|
טקסט הדף מנוקדחוּץ מִלֹּא תִשָּׂא לֹא תִשָּׂא וְכֹל דְּדָמֵי לֵיהּ תָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁהוּא מִלֹּא תִשָּׂא וּלְמַטָּה תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת מִלֹּא תִשָּׂא וּלְמַעְלָה תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לֹא תִשָּׂא וְכׇל דְּדָמֵי לֵיהּ תָּא שְׁמַע לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה וְנַקֵּה יָכוֹל אַף לֹא תִשָּׂא עִמָּהֶן תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יְנַקֶּה יָכוֹל אַף שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת שְׁמוֹ שְׁמוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה אֲבָל מְנַקֶּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא עַל מָה תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתַּק לַעֲשֵׂה וְעַל מָה תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל כָּרֵיתוֹת וְעַל מִיתוֹת בֵּית דִּין וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר אָמַר מָר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב וְנַקֵּה מְנָא לַן דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר נַקֵּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר לֹא יְנַקֶּה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לֹא יְנַקֶּה שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר נַקֵּה הָא כֵּיצַד מְנַקֶּה הוּא לְשָׁבִין וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִין שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ אָמַר שְׁלֹשָׁה הֵן וּתְשׁוּבָה עִם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד עָבַר עַל עֲשֵׂה וְשָׁב אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם עָבַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין שֶׁנֶּאֱמַר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִילּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ אֵין לוֹ כֹּחַ בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק אֶלָּא כּוּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת שֶׁנֶּאֱמַר וְנִגְלָה בְאׇזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן הֵיכִי דָּמֵי חִילּוּל הַשֵּׁם אָמַר רַב כְּגוֹן אֲנָא אִי שָׁקֵילְנָא בִּישְׂרָא מִטַּבָּחָא וְלָא יָהֵיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתַּר אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאַתְרָא דְּלָא תָּבְעִי אֲבָל בְּאַתְרָא דְּתָבְעִי לֵית לַן בַּהּ אָמַר רָבִינָא וּמָתָא מַחְסֵיָא אַתְרָא דְּתָבְעִי הוּא אַבָּיֵי כִּדְשָׁקֵיל בִּישְׂרָא מִתְּרֵי שׁוּתָּפֵי יָהֵיב זוּזָא לְהַאי וְזוּזָא לְהַאי וַהֲדַר מְקָרֵב לְהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי וְעָבֵיד חוּשְׁבָּנָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּגוֹן אֲנָא דִּמְסַגֵּינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלָא תּוֹרָה וּבְלָא תְּפִילִּין יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמַר כׇּל שֶׁחֲבֵירָיו מִתְבַּיְּישִׁין מֵחֲמַת שְׁמוּעָתוֹ (הַיְינוּ חִילּוּל הַשֵּׁם) אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כְּגוֹן דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לִפְלָנְיָא אַבָּיֵי אָמַר כִּדְתַנְיָא וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ שֶׁיְּהֵא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה פְּלוֹנִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה רְאוּ כַּמָּה נָאִים דְּרָכָיו כַּמָּה מְתוּקָּנִים מַעֲשָׂיו עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר אֲבָל מִי שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה רְאוּ כַּמָּה מְקוּלְקָלִין מַעֲשָׂיו וְכַמָּה מְכוֹעָרִין דְּרָכָיו וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר בֶּאֱמוֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ אָמַר רַבִּי חָמָא (בַּר) חֲנִינָא גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רִפְאוּת לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה רַבִּי חָמָא (בַּר) חֲנִינָא רָמֵי כְּתִיב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים דְּמֵעִיקָּרָא שׁוֹבָבִים אַתֶּם וּכְתִיב אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם לָא קַשְׁיָא כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה רַב יְהוּדָה רָמֵי כְּתִיב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם וּכְתִיב (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה לָא קַשְׁיָא כָּאן מֵאַהֲבָה אוֹ מִיִּרְאָה כָּאן עַל יְדֵי יִסּוּרִין אָמַר רַבִּי לֵוִי גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ רש"יחוץ מלא תשא. קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה: וכל דדמי ליה. לא תעשה גמור: לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה. לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה: יכול אף לא תשא. ינקה בתשובה: אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה. דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי: חלוקי כפרה. שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך: אמר לו. שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן: שובו בנים. ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה: כי ביום הזה יכפר. למדת שיש עבירה שצריכה יוה''כ: ופקדתי בשבט פשעם. למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה: חילול השם. חוטא ומחטיא אחרים: באזני ה' צבאות. אמר הנביא באזני אמר הקב''ה אם יכופר העון עד תמותון למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה: ולא יהיבנא דמי לאלתר. וכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן ולמד ממני להיות מזלזל בגזל: באתרא דלא תבעי. שאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו: ומתא מחסיא. מקומו של רבינא: יהיב זוזא להאי וזוזא להאי. שמא לא ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם: ועביד חושבנא. וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו: כגון אנא דמסגינא וכו'. ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה: מחמת שמועתו. מחמת שם רע היוצא עליו: שרא ליה מריה. ימחול יוצרו על מעשיו: מתאהב על ידך. לחבירך: קורא. מקרא: ושונה. משנה: ומשמש תלמידי חכמים. ללמוד (תורה) היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו: באמור להם עם ה' אלה. את זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט: דמעיקרא שובבים אתם. כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות: וכתיב ארפא. משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו: כאן מאהבה. השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו: כתיב שובו בנים. אלמא בעלי תשובה קרויין בנים: וכתיב כי אנכי בעלתי בכם. אלמא עבדים מיקרו: כאן מאהבה ומיראה. קרויין בנים: כאן על ידי יסורין. שלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם: תוספותאמאי לא חשיב להו בהדי ל''ו כריתות בפרק קמא דכריתות (דף ב.) ותירץ ר''י דרבנן דפליגי אדרבי לא דרשי קרא הכי אלא בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף סד:) דרשי ליה ר' ישמעאל ורבי עקיבא לדרשא אחרינא ואליבא דרבי לא מצי למיחשבינהו דהתם קאמר מנינא למה לי לומר שאם עשאן כולן בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ולדידיה לא מיחייב חטאת אלא במילתא שחייבין על זדונו לאו וכרת כדקאמר רבי בפרק קמא דיבמות (דף ט.) נאמר כאן עליה פי' ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ונאמר להלן עליה בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת אף כאן ומינה מה להלן שיש בו לאו אף כאן לאפוקי הני נהי דאיתרבו לכרת לאו לית בהו אבל לרבנן לא מצינן לשנויי הכי דלדידהו לא בעי לאו כיון דגמרי מתורה אחת יהיה לכם הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה ע''ז דבר שחייבין על זדונו כרת וכו' אבל לאו לא בעינן אף על גב דע''ז איכא לאו דהא בע''ז איכא נמי סקילה ואפילו הכי מחייבי חטאת אפילו היכא דליכא סקילה דלא מקשינן אלא לענין כרת דכתיב בההוא עניינא דכתיב הכרת תכרת הכי נמי לאו לא בעינן לענין חטאת תדע דבפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יג:) ממעט פסח ומילה מחטאת משום דדומיא דע''ז בעינן מה ע''ז שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום ועשה נינהו ואי בעינן לאו לענין חטאת נימא מה ע''ז שיש בה לאו לאפוקי הני אפילו אי הוו שב ואל תעשה לא מיחייב כיון דלא כתיב בהו לאו: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|