל נתמלאו השופרות מניחין כל הכסף בלשכה ובג' פרקים הללו תורמין בג' קופות וכל קופה מחזקת ג' סאין והיא נקראת תרומה: בפרוס הפסח. ירושלמי א''ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא דהיינו נו''ו יום קודם לפסח שהן חצי מל' יום שדורשין בהלכות פסח קידם לפסח והן גרנות למעשר בהמה שנתחייב לעשרן כתבואה שנתחייבה בגורן בתרומה לאחר שנעשה כרי. ירושלמי א''ר יוחנן מפני שהם פרקי לידה יש מהן שמבכירות סמוך לפסח ויש מהן שמאוחרות אחר פסח ר' אחא ור' תנחום בשם ריב''ל כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים והכי איתא בבכורות בפ' בתרא: בן עזאי אומר בכ''ט באדר כו' במאי קא מפלגי ר''מ סבר אדר סמוך לניסן זמנין חסר זמנין מלא זמנין דמקלע ביום ל' וזמנין דמקלע ביום כ''ט מש''ה לא קבע ליה זמן ובן עזאי סבר אדר סמוך לניסן לעולם חסר והלכך קבע ליה בכ''ט שהן ט''ו יום קודם לרגל באחד בסיון איידי דלא נפישי בהמות לעשר שרובן יולדות באדר ונתעשרו כבר אי אמרת ליקדום ט''ו קודם הרגל אדמטי רגל שלמי: בכ''ט באב. בן עזאי לטעמיה דאמר האלולים מתעשרין לעצמן דמספקא ליה אי אחד באלול ר''ה למעשר בהמה אי אחד בתשרי ר''ה למעשר בהמה ופריך ליעשרינהו ביום ל' באב זמנין דמתסרי ליה לאב ובעינן למעבד היכירא לחדש ולישן כדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וכו' שנה שנה כל אחד ואחד בתוך שנתו ר' אלעזר ור''ש אומרים באחד בניסן דס''ל כרשב''ג דאמר שתי שבתות דורשין קודם לרגל בא' בסיון כדאמר בן עזאי לעיל. בכ''ט באלול ר' אלעזר ור''ש לטעמיה דאמרי באחד בתשרי ר''ה למעשר בהמה. וא''א לעשר ביו''ט. ופריך ותיפוק ליה דבעינן למיעבד היכרא לחדש ולישן חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד היכרא לחדש ולישן ועוד מפני שהוא יו''ט וא''א לעשר ביו''ט מ''ט [משום] סקרתא שצובע בעשירי בראש הכבש ואסור לצבוע ביו''ט וקשה בלא''ה נמי אין מעשרי' ביו''ט דתנן בביצה בפ' בתרא אין מקדישין וכו' ויש לתרץ הואיל וזמנן קבוע הוא מותר לעשר בשבת דאמר ר' יוחנן מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביו''ט ומפרש טעם לפי שקבוע

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר